יבול שיא
הרפת והחלב
רוני לוי

פירות נדירים עם ערך מוסף: על קו רמת הגולן – פורטוגל

5 דק' קריאה

שיתוף:

פירות נדירים עם ערך מוסף ועדיין: "עובד מתאילנד עולה לי כמעט 10,000 שקלים בחודש. ככה אפשר להתנהל ולחיות מחקלאות?"

רוני לוי מתגורר במושב שעל בגולן 40 שנה. מהישראלים הבודדים שעוד נותרו לגדל אוכמניות מזנים שונים ומיוחדים. זה מכבר הבין שלהתפרנס מאוכמניות זה סיפור לא פשוט. הגידול לא זול, המחיר גבוה מאד ואף שיש מי שיקנה, גם אחרי קטיף עצמי, זה לא ביג דיל.

במחשבה שנייה החליט להשקיע בגידול פירות נדירים, שיש להם ערך מוסף באקלים של הרמה ועל 60 הדונם בשטח החקלאי שבבעלותו צומחים פירות נדירים. פטל צהוב, צ'ה שהוא תות עץ סיני וגם בוטיה קפיטטה. זה עץ דקל שאינו מניב תמר אלא פירות נדירים דמויי פסיפלורה בטעם טרופי מדהים.

בספרות המקצועית נאמר כי הקפיטטה זה עץ דקל נמוך קומה, שמוצאו מדרום אמריקה. גובהו בין ארבעה לשבעה מטרים, רוחבו שלושה מטרים וחצי, עמיד לקור ולקרה, צומח בשמש מלאה וחצי צל, פרי אכיל וטעים, מתאים לגינון ציבורי. לבוטיה קפיטטה יש בעיה אחת גדולה: הצימוח שלו איטי עד מאד. "החקלאים שהחלו לגדל את הבוטיה נואשו מהר מאד כי התברר להם שמרגע השתילה ועד הפרי הראשון עוברות-חולפות שבע שנים" מגלה רוני לוי שהחליט לעשות מעשה וכדי לגדל על דונם אחד במטע הלך למשתלת הדקלים הישראלית במושב בניה ורכש שם עצים בני 7 עד 12 שנה. מחיר כל עץ כזה – 1000 שקלים!

"חייבים לבוא לראות את אשכולות הפרי של הבוטיה קפיטטה. העץ נותן 4-6 אשכולות של 25 קילוגרם כל אשכול" דברי רוני לוי שמדגיש בפנינו: "זה עץ מסחרי יחיד בארץ בו הפרי פורח בקיץ ונוצר אצלי במטע תור של קונים".
עוד עץ מעניין שרוני לוי מגדל הוא הפאו-פאו, ממשפחת האנוניים. גם הוא מתאים לגידול באקלים של מינוס מעלות. עץ פרי נשיר שגובהו כארבעה עד שמונה מטרים, פרחים של שלושה עד חמישה סנטימטרים וצבעם סגול נוטה לחום.

בויקיפדיה נכתב שהאבקת העץ נעשית על ידי…זבובים. ריח הפרי כמו של בשר רקוב אבל החלק הפנימי של הפרי אכיל וטעים. בטבע אוכלים ונהנים מפריו יונקים ובהם דביבון, שועל אפור וכן דוב שחור אמריקני. בגולן נהנים מהפרי בני אנוש שפוקדים את המשק של רוני לוי במושב שעל. גידולים מעניינים, מיוחדים ומגוונים אבל רוני לוי הבין שגם אם 1000 ישראלים מבקרים במטע שלו ורוכשים פרי ייחודי ביום קטיף, וגם אם בשנה מגיעים אליו 50 אלף ישראלים, זו עדיין לא פרנסה ראויה.

פירות נדירים בפורטוגל

וכאן אנחנו מגיעים אל הסיפור המרכזי שאליו נתכנסנו בכתבה זו. "נסעתי עם רעייתי תיקי לטיול בפורטוגל" פותח רוני לוי בפנינו את הפרק המעניין במיוחד. "הגענו לחווה חקלאית ואנחנו רואים שלט בעברית: משפחת כץ. נכנסנו לראות מי אלה הישראלים שהתמקמו כאן. זוג צעיר+שני ילדים מתגוררים בהרים, 20 ק"מ מהבירה ליסבון. הם קנו את המשק החקלאי ב-60 אלף אירו, מחיר של חדר מגורים בתל-אביב. הם באו מתל-אביב. הוא לא חקלאי והוא מתקשה לגדל בלי יידע מינימלי, במזג אויר דומה מאד לזה של הגולן".

רוני לוי הציע לזוג הישראלים ייעוץ והכוונה. "אני לוקח 1000 אירו ליום ייעוץ. אבוא לשלושה-ארבעה ימים, תשקיע 5000 אירו ותרוויח פי 20. ייעוץ – זה בחירת זנים, נטיעה, השקיה, כל הגידול מההתחלה עד הקטיף".
רוני לוי עובד עם הישראלים בהרי פורטוגל כבר שנתיים. "מה שאני מגדל בגולן הוא מגדל בפורטוגל. פירות שלא מגדלים בפורטוגל. מדוע? מפני שהחקלאים בפורטוגל מסורתיים, אפילו מרובעים, פחדנים, אין להם כסף להשקיע סכום ששווה ל-70 אלף שקלים בדונם אוכמניות. אני עובד על אגרוטכניקה מיוחדת. איך לגדל 630 שתילים בדונם. כל השטח מכוסה ביריעות בד נגד עשבייה וקשתות נגד שמש. ההשקיה מפוקחת עם מכשור נגד מליחות וחומציות של הפירות. גידול שנבדק כל שבוע".

 

רוני לוי מגלה לנו נתון שנראה דמיוני. "אתה יודע כמה ישראלים מחזיקים משקים חקלאיים בפורטוגל? בשלוש השנים האחרונות 800 ישראלים קנו משקים חקלאיים בפורטוגל. מחיר של משק חקלאי בפורטוגל נע בין 60 אלף ל-200 אלף אירו, תלוי בגודל החלקה. אלה מחירים מצחיקים לעומת ההשקעה במשק חקלאי בישראל. בהשקעה של כ-800 אלף שקלים אתה קונה משק חקלאי מפואר על שטח של מאות דונמים, לעומת דירת שני חדרים בפרברי תל-אביב"

 

רוני לוי מגלה לנו נתון שנראה דמיוני. "אתה יודע כמה ישראלים מחזיקים משקים חקלאיים בפורטוגל? בשלוש השנים האחרונות 800 ישראלים קנו משקים חקלאיים בפורטוגל. מחיר של משק חקלאי בפורטוגל נע בין 60 אלף ל-200 אלף אירו, תלוי בגודל החלקה. אלה מחירים מצחיקים לעומת ההשקעה במשק חקלאי בישראל. בהשקעה של כ-800 אלף שקלים אתה קונה משק חקלאי מפואר על שטח של מאות דונמים, לעומת דירת שני חדרים בפרברי תל-אביב. כל המשקים שנרכשים על ידי ישראלים בפורטוגל היו בעבר רפתות חלב שנסגרו. אלה שטחי מספוא מצוינים לגידולים חקלאיים. הקרקע פורייה ואפשר לגדל עליה הרבה. חלק מגדלים ירקות מכל הסוגים אולם מכיוון שלירקות יש צורך בכוח אדם רב, הישראלים מגדלים פירות במטעים שהגידול זול –  תפוחים, אגסים, משמש, אפרסקים, נקטרינות, ומשווקים לשווקים בפורטוגל וגם למדינות באיחוד האירופי".

רוני לוי מספר לנו כי ידוע לו שממשלת פורטוגל מעניקה בין 10 ל-60 אחוזים כספים על ההשקעה בגידולים. "בהולנד הממשלה מממנת 60 אחוז מכל השקעה. בעת הנחת היסודות למשק החקלאי מתבצעת בדיקת שמאי והמדינה מסבסדת 10 סנט על כל קילו פירות שמשווק למדינות ביבשת אירופה".

ועוד גילוי מעניין. שנתיים למן היום שרכשת משק חקלאי בפורטוגל ואחרי בדיקה יסודית שהסירה כל חשד שאתה בעל עבר פלילי, אתה מקבל אזרחות פורטוגלית והופך להיות אזרח של האיחוד האירופי, בתנאי כמובן שלאורך השנתיים התגוררת בפורטוגל. מה כל האמור לעיל אומר-קובע רוני לוי: "במקום לעזור לחקלאים הישראלים מפריעים להם. המדינה מאשרת יבוא מתורכיה של מלפפון, קישואים,  חצילים ובשוק של קריית שמונה החלו למכור סברס (צבר) גם כן יבוא מתורכיה. מדוע נותנים רישיונות יבוא לכל סוגי הירקות? במושב אחיטוב משליכים לפח טונות של עודפי מלפפונים והמדינה מאשרת יבוא מלפפון מתורכיה".

"בארץ קשה לחיות מחקלאות" אומר לנו בכאב רב החקלאי רוני שמגדל פירות 40 שנה. "עובד מתאילנד עולה לי 350 שקלים ליום עבודה. אני משלם לו ביטוח רפואי. אני משלם לו פנסיה אף שעבד בארץ רק חמש שנים. אתה יודע איזה תרגיל מלוכלך עושים לנו. מכסה שבועית של עבודה היא 46 שעות. על כל שעה מעבר ל-46 שעות אתה משלם 150 אחוז ומעבר לזה 175 אחוז ועובד מתאילנד שעובד בשבת מקבל 200 אחוז תוספת. ואתה משלם גם 80 סנט על ביטוח בריאות ועוד 1700 שקלים אגרה ממשלתית על החזקת עובד זר. וכל שנה אני מחויב להוציא ויזה חדשה לאותו עובד. ופיצויי פיטורין ו-12 ימי הבראה וחופשות. יום המלך בתאילנד, יום המלכה בתאילנד, יום הנסיכה. הוא לא חוגג בתאילנד. הוא פה ואני מחויב לשלם כשהעובד בכלל לא עובד בימי החג האלה. עובד מתאילנד עולה לי כמעט 10,000 שקלים בחודש. ככה אפשר להתנהל ולחיות מחקלאות?".

 

דובדבן חמוץ
דובדבן חמוץ

 

רוני לוי ורעייתו תיקי הורים לשלושה ילדים ו-8 נכדים. שניים מן הילדים ובני משפחותיהם גרים במושב שעל. הבן הבכור בן 32 חי בהולנד, נשוי לעורכת דין ישראלית שמגיעה פעמיים בחודש לעבודה בארץ. עוד אין להם ילדים, אבל מדוע הבן של רוני חי בהולנד. "מאותן סיבות שהחקלאים בישראל סובלים. לבן שלי היה מפעל מצליח בארץ. יום אחד הגיעו אליו מרשות הכיבוי והודיעו לו כי תקנות השתנו והוא חייב לצייד את המפעל בפריטים שונים של בטיחות אש. השקעה של מיליון וחצי שקל. הבן שלי אמר לכבאים שהמפעל לא שווה את הסכומים האלה, סגר את דלתות המפעל ועבר להולנד. מה הוא עושה שם? הוא הקים באמסטרדם עסק של מכירת חלבה לשיווק בכל אירופה ורואה ברכה בעמלו".

רוני לוי בן 65, מעסיק במשק שלו שני תאילנדים ובקיץ עוד ארבעה ישראלים. אתה מופתע שישראלים עובדים בחקלאות? כשאתה מציע לבוגר יחידת 8200 עשרת אלפים שקלים מזומן בחודש, ומגורים, הוא מהר מאד מבין עניין".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן