יבול שיא
הרפת והחלב
דר גדעון פרידמן

ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי של משרד האנרגיה: אנחנו מוכנים לקבוע יעדים מאוד שאפתניים

10 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"30% עד 2030 זה רק מינימום" אומר ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי של משרד האנרגיה, בתשובה לטוענים שבעצם הממשלה בחרה ב-70% שימוש בגז טבעי שיפלוט פחמן דו-חמצני. "ייתרה מזאת," מוסיף ד"ר פרידמן, "אנחנו רוצים להשיג הפחתה משמעותית בפליטות ובזיהום האוויר. בנושא הזה אנחנו מוכנים לקבוע יעדים מאוד שאפתניים, בסדר גודל של אפילו 80% הפחתה בפליטות פחמן דו חמצני עד 2050"

כדי לעמוד מקרוב אחר ההתפתחויות הצפויות במשק האנרגיה בישראל, לאור השינוי הדרמטי ביעדי האנרגיה המתחדשת וביעדים נוספים, שוחחנו עם ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה. תחומי עיסוקיו של פרידמן כוללים בין היתר, התוויית מדיניות ותמחור אנרגיה מתחדשת, משק החשמל, רשת מבוזרת וחכמה, בטחון הרשת, התייעלות אנרגטית ועוד נושאים רבים אחרים.

 

דר גדעון פרידמן ושר האנרגיה דר יובל שטייניץ
ד"ר גדעון פרידמן ושר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ

 

ד״ר פרידמן הוא בעל תואר דוקטורט בפיסיקה מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת פרדו באינדיאנה, תואר ראשון במתמטיקה-פיסיקה (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב, ולימודי תעודה בביו-אינפורמטיקה מהאוניברסיטה הפתוחה. הוא בעל יותר מ-15 שנים של ניסיון ניהולי וניסיון במו״פ בתחומים הבאים: מערכות בדיקה בשוק הסמיקונדקטורס, מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה, וכמו כן, ניהל חברת סטארט-אפ בתחום התרופות.

 

מהו תפקיד המדען הראשי במשרד האנרגיה?

"יש לנו שני תפקידים עיקריים ועוד אחד שלקחנו על עצמנו בשנים האחרונות. "האחד, אנחנו תומכים במחקר ופיתוח בכל השלבים, משלב של מחקר אקדמי דרך סטארטאפים בשלב מוקדם, כלומר הוכחת היתכנות ובניית אב טיפוס, ועד פיילוטים והדגמות של מתקנים שהם בני מסחור. כל פרוייקטי מחקר ופיתוח הם בתחום העניין של משרד המדען הראשי, ולא רק אנרגיה. למשל, המשרד אחראי גם על תחום של מכרות ומחצבים וגם תחומים של מדעי הים והאדמה – למשל זה יכול להיות בתחום של שיפור ביצועים בעולם הגז והנפט.

"תחום שני זה תמיכה בנושא מדיניות ארוכת טווח ומוטת טכנולוגיה ונתונים, זאת אומרת אנחנו עוסקים גם בנושאי מדיניות. היינו שותפים בהכנת התוכנית של 2030, אנחנו שותפים בנושא התוכנית להפחתת פליטות ל-2050. בשנים האחרונות אנחנו רואים את עצמנו גם כמי שאחראים על הטמעה של טכנולוגיות חדשות בישראל במשק האנרגיה. עסקנו בנושא של עמדות לטעינת הרכב החשמלי כי אנחנו רוצים לדחוף את נושא הרכב החשמלי. בתחום אחר, אנחנו עוסקים בנושא של ניהול ביקושים, מנסים להטמיע אותו בפרויקט משותף עם חברת החשמל.

"אנחנו גם עוסקים נושאים שאנחנו חושבים שכדאי שייכנסו לשוק האנרגיה והמשק בישראל. אנחנו גם לוקחים עליהם אחריות ברמה התפעולית פה במשרד. זה לא נושאים איזוטריים במחקר, למשל, כאמור, הוצאנו פה ארבעה מכרזים של עמדות טעינה,. מכרז עמדות טעינה מהירות, שהן בדרך כלל בתחנות דלק אבל לא רק, זה יכול להיות גם בקניונים. מכרז נוסף היה ברשויות המקומיות, בעיריות, למשל לעמדות ברחובות  ובחניונים. מכרז אחר למעסיקים. ולבסוף היה לנו מכרז סמי-ציבורי, בקניונים. בנוגע למעסיקים, אנחנו מעודדים התקנות כי אנחנו רוצים שמעסיקים שנותנים רכב לעובדים, שזה יהיה גם רכבים חשמליים, אז אמרנו שאנחנו נסבסד את עמדות הטעינה שיהיו לעובדים במשרד."

 

אנחנו יודעים שיש יעד שקבעה הממשלה ביחד איתכם, 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030, שיהיה מורכב בעיקר מאנרגיה פוטו-וולטאית. קראתי מאמר שבו איזה פרופסור כתב: '30% אנרגיה מתחדשת עד 2030 פירושו 70% אנרגיית גז מזהמת'. עד כמה אתה מסכים עם האמירה הזאת?

"אני לא מסכים עם זה בכלל. קודם כל, 30% זה המינימום. כזכור, ב-2015 ישראל התחייבה על 17% עד 2030 אנרגיה מתחדשת וגם אז אמרנו שזה המינימום, זאת אומרת שנבחן את הנושא הזה שוב כעבור כמה שנים. והנה, בחנו שוב את הנושא של 2030 והעלינו את זה ל-30% ואת זאת נעשה גם בהמשך. זאת אומרת ככל שהטכנולוגיות יתקדמו, תהיה יותר אגירה, בעיות שיש לנו היום ברשת ייפתרו – אז נעלה את היעד כשזה יהיה אפשרי.

 


"כזכור, ב-2015 ישראל התחייבה על 17% עד 2030 אנרגיה מתחדשת וגם אז אמרנו שזה המינימום, זאת אומרת שנבחן את הנושא הזה שוב כעבור כמה שנים. והנה, בחנו שוב את הנושא של 2030 והעלינו את זה ל-30% ואת זאת נעשה גם בהמשך. זאת אומרת ככל שהטכנולוגיות יתקדמו, תהיה יותר אגירה, בעיות שיש לנו היום ברשת ייפתרו – אז נעלה את היעד כשזה יהיה אפשרי. זאת רק ההתחלה, כלומר, זה המינימום, זה לא יעד סטטי"


 

"אגב, פה מדובר ביעד משמעותי, מבחינת סדר הגודל בהשקעה – מדובר בהשקעות של כמעט 80 מיליארד שקל – זה פרויקט משמעותי, לעשות את ההסבה של משק האנרגיה, זה לא הולך ברגל וזה לא גרושים. זוהי גם תשתית, משהו שאורך זמן, זה לא לכתוב עוד תוכנה וזהו שלושה אנשים וזה נכתב. לא, צריך להניח צינורות, צריך להניח את הכבלים, צריך להקים את השדות האלה בפועל, צריך לקבל את כל האישורים וזאת לא פרוצדורה פשוטה. כלומר מדובר בתהליך משמעותי. אנחנו רואים בו אתגר לא קטן ואנחנו רק בתחילת הדרך."

 

בנגב אומרים שלמרות שנראה יש הרבה שטח לכל קרקע יש ייעוד ובעלים, אף אחד לא רוצה לוותר ואם לא ייקחו את הנושא כפרויקט לאומי זה לא ייצא לפועל.

"אני מסכים את האמירה הזאת. השטחים בנגב הן אמנם גדולים אבל כולם ייעודים וכל אחד תפס לו חזקה, לכן זה באמת פרויקט לאומי. שינוי מהותי בעניין הזה יוכל להיות רק אם באמת הממשלה מאוד תרצה תחליט ותסייע – אבל לצורך ה-30% אנחנו מעריכים שנצליח לעמוד ביעד הזה בכל מיקרה. אם יחליטו שהיעד יהיה מעל 30% אנחנו נאלץ לעשות גם שינויים כאלה, למשל, לשתף פעולה עם הצבא בשטחים שהוא יהיה מוכן לשחרר. לצבא יש הרבה מאוד שטחים שאפשר בחלקם לנצל לאנרגיה מהשמש. אבל זה לא הכל, אנחנו כן מסתכלים על הרבה דברים נוספים של מה שאנחנו קוראים דו-שימוש בקרקע. זאת אומרת, כמובן גם על גגות של מבנים חקלאיים לצורך מתקני PV, על גגות של רפתות, מחסנים, מבנים גדולים, גם ב'שטחים מתים' במחלפים, חניונים ומאגרי מים, שזה פוטנציאל גדול מאוד.

"נושא נוסף שהוא כן דורש קצת מחקר ופיתוח ונכנסנו אליו בצורה חזקה הנושא של החקלאות. אנחנו חושבים שניתן לעשות גם חקלאות וגם סולארי על אותו השטח. יש כמה אפשרויות. יש אפשרות לעשות בחממות פאנלים חצי שקופים ואנחנו תמכנו במחקר כזה לפני כמה שנים. מחקרים יש בישראל בנושא הזה – אבל לא ראינו הרבה יישום בשטח. בסוף צריך להרים את זה איזשהו יזם ולקחת את זה על עצמו.

 

גדעון במכונית החשמלית טסלה
גדעון במכונית החשמלית טסלה. סוללות זה ביקוש גמיש

 

"אגב, הפאנלים החצי שקופים פחות יעילים, התפוקה שלהם יחסית נמוכה, אבל אנחנו מסתכלים עכשיו על דברים יותר פשוטים. בא נניח שעושים הצללה חלקית על שדה חקלאי. לא כל הגידולים צריכים את כל השמש. אם עושים הצללה חלקית ועוד עם פאנלים חכמים שמתכווננים לפי הצרכים של הצמחים, בהחלט ניתן לגדל מתחת לפאנלים סולאריים. בקיץ הישראלי למשל, יותר מידי שמש זה אפילו מפריע לצמיחה ראויה של הצמחים ואז לוקחים הפאנלים יותר מהשמש ובימים שיש פחות שמש, למשל בחורף, אפשר לתת יותר אור לצמחים. אפשר להוציא לא מעט והפוטנציאל בחקלאות הוא עצום, כי שטחי החקלאות בישראל משתרעים על בערך 4 מיליון דונם. אם נדע לנצל איזשהו אחוז מהשטחים החקלאיים אז כן נוכל לספק את צרכינו באחוזים גבוהים של אנרגיה מתחדשת. אנחנו רואים בכך פוטנציאל גדול ואנחנו פועלים בשיתוף משרד החקלאות לנסות להגדיר פיילוטים ולבדוק לאיזה גידולים זה מתאים, איזה כיסויים ואיזה טכנולוגיות מתאימות לתחום שנקרא אגרו PV."

 

לא מזמן פורסם דו"ח פנימי של משרד האנרגיה, לפיו יש להקפיא הקמת תחנות כח בגז חדשות. אני יודע שהקמת ארבע תחנת פיקריות הוקפאה כבר…

"יש באמת אי דיוקים בעניינים האלה. מה שמשרד האנרגיה קידם זה לא תחנות כוח, אנחנו קוראים לדבר הזה 'מלאי תכנוני' – זאת אומרת קידמנו אישורים תכנוניים להקמה של תחנות כוח, רק אישור מבחינה סטטוטורית. זה עדיין לא אומר שאנחנו בעצם מוציאים למכרז הקמה של תחנת כוח, אנחנו רחוקים מזה. המשרד רצה להכין מלאי תכנוני, כלומר שהאישורים יהיו מוכנים ואם יהיה צורך אז יהיה יותר קל ומהיר לבנות. הסיבה היא דווקא לטובת האנרגיה המתחדשת, זאת אומרת – אנחנו היום מסתכלים קדימה ל-2030, עושים חשבון כמה צריכה תהיה, מה יהיה ההספק הסולארי שאנחנו צריכים ל-2030 ומזה אנחנו גוזרים מה צריך לתחנות כוח רגילות.

"עכשיו, אם אנחנו יודעים שלהקים תחנת כוח רגילה לוקח בין 7 ל-10 שנים אז אנחנו צריכים להתכונן לזה מאוד מוקדם. אנחנו רוצים לדחות את המועד הזה עד כמה שניתן כדי לראות שבאמת האנרגיה המתחדשת מתקדמת ומצליחה ובעצם להקים תחנות כוח רגילות רק אם היא לא מצליחה. ולכן רצינו את היעד התכנוני הזה, כי מדובר בתהליכים מאוד ארוכים ורחוקים, שלוקחים המון זמן. אמרנו: אנחנו רוצים שתהיה לנו האפשרות להקים לא תוך 10 אלא תוך 4-5 שנים  תחנות, אם צריך. לכן רצינו שיהיה לנו מלאי כזה של אישורים עקרוניים שעוד לא יוצאים לפועל ופה מה שבאמת קרה זה שהמשרד ויתר על חלק מהמלאי התכנוני ובאמת, במסגרת הזאת ארבע תוכניות התבטלו. זה לא שהם זכו במכרז וביטלו להם ועכשיו צריך לפצות אותם, שום דבר כזה.

 


"אנחנו מוכנים לקבוע יעדים מאוד שאפתניים, בסדר גודל של אפילו 80% הפחתה בפליטות פחמן דו חמצני ומבחינת זיהום אוויר כבר הודענו רשמית שנרד בזיהום האוויר ב-90% עוד הרבה לפני 2050. לגבי הפליטות עוד לא הודענו בצורה רשמית, זה עוד לא יעד שנקבע אבל מסתכלים על יעדים מאתגרים של עד 80% הפחתה בפליטות. צריך לקבוע באיזה צורה זה יקרה, כי הטכנולוגיות שתהיינה ב-2050 עדיין אינן ידועות וכל מי שמנסה להיות נביא 30 שנה קדימה זה קצת מיותר"


 

"נכון שלפני כמה שנים, כאשר היינו במצוקה, נתנו לחברות פרטיות את האפשרות לעשות את השלב הזה, זאת אומרת לעשות את השלב התכנוני בעצמם. באמת כמה חברות קיבלו את זה וקידמו תחנות. גם פה בעצם ההתחייבויות החוזיות הן לא כאלה שמחייבות את משרד האנרגיה לתת להם בסוף תחנה, אבל נכון שפה המצב קצת פחות נוח כי אם חברה השקיעה כסף – בסוף יהיה יותר קשה להגיד לה לא. אבל גם פה אין התחייבות לתת ליזמים הפרטיים הקמה של תחנת כוח באזורים שהם אושרו."

 

ביקור בפילוט להפקת אנרגיה מהים צילום פז בר לעמ משרד האנרגיה
ביקור בפילוט להפקת אנרגיה מהים צילום : פז בר לעמ | המדען הראשי משרד האנרגיה

 

אז ככל שנגדיל את תפוקת האנרגיה המתחדשת שלנו יכול להיות שנתחיל לכבות תחנות פוסיליות?

"ככל שנתקדם באנרגיה הסולארית אז אנחנו נצטרך פחות אבל אתה יודע שבסופו של דבר, יש ימים שבהם אין שמש, לפעמים לא רק ימים אלא יכול להיות מצב של שבועות בלי שמש. במצב הזה צריך להביא את האנרגיה מהיכן שהוא – ולכן אנחנו נצטרך להחזיק מלאי של תחנות כוח רגילות מוכנות לפעולה לזמנים האלה, כמובן בהתבסס על התחנות שקיימות כבר היום, אבל יכול להיות שהתחנות של היום יתיישנו ויצאו לפנסיה באיזשהו שלב וייכנסו תחנות אחרות. הן יעבדו רק פחות בהרבה ממה שהן עובדות היום. אם היום יש תחנות שעובדות 50-70 אחוז מהזמן אז הן תעבודנה פחות ממה שהן עובדות היום, כי בסוף אנחנו צריכים אותן לימים שאין שמש ואין לנו טכנולוגיה שיכולה לאגור חשמל לשבוע שלם. כמובן שאיש לא יודע מה יהיה עד 2050, יתכן שיפותחו ויהיו טכנולוגיות כאלה, כרגע אין לנו את הטכנולוגיה הזאת. כרגע אנחנו מתכננים משק אנרגיה עם אחוזים מאוד גבוהים של אנרגיה מתחדשת, זה לוקח זמן ויגדל עם הזמן אבל אנחנו רואים שזה אפשרי אם יש לנו סוללות. במקביל אנחנו צריכים להחזיק מלאי די גדול של תחנות כוח עובדות שייכנסו לפעולה כשאין שמש."

 

באירופה יש מדינות שמחוברות בתשתיות בינלאומיות ותומכות זו בזו בהפסקות חשמל, כאשר מתקזזים בסוף כל חודש. עד כמה זה ריאלי כשמדובר בירדן, מצרים או ערב הסעודית למשל?

"אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של פריחה ביחסים עם מדינות ערב, יש הסכמי שלום חדשים עם נסיכויות המפרץ ואני מאוד מקווה שנעביר בעתיד כאלה קווים עם השכנים שלנו, זה מאוד יעזור לנו ברמת השקט הנפשי. אנרגיה מתחדשת של שמש ושל רוח זה לא דבר יציב ואם יש צורך תמיד טוב לקבל ממקומות אחרים. אני מקווה שזה יקרה – אני ממש לא יודע, אנחנו עובדים גם על האפשרות להתחבר לאירופה דרך קו שיחובר בין ישראל לקפריסין ועד יוון, גם זה יכול לתת לנו מענה מסוים, אבל בינתיים אנחנו לא בונים על זה. נקווה שעם הסכמי השלום שאנחנו חותמים עכשיו זה יתפתח. המדינות שסביבנו הן מדינות ענקיות עם מזג אוויר שמתאים עוד יותר מאיתנו לאנרגיה סולארית, וזה בהחלט יסייע, אבל שוב, אנחנו מתכננים לכל הכיוונים, בסוף אנחנו סומכים רק על עצמנו."

 

דיברת על תוכנית שאתם מכינים ל-2050. אתה יכול לחדש לנו משהו בעניין הזה?

"אין הרבה לחדש אבל אנחנו חושבים שצריך לקבוע בסוף את היעד הפונקציונאלי, כלומר, מה אנחנו רוצים להשיג? אנחנו רוצים להשיג הפחתה משמעותית בפליטות ובזיהום האוויר. בנושא הזה אנחנו מוכנים לקבוע יעדים מאוד שאפתניים, בסדר גודל של אפילו 80% הפחתה בפליטות פחמן דו חמצני. מבחינת זיהום אוויר כבר הודענו רשמית שנרד בזיהום האוויר ב-90% עוד הרבה לפני 2050. לגבי הפליטות עוד לא הודענו בצורה רשמית, זה לא יעד שנקבע אבל מסתכלים על יעדים מאתגרים של עד 80% הפחתה בפליטות. אנחנו פחות רוצים לקבוע באיזה צורה זה יקרה, כי הטכנולוגיות שתהיינה ב-2050 עדיין אינן ידועות וכל מי שמנסה להיות נביא 30 שנה קדימה זה קצת מיותר.

 

ביקור במתקן של ברנמילר
ביקור במתקן סולארי של חברת "ברנמילר אנרג'י בע"מ"

 

"אבל אנחנו כן בוחנים כל מיני תרחישים, למשל תרחיש שמשק האנרגיה יהיה מוטה בצורה מאוד חזקה לכיוון אנרגיה מתחדשת, אבל יש גם אפשרויות אחרות, בהן אולי יהיה לנו גם קצת גרעין, אולי תהיה לנו טכנולוגיה שנקראת תפיסת פחמן, כלומר, מתוך הפליטות של תחנות הכוח אנחנו נלכוד את הפחמן הדו חמצני. כפי שאמרתי מקודם, אנחנו מסתכלים גם על חיבור למדינות אחרות, מה שיאפשר לנו יותר גמישות והפחתה של הפליטות. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים בכל מיני כיוונים. עוד לא פרסמנו את התוכנית ולכן לא אנקוב ביעדים מדוייקים אבל אנחנו מתכננים הפחתה מאוד גבוהה של הפליטות בישראל."

 

לפני 20 שנה פיתחה חברה ישראלית טכנולוגיה להוצאת אנרגיה מהגלים. מה קרה עם זה?

"קודם כל, ביחידת המשרד המדען הראשי אנחנו תומכים בחברה ישראלית שמנסה להוציא אנרגיה מהים ולחברה אחרת אנחנו מסייעים לא ברמה הכלכלית אלא ברמה רגולטורית. נתנו לה אישורים לבצע ניסויים, אנחנו בהחלט מנסים לתמוך בזה. בישראל, לדעתי האישית, הפוטנציאל קטן כיוון שאין פה ממש גלים, הגלים בישראל נמוכים יחסית והאנרגיה שאפשר להוציא מהגלים היא פרופורציונאלית לגובה של הגלים בריבוע, כלומר אם הגלים לא מספיק גבוהים אז יש מעט אנרגיה. אין לנו גלים גבוהים של 3-5 מטר, הגלים בישראל נעים בין חצי מטר לשני מטר וזה לא מספיק, אבל אנחנו כן תומכים בחברה. צריך לזכור שהים הוא אכזר ולתחזק מתקני אנרגיה זה קשה מאוד וזה בסוף מה ששובר את הטכנולוגיות האלה. צריך להתמודד עם מים ומלח וזה אולי הדבר הכי חזק שיש והים מנצח בסוף."

 

במשרד התחבורה מעריכים שעד 2030, 50% מהרכבים יהיו חשמליים, כלומר מעבר לעליה בהיקף האוכלוסייה הביקוש לחשמל יעלה גם בשל כך. אנשים יחזרו הביתה ב-5-6 ויחברו את הרכב לשקע. למעשה שעת השיא תעבור מהצהרים לערב. התחשיבים שלכם כוללים את הצפי הזה?

"בהחלט. קודם כל משרד האנרגיה פרסם תחזית הרבה יותר אגרסיבית מזה, הקדמנו את משרד התחבורה. בתכנית 2030 שלנו שהתפרסמה בסוף 2018, קבענו יעדים של 100% מהרכבים הפרטיים עד 2030 שיהיו לא מזהמים. התכוונו אז לחשמל וחלק קטן לגז טבעי. אני חושב שנתקדם בצורה מאוד מהירה לכיוון רכב חשמלי ואנחנו לוקחים את זה בחשבון בביקושים.

"הבעיה, כמו שאמרת, שתהיה בעיה של הספק אם כולם ירצו לטעון באותו רגע. זו גם השעה הכי קשה מבחינה סולארית, כי בדיוק השמש שוקעת – יש לנו פחות בעיה בשיא השמש. המזגנים עדיין פועלים ואז אם כולם חוזרים הביתה ומחברים את האוטו… אנחנו בהחלט בוחנים את הבעיה הזאת, אנחנו היום בשיחות גם עם חברת החשמל וגם עם רשות החשמל על מתווה שייתן לזה מענה.

"מה שאני כן יכול להגיד לך זה שאני בעצמי רכשתי לאחרונה רכב חשמלי וההערכה שלי היא שהבעיה היא כנראה קצת יותר קטנה ממה שמתארים אותה. למה? כי בסוף כשאני מגיע הביתה לטעון אז קודם כל אני לא טוען את האוטו כל יום, כי רובנו נוסעים כמה עשרות ק"מ וזה לא מצדיק טעינה כל יום. איך להגיד? אנשים לא נוסעים כל יום למטולה ורובם לא צריכים לטעון את כל הסוללה מידי יום.

 

 

system at home
ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי של משרד האנרגיה

"זה דבר אחד. דבר שני, לטובת הסוללה זה דווקא לטעון אותה הכי לאט שאפשר. אולי פעם בארבע חודשים יהיה עלי לטעון את האוטו במהירות בערב, אבל לרוב אני אטען לאט מאוד כי רק מחר בבוקר אצטרך את האוטו לעבודה. מה שאני מנסה להגיד בכל האמירות האלה הוא – אנחנו עוד לא מכירים את העולם הזה מספיק טוב, אנחנו עוד לא חיים את העולם של הרכב החשמלי שיהיה עולם מאוד שונה מעולם של תחנות דלק. אנחנו רגילים ללכת לתחנה ולמלא דלק בחמש דקות, אבל ברכב חשמלי אני ממלא בבית ואני לא צריך למלא בחמש דקות.

"בקיצור, הנושא הזה הוא בסך הכל פתיר על ידי ניהול נכון ויותר מזה, הוא יהווה פתרון לבעיות שיש לנו במשק החשמל. למה? כי בסוף זה סוללות, זה ביקוש גמיש. הסוללה יכולה להיטען גם בשתיים בצהרים וגם בשתיים בלילה. זה בשבילי מנגנון טוב להפסיק את הביקושים הגבוהים בשעות הצהרים המאוחרות או בערב. בעזרת המכוניות שלנו בסופו של דבר נוכל ליצור ביקוש שיותר שטוח לאורך היום ויהיו פחות השיאים והירידות שיש לנו היום. זה גם אתגר ואנחנו עובדים חזק לנהל, אך מצד שני זו גם הזדמנות לנהל את משק החשמל בצורה יותר חכמה שבסוף תעזור לנו להגיע לשיטוח של הביקושים, בצורה בה המשק יתנהל בצורה אופטימאלית."

לכל כתבות אופק ירוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אביבה בראודה גרה בשער אפרים עשרים שנה, מאז הקמת ההרחבה הראשונה. היא נולדה בהרצליה, בבית מוסיקלי. רגע אחרי שחשבה שזהו לעולם לא תמצא בן זוג, הכירה את יובל בבלינד-דייט. הם התחתנו, בנו את ביתם
6 דק' קריאה
תקנון הקיבוץ ומנגנון הבוררות מעמדו של חבר קיבוץ העובד בענף המטעים של הקיבוץ, הגם שזה מתנהל במסגרת תאגיד נפרד בבעלות הקיבוץ, הוא כמו של חבר קיבוץ העובד בקיבוץ עצמו. כך פסק, השופט שאהר אטרש
2 דק' קריאה
בשבת התקיים מצעד לרגל האחד במאי בשדרות רוטשילד בת"א. לא רחוק משם קיימה קרן ברל כצנלסון את "כנס האחד במאי 2021 – לקראת סדר חברתי חדש" "חי, חי, חי – יחי האחד במאי !",
3 דק' קריאה
חברי הצוות  שהכין את מסמך עבודת המחלקה הפוליטית, טוענים שהמבנה החדש של המחלקה שאושר ופורסם, נוגד את ההסכמות אליהן הגיעו. ניר מאיר משיב, שהמבנה החדש מתאים למציאות הפוליטית הקיימת וש"אי אפשר לדקלם את הדקלומים
6 דק' קריאה
יוזמה שהחלה בשנת 2004 בחברה הכלכלית של מועצה אזורית הגליל העליון והחברה לפיתוח הגליל, מגיעה לשלב היישום. חברת "אלומיי אגירה שאובה" חתמה בפברואר השנה הסכם עם  חברת אלקטרה בע"מ להקמת פרויקט אגירה שאובה בצוק
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן