יבול שיא
הרפת והחלב
שדה סולארי צף

הקמת מתקנים פוטו וולטאיים על גגות ומאגרי מים

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הקמת מתקנים פוטו וולטאיים על גגות ומאגרי מים מבטיחה תשואה גבוהה על פני 25 שנה. רשות החשמל פרסמה לאחרונה שימוע להפחתת התעריף, לכן כדאי למהר ולהירשם באתר חברת החשמל.  לא לדאוג, אתם לא חייבים להקים כבר מחר את המתקן – יש לכם תקופה של כשנה להקמה, אבל הירשמו עכשיו באתר חברת החשמל לפני שהתעריפים ירדו. ד״ר נורית גל, מנהלת תחום האנרגיה ב EY, ולשעבר סמנכ"לית חשמל ורגולציה ברשות החשמל, עושה לנו סדר בשיטות התגמול, המונחים והמחירים

המגזר הכפרי – מושבים, קיבוצים ועוד – היה המגזר הראשון שנכנס להתקנת פאנלים סולאריים בישראל ובהיקפים גדולים, ולמעשה התניע את נושא האנרגיה הסולארית בישראל. זה היה בתקופה שבה רשות החשמל עדיין העניקה תעריפים גבוהים למתקינים גגות סולאריים וכך החלו קיבוצים ומושבים רבים, כמו גם חוות בודדים ומושבות, הקמת מתקנים פוטו וולטאיים על גגות רפתות, לולים, דירים, מחסנים ועוד. תעריפים גבוהים אלו שיקפו את מחירי ההתקנה שהיו גבוהים באותה תקופה.

 

שדה סולארי במשמר הנגב
שדה סולארי במשמר הנגב

 

ומה המצב היום?

כדי לקבל תשובות לשאלות בתחום האנרגיה הסולארית והמתחדשת בישראל, שוחחנו עם ד״ר נורית גל, מנהלת תחום האנרגיה בפירמת EY ולשעבר סמנכ"לית חשמל ורגולציה ברשות החשמל. במסגרת תפקידה כסמנכ"לית חשמל ורגולציה ברשות הובילה גל שינויים מערכתיים במשק החשמל ובהם הסדרת שוק החשמל העתידי, שהיה בסיס למכירת תחנת הכח אלון תבור וברמת חובב; מכרזים והסדרות למתקנים פוטו-וולטאיים; עיצוב מחדש של הליכי החיבור לרשת; כתיבת מפת הדרכים לפיתוח מקטע הייצור במשק החשמל ופרסום דו"חות עומק שנתיים על מצב משק החשמל.

 

נורית שלום, כשרק החל נושא האנרגיה הסולארית בישראל הייתה רשות החשמל מאוד ״נדיבה״ כלפי המתקינים. מאז צנחו מחירי הפאנלים הפוטו-אלקטריים וגם התעריפים ששולמו למתקיני פאנלים על גגות הופחתו.

גל: "רשות החשמל מעודדת הקמת מתקנים פוטו וולטאיים על גגות כדי להבטיח עמידה של ישראל ביעדי האנרגיה המתחדשת. לבעלי הגגות הקטנים הרשות קובעת תעריף עבור האנרגיה המיוצרת במתקן. לגגות הגדולים יותר הרשות מקיימת מכרזים והתעריף נקבע לפי תוצאות המכרז.

"בעל המתקן יכול להשתמש באנרגיה או למכור את כולה או חלקה לחברת החשמל. התעריפים במכרזים והתעריפים שקובעת הרשות למתקנים קטנים אכן צנחו בעקבות ירידת המחירים בעולם."

 

כמה כסף?

גל: "התעריפים למתקני גגות קטנים מעודכנים מפעם לפעם על ידי רשות החשמל בהתאם לשינויים במחירי ההתקנה. כרגע מדובר בתעריף של 48 אג' לקילוואט-שעה למתקנים עד 15 קילוואט, ו-45 אג׳ לקילוואט-שעה למתקנים בהספק של 15 עד 200 קילוואט. הרשות פירסמה לאחרונה שימוע להפחתת התעריף למתקנים גדולים מ-15 ק״ן ל-41 אג׳ לקילוואט-שעה. גודל המתקן המירבי אותו ניתן להקים בתעריפים אלו ירד ב-1.1.21 ל-100 קילוואט, התעריף למתקנים גדולים יותר מ-100 קילוואט יקבע באמצעות מכרזים.

 

"בעל המתקן רשאי להשתמש באנרגיה המיוצרת על הגג במקום לצרוך חשמל מחברת החשמל, ואת עודפי האנרגיה הוא מוכר לחברת החשמל ומקבל עבור המכירה תעריף מובטח מראש. רשות החשמל אומרת לך למעשה, יש לך תקופה של 25 שנה, במהלכה בכל פעם שתוציא חשמל לרשת כמות החשמל שהוצאת נרשמת במונה ואתה מקבל תמורה עבור כל קילוואט שעה שמכרת."

 

ומתי אתה מחזיר את ההשקעה?

גל: "את ההשקעה בגג קטן כנראה שתחזיר אחרי 6-7 שנים. בגגות גדולים יותר ההשקעה תוחזר אף מוקדם יותר, כי גגות אלה נהנים מיתרון לגודל. כל היתר הוא למעשה הרווח הנקי שלך."

 

אבל ההשקעה הראשונית בהקמת המתקן די יקרה, לא?

גל: "ההשקעה תלויה בגודל המתקן. מתקן עד 10 קילוואט בשטח של כ-100 מ״ר יעלה עשרות אלפי שקלים. חברות רבות מציעות הלוואות והסדרים נוחים למימון הקמת המתקנים."

 

אם זה כל כך פשוט מדוע ההתקדמות כל כך איטית?

גל: "בשנים האחרונות חלה קפיצת מדרגה בהקמת המתקנים הסולאריים, ובתוך שנה הוכפלה כמות המתקנים שהוקמה בעשור הקודם. עד סוף השנה יותקנו בישראל מעל 3,000 מגה-וואט, וכ- 2,000 מגה-וואט נוספים נמצאים בשלבים שונים של תכנון והקמה.

"עדיין ישנם מספר גורמים מעכבים: ראשית, למרות הסדרי המימון והכדאיות הגבוהה של ההקמה, יתכן שחלק מבעלי הגגות מהססים להשקיע בהקמת המתקנים לאור הוצאות אחרות. למשל, בעלי מפעלים מעדיפים לעיתים למקד את ההשקעות בליבת הפעילות של המפעל ונמנעים מפיתוח מתקנים סולאריים על הגג. ניתן להתגבר על קושי זה באמצעות השכרת הגג ליזמים, כך שבעל המפעל לא יידרש להשקיע משאבים בהקמה.

 


"מדינת ישראל הציבה לעצמה יעד ראשון לפיו השנה, ב-2020 תהווה האנרגיה המתחדשת 10% מתפוקת החשמל בישראל והיעד השני הוא שבעוד עשור, בשנת 2030, תהווה האנרגיה המתחדשת 17% מעוגת ייצור חשמל בישראל. בשנה שעברה עמדנו על 5% וזה הרבה יחסית אבל השנה נמצאים מתקנים רבים בהקמה, אם כי השנה מגיפת הקורונה מעכבת את הקמתם. אולי בסוף השנה נגיע ל-9%-8% ובשנה הבאה נגיע כנראה ל-10%"


 

"שנית, יתכן שחלק מהאנשים חוששים מהצורך לקבל אישורים להקמה. חשוב לדעת שמרבית החסמים טופלו והאישורים הנדרשים להקמה הצטמצמו מאוד. ניתן להגיש את הבקשה לחיבור המתקן דרך האינטרנט, וניתן לבדוק את המתקן באמצעות בודק פרטי מבלי להמתין לבודק חברת החשמל.

"מלבד זאת, חלק מהגגות בישראל אינם מתאימים להתקנת מתקן סולארי. משום שעל הגג נמצאים מתקנים אחרים כגון דודי שמש. מעבר לזאת, לפעמים הרשת באזור עמוסה וחברת החשמל נדרשת לשדרג אותה, לפני שניתן יהיה לחבר מתקנים נוספים."

 

אבל למעשה לחברת החשמל יש אינטרס כי היא מונופול

גל: "ובכן, חברת החשמל מחויבת לחבר כל מתקן פוטו וולטאי, למעט מקרים חריגים, והחברה אכן עושה מאמץ לאפשר את החיבור של מרבית המתקנים. רשות החשמל פועלת בכל מיני דרכים על מנת לתמרץ את חברת החשמל לחבר את כל מי שמבקש להקים מתקן פוטו-וולטאי. לדוגמא, רשות החשמל מבקשת שחברת החשמל תוציא מידי שלושה חודשים דו"ח לשר האנרגיה, בו היא מפרטת כמה בקשות אושרו לחיבור וכמה בקשות לא אושרו לחיבור. הפרסום של הדו״ח מעודד את חברת החשמל לחבר כמה שיותר בקשות."

 

עד כמה שאני זוכר מדינת ישראל הציבה לעצמה יעדים לאנרגיה מתחדשת שהיא מתכוונת להגיע אליהם…

גל: "נכון מאוד. לאחרונה החליטה הממשלה להגדיל את יעד האנרגיה המתחדשת ל-20% בשנת 2025 ו-30% בשנת 2030. בשנה שעברה הכפלנו את כמות האנרגיה הסולארית ועמדנו על 5%. השנה נמצאים מתקנים רבים בהקמה, אולם מגיפת הקורונה מעכבת מעט את הקמתם. בסוף השנה נגיע כנראה ל-9%-8% ובשנה הבאה נגיע ל-10%."

 

מה לגבי המושבים והקיבוצים?

גל: "בקיבוצים ובמושבים ישנם גגות גדולים במבנים חקלאיים, מבנים מסחריים ומבני ציבור. בנוסף, ניתן להקים מתקנים פוטו-וולטאיים גם על גבי מאגרי מים ובריכות דגים. אחת למספר חודשים רשות החשמל מפרסמת מכרז להקמת גגות סולאריים (מכסות חדשות ע.ד.ו), ויזמים ובעלי גגות מגישים הצעה בה הם מפרטים את ההספק שאותו הם רוצים להקים ואת התעריף שהם מבקשים לקבל. הרשות בוחרת את ההצעות הזולות והזוכים מקימים מתקנים לפי ההספק בו זכו.

"במכרזים התעריפים נמוכים יותר בהשוואה לתעריפים שנקבעו למתקנים הקטנים, כי בגג גדול עלות ההקמה נמוכה יותר. כאן החזר ההשקעה מהיר יותר, בדרך כלל מדובר על בין 4 ל-7 שנים.

"רשות החשמל כבר ביצעה 8 מכרזים בהם המחירים היו נמוכים בהשוואה לתעריפי הגגות הקטנים. במכרזים למתקנים קרקעיים התעריפים עמדו על 18-19 אג' בממוצע לקילוואט שעה למתקנים שהם על קרקע. כמו כן בוצע מכרז אחד לגגות מאוד גדולים, שם התעריף שנקבע עמד על כ-23 אג' קילוואט/שעה, בערך מחצית ממה שמשולם לבעל גג קטן."

 

מה לגבי מונה נטו, מה המושג הזה והאם הוא עדיין קיים?

גל: "בשיטת המונה נטו אתה מייצר חשמל אבל תמורת החשמל שאתה מעביר לרשת ומוכר לחברת החשמל אתה לא מקבל תשלום. במקום זאת נרשם לך קרדיט לפי כמות האנרגיה שהזרמת לרשת החשמל. בשעות הערב, כאשר בעל המתקן צורך חשמל מהרשת הוא משתמש בקרדיט שצבר במקום לשלם על החשמל.

"כך פועלת בגדול שיטת המונה-נטו. אולם כיום לא ניתן עוד להקים מתקנים בשיטה זו, כי היא מורכבת ליישום. ישנם עדיין יזמים אחרונים שקיבלו אישור להקמה בשיטת המונה נטו, אשר מקימים מתקנים שיפעלו בשיטה הנ"ל אבל הם האחרונים. במקום זאת, נקבעה שיטת תשלום פשוטה יותר:

"אם יש לך גג קטן ואתה בא היום לחברת חשמל ומבקש להקים מתקן סולארי על הגג, אומרים לך: 'אתה רשאי להשתמש בכל האנרגיה או חלק ממנה ותקבל תשלום עבור כל האנרגיה שתזרים לרשת חברת החשמל. נשלם לך עבור האנרגיה בכסף במקום לרשום לך קרדיט. השיטה החדשה הרבה יותר פשוטה ויעילה. לכן הסדר מונה נטו הופסק."

 

 האם למושבניקים ולקיבוצים עדיין משתלם להקים גגות סולאריים?

גל: "הקצב המהיר שבו קמים מתקני גגות חדשים בישראל מדבר בעד עצמו, הכדאיות גבוהה ויזמים ובעלי גגות מעוניינים להנות מתשואה בטוחה על ההשקעה ומקימים מתקנים נוספים."

 

אנשים בתקופת הקורונה ישקיעו במתקן סולארי, לא נראה לי

גל: "דווקא בתקופה זו המתאפיינת בחוסר וודאות, יש יתרון להשקעה בטוחה ולתשואה המבוטחת שמתאפשרת בהקמת מתקן סולארי. בנוסף, חשוב לדעת, שלבעל הגג ניתן פרק זמן של 9-12 חודשים להקמת המתקן, כך שניתן להספיק להקים את המתקן על אף מגבלות הקורונה."

 

סולארי במושב
סולארי במושב

 

ישראל נחשבת לארץ שטופת שמש מרבית ימות השנה. תמיד תהיתי איך זה שגרמניה, שהיא ארץ צפונית עם מעט שמש הגיעה ל-40% אנרגיה מתחדשת בתפוקת החשמל שלה ואילו ישראל עדיין לא הגיעה ל-10%. איך את מסבירה את זה?

גל: "צריך לזכור כי כאשר מדברים בישראל על אנרגיה מתחדשת לרוב מדובר באנרגיית השמש ואילו במדינות אחרות רוב האנרגיה המתחדשת אינה ממערכות סולאריות אלא דווקא מטורבינות רוח וממתקנים הידרואלקטריים. "אז נכון, ישראל היא ארץ שטופת שמש אבל כדי להקים מתקנים סולאריים גדולים צריך הרבה קרקע, וזה משאב מאוד נדיר במדינת ישראל."

 

טוב, לא חסר קרקעות בנגב

גל: " למרות גודלו שטחים רבים בנגב מיועדים לשימושים שונים ולא בהכרח ליצור אנרגיה – חלק מהשטח מיועד לחקלאות, חלק מהקרקעות מיועדות לשטחים ירוקים פתוחים, לשטחי אש או לבניה ולכן רק חלק מהקרקעות זמינות להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים.

"למשל, ניתן להקים מתקנים על מתקנים סולאריים על מאגרים של מי קולחין, אולם לא ניתן לכסות את כל שטח המאגר כדי לשמור על תהליך הטיהור של המים.

"מעבר לכל הבעיות הללו אנחנו זקוקים לרשת חשמל שתהיה מסוגלת לקלוט את כל כמויות החשמל החדשות שאנחנו מתכוונים לייצר. חברת החשמל עובדת על פיתוח הרשת כדי לקלוט את כל האנרגיה המתחדשת והפיתוח דורש זמן ומשאבים. כדי להעביר את כל החשמל המיוצר במתקנים הסולאריים הגדולים שהוקמו בנגב לאזור המרכז מוקם קו מתח עליון 'אשכול נגב'. בעתיד יידרש הקמת קו מתח עליון נוסף כדי לקלוט את האנרגיה המתחדשת שתוקם על שטחים נוספים בנגב.

 

מה לגבי אגירת חשמל, זה אפשרי?

גל: "מחירי האגירה יורדים במהירות בשנים האחרונות, וכבר היום הקמת מתקן אגירה כדאית יותר מאשר הקמת מתקן יצור מופעל בגז. לאחרונה זכו שלושה יזמים במכרז של רשות החשמל להקמת מתקנים סולאריים משולבים באגירה בהספק כולל של 168 מגה-וואט, ומכרז נוסף צפוי להתקיים בחודש הבא."

 

לסיכום, כמה באמת עולה הקמת מתקן סולארי בישראל?

גל: "זה משתנה מפרויקט פרויקט אבל ככלל אצבע אפשר לומר שבגג של 100 מ"ר ניתן להקים 10 קילוואט, בעלות של עשרות אלפי שקלים. אמנם מדובר בסכום לא קטן, אבל חשוב לזכור שקיימים בשוק תנאי מימון נוחים ומדובר בהשקעה בטוחה ומשתלמת. ממש כמו לחסוך כסף בקרנות גמל ולקבל תשואה על כספך, גם פה מבטיחים לך תשואה יפה למשך 25 שנה."

לכל כתבות אופק ירוק לחצו כאן 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אביבה בראודה גרה בשער אפרים עשרים שנה, מאז הקמת ההרחבה הראשונה. היא נולדה בהרצליה, בבית מוסיקלי. רגע אחרי שחשבה שזהו לעולם לא תמצא בן זוג, הכירה את יובל בבלינד-דייט. הם התחתנו, בנו את ביתם
6 דק' קריאה
תקנון הקיבוץ ומנגנון הבוררות מעמדו של חבר קיבוץ העובד בענף המטעים של הקיבוץ, הגם שזה מתנהל במסגרת תאגיד נפרד בבעלות הקיבוץ, הוא כמו של חבר קיבוץ העובד בקיבוץ עצמו. כך פסק, השופט שאהר אטרש
2 דק' קריאה
בשבת התקיים מצעד לרגל האחד במאי בשדרות רוטשילד בת"א. לא רחוק משם קיימה קרן ברל כצנלסון את "כנס האחד במאי 2021 – לקראת סדר חברתי חדש" "חי, חי, חי – יחי האחד במאי !",
3 דק' קריאה
חברי הצוות  שהכין את מסמך עבודת המחלקה הפוליטית, טוענים שהמבנה החדש של המחלקה שאושר ופורסם, נוגד את ההסכמות אליהן הגיעו. ניר מאיר משיב, שהמבנה החדש מתאים למציאות הפוליטית הקיימת וש"אי אפשר לדקלם את הדקלומים
6 דק' קריאה
יוזמה שהחלה בשנת 2004 בחברה הכלכלית של מועצה אזורית הגליל העליון והחברה לפיתוח הגליל, מגיעה לשלב היישום. חברת "אלומיי אגירה שאובה" חתמה בפברואר השנה הסכם עם  חברת אלקטרה בע"מ להקמת פרויקט אגירה שאובה בצוק
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן