יבול שיא
הרפת והחלב
מערכת אגירת קור במפעל מדינול של נוסטרומו

טכנולוגיה חדשנית לאגירת אנרגיה

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

50% מצריכת החשמל של אזרחי ישראל הולכת על מיזוג – כ-25% ממיזוג ביתי וכ-25% ממיזוג בתי חולים, בתי מלון, מפעלים ובנייני משרדים, בעלויות מטורפות * אבל מה אם יש טכנולוגיה שמאפשרת לכם לקרר את הבניין שבבעלותכם ולהפחית את הצריכה ב-40% עד 60%? * חברת נוסטרמו, אותה ייסד ירון בן נון, פיתחה טכנולוגיית אגירת אנרגיה מהפכנית שתביא לחיסכון עצום בחשמל.

 

כאשר מדברים על אגירת אנרגיה מתחדשת או בכלל אגירת אנרגיה, לרוב מתייחסים למתקני האגירה לרוב מכולות-בטריות ליתיום המחוברים למתקני PV, המאפשרים לאגור את החשמל שהתחנה מייצרת ולפרוק אותו בשעות הפיק, כאשר כבר אין שמש או רוח. מדובר במתקני אגירה שלפני מונה החשמל של הצרכן. אבל יש מי שמצא דרך אקולוגית לחסוך משמעותית בצריכת החשמל גם אחרי המונה. אחת החברות אלה היא חברת נוסטרומו שפיתחה טכנולוגיית אגירת אנרגיה חדשנית לאגירת אנרגי בימים אלה נוסטרומו נמצאת בתהליך של מיזוג עם חברת סומוטו ותיסחר בבורסה במידה וכל מהלך המיזוג יאושר.

 

ירון בן נון 1
ירון בן נון

 

נוסטרומו הוקמה בשנת 2017 ע״י היזם ירון בן נון והיא עוסקת בפיתוח, התקנה ותפעול של מתקני אגירת אנרגיה לבנייני משרדים, קניונים, בתי חולים מרכזי דאטה וצרכנים מסחריים נוספים של מיזוג אוויר (מבוססי צ'ילרים). לחברה כיום 15 עובדים בישראל ובצפון אמריקה, והיא כבר למעלה משנה מפעילה מתקן מסחרי על גג בית אלקטרה M&E בנס ציונה, המספק אנרגיה לקירור באמצעות הטכנולוגיה של החברה. החברה מקדמת התקנת מערכות נוספות בישראל ומחוצה לה. בין בעלי מניותיה נמנים משקיעים מובילים ביניהם, קבוצת תעבורה, יהודית וקובי ריכטר, מנורה מבטחים אנרגיה, רמי אונגר ואחרים.

נוסטרומו פיתחה טכנולוגיה להקפאת מים בזמן שהאנרגיה זולה (כשהחשמל זול), והפשרה שלו בשעות העומס. את המתקן הראשון התקינה החברה על הבניין של אלקטרה והוא משמש לאגירת אנרגיה ושחרורה בשעות השיא, בעיקר למיזוג אוויר. המשמעות היא חסכון מדהים בצריכת האנרגיה.

 

צ'ילרים זוללים חשמל

כדי להבין בדיוק במה מדובר, מבלי להסגיר את הפרטים הטכנולוגיים שהינם סוד מסחרי של החברה, שוחחנו עם היזם ירון בן נון, מנכ"ל ומייסד נוסטרומו.

ב-20 במאי נשבר שיא ביקוש במדינת ישראל והוא עמד על 13,800 מגה-וואט. במסמך של הסטטיסטיקאי הראשי של חברת חשמל יצאה הצהרה כי מתוך אותו שיא ביקוש כ-6,200 מגה-וואט ממנו נובע ממיזוג אוויר (הפעלת מזגנים וצ'ילרים), קרוב ל-50% מהצריכה.

"עכשיו," מסביר בן נון, "אתה אומר אוקיי, נכון שנשבר שיא בצריכת החשמל אבל ה-20 במאי היה יום רביעי של גל חום מטורף שנמשך שבוע ימים(!), אבל זה הקשר הגורדי בין חום לשיא ביקוש חשמלי. שיא ביקוש החשמל במדינת ישראל מאז ומעולם היה בקיץ. אצלנו בארץ יש אנומליה מסוימת, בגלל שמדינת ישראל היא חלוצה בנושא של פאנלים סולאריים לחימום מים (דודי שמש), אך חימום מים בישראל כשאין שמש נסמך על דודים חשמליים. הדבר הזה יוצר מצב שבערבים של החורף יש שיא ביקוש, שהוא וירטואלי ואסביר מייד למה, זה שיא שנוצר מהפעלת דודי חשמל ב-2 מיליון בתי אב, וזה ביחד 4 ג'יגה-וואט של ביקוש חשמלי, כשמדליקים את הבוילר ב-7-8 בערב. למעשה שיא ביקוש החורף בישראל הוא יותר נמוך מהקיץ אבל הוא משמעותי לא פחות, בגלל הסיבה הזאת.

 


ירון בן נון: "90% ויותר מצריכת החשמל של הבניין כולו בזמן שיא ביקוש זה מהמיזוג. לדוגמא, קח קניון ותראה מה צורך חשמל? כמה דרגנועים, כמה מעליות, תאורת לד, מכונות קפה ובעיקר מיזוג. המיזוג הוא צרכן של בין 60%-80% מצריכת החשמל של הבניינים המסחריים. למשל, טרמינל 3 בנתב"ג יש לו צריכת מיזוג של 15 מגה-וואט חשמל. במפעל אינטל בקרית גת יש מערכת קירור של 30 מגה-וואט חשמל, רק לקירור של 'החדרים הנקיים'."


 

"צריך להבין שדוד חשמל הוא מתקן אגירה בעצמו אפשר לתת תמריצים כלכליים ל-2 מיליון בתי האב האלה, לחמם את המים ב-16:00 אחה"צ או ב-14:00 בצהרים, במקום ב-7-8 בערב ובזה הרגע יש לך יכולת הפחתה של עד 4 ג'יגה וואט חשמל, בשיא ביקוש של החורף, שהוא 12.5 ג'יגה וואט בערך, והנה פתרתי לך לנצח את בעיית שיא הביקוש של החורף ועל זה אנחנו יכולים להסכים שזה פתיר בצורה פשוטה מאוד. יש מלא מתקני אגירת אנרגיה לחימום מים וכל מה שצריך זה מפסק שעון, שאומר אני אתן לך את החשמל ביוקר ב-7-8 בערב, עדיף לך שתחמם את המים ב-14:00 בצהרים, שם התעו"ז מופחת. זה קל – התשתית כבר קיימת ומוכנה להפעלה, רק שגר ושכח.

 

אגירת קור צילום אתר נוסטרומו
אגירת קור צילום אתר נוסטרומו

 

"אז נשארנו עם הקיץ. עכשיו, לא רק בקיץ בישראל שיא הביקוש נקבע על ידי מיזוג בימים החמים, גם בעולם, מסיבה פשוטה שלחמם אתה יכול בהמון שיטות – בגז טבעי, בגפ"מ, בגז בישול, בנפט, בנפטא, בפחם, בסולר, בגז וגם בחשמל אבל לקרר אתה יכול לקרר רק עם חשמל, ולכן לעולם שיא הביקוש נשען בעיקרו על דרישות מיזוג. זאת עובדה שראינו כשהתחלנו לעבוד על הנושא שלנו של אגירת קור.

"למים יש החום הכמוס הכי גבוה בטבע למעט אמוניה. מה שאמרתי זה שלמים יש תכונה פלאית קיצונית ביותר של יכולת אגירת אנרגיית קור במעבר פאזה מנוזל למוצק. מה שאומר, שאם אתה מבין שהבעיה הגדולה היא קור ואת זה אתה יכול לפתור באיזושהי הנדסה באמצעות מים אז אולי זה עדיף וכדאי יותר."

 

היום כולם מדברים על אגירת חשמל באמצעות בטריות ליתיום-יון

"לליתיום יון יש המון המון בעיות שקשורות לדרך הכריה שלו, לדרך הייצור שלו ולתוחלת החיים שלו. יש לך 40% דגרדציה אחרי שמונה שנים ולעומת הליתיום אגירת קרח היא מוצר עם אפס דגרדציה ל-20 שנה לפחות. הקפאה והפשרת מים זה תהליך פיסיקלי, זה לא תהליך כימי. שהעולם שלנו קיים כ-4-6 מיליארד שנה, שבהם היו מיליארדי חורפים וקייצים, כל טיפת מים שאי פעם שכדור הארץ ראה היא הייתה כבר לפחות כמה מאות אלפי פעמים מים וקרח והיכולת שלה להפוך למים וקרח לא נפגעה. אני מנוע מלהיכנס לפרטי הפרטים של הטכנולוגיה אבל אנחנו יודעים לרתום את שתי התכונות האלה – החום הכמוס והחוסר דגרדציה של המים לטכנולוגיה של אגירת אנרגיה."

 

רגע, הכוונה היא לרשת את הבניין קווי הולכת קור כדי שלא יהיה צורך במיזוג?

"הכוונה היא לקחת חשמל ולאגור קור בשעות שלרשת החשמל יש עודף ייצור, בהן יש שפע בחשמל נקי וזמין. בשעות האלה לאגור את האנרגיה ואז לשחרר אותה לתוך צנרת המסירה. בבניינים מסחריים הקירור נעשה באמצעות סחרור מים קרים בבניין, מה שנקרא צ"ילרים. לא בבתים פרטיים אבל בבניינים מסחרים יש צנרת מים שעוברים בכל הבניין שהיא עושה הפצה של אנרגיית הקור מהצ'ילרים, שיושבים על הגג וצורכים המון חשמל. למעשה, 90% ויותר מצריכת החשמל של הבניין כולו בזמן שיא ביקוש זה מהמיזוג. לדוגמא, תיקח קניון ותראה מה צורך חשמל? כמה דרגנועים, כמה מעליות, תאורת לד, מכונות קפה ובעיקר מיזוג. המיזוג הוא צרכן של בין 60%-80% מצריכת החשמל של הבניינים המסחריים. למשל, טרמינל 3 בנתב"ג יש לו צריכת מיזוג של 15 מגה-וואט חשמל. במפעל אינטל בקרית גת יש מערכת קירור של 30 מגה-וואט חשמל, רק הקירור של 'החדרים הנקיים'.

 

 

"במזגן ביתי הוא מקרר אוויר ואילו הצ'ילר לוקח מים חמים (C12), מקרר אותם ל-7 מעלות ואז המים מגיעים בצנרת לכל חדר ופאן מפזר ומקרר את החדר. אנחנו מדברים על בתי מלון, בתי חולים, קניונים, בנייני משרדים גדולים. כמעט 25% מצריכת החשמל של מדינת ישראל זה מבניינים מסחריים. מתוך ה-50% שהולך על מיזוג בחברת חשמל, חצי זה ביתי וחצי זה מסחרי-תעשייתי."

 

הבנתי את התהליך. עכשיו, המתקן שלכם כפי שאני מבין יחסוך חשמל. הוא גם ייקר את עלות הקמת הבניין?

"אני חושב שבעתיד המתקן שלנו יהיה מנדטורי – זה לא ייקר את העלויות אלא ייתן בניינים ערך מוסף רווחי, ע"י הסבה מבניינים שמעיקים על הסביבה ופוגעים בהכנסות והמחיר שלהם הולך להיות כבד. בשנים הקרובות יש תמחור גם על פליטות הפחמן דו-חמצני וגם על צריכות האנרגיה הפתוחה של בניינים. אנחנו יודעים היום להסב בניין מבניין שהוא רע לרשת לבניין שמציל את הרשת.

"כבר היום בגוש דן יש בעיות הולכה קשות מאוד. תחשוב שאני בא למשל לבניין עזריאלי ואומר למנהל, 'מעשר בבוקר עד ארבע אחר הצהרים אני מוריד לך 10 מגה-וואט צריכה לכל המגדל! כל מגדל של עזריאלי צורך 6-8 מגה-וואט קירור. אני יכול לקחת את המגדלים האלה ולחסוך את רוב ההוצאות על קירור. זה כמו להקים תחנת כוח וירטואלית של 20 מגה-וואט שיכולה להשיל מרשת החשמל 20 מגה-וואט. המשמעות היא אדירה.

 


"עד היום בישראל המערכת לא תגמלה על אגירה אבל הנה עכשיו מתחילים במכרזים שכן יתגמלו אותך על אגירה, כי בלי אגירה זה בלתי אפשרי, אבל למה בליתיום? אנחנו אומרים: למה להשתמש במשהו שלא ידידותי לסביבה כדי לעזור לרשת להפוך לידידותית לסביבה – איך זה עובד בדיוק? אתה לוקח חומר שהוא דליק, רעיל, אתה צריך לקבור אותו והוא יזהם את מקום ההטמנה – אז איך אתה רוצה להפוך בעזרת משהו שהוא אנטי אקולוגי את הרשת לברת קיימא ואקולוגית?"


 

"עד היום בישראל המערכת לא תגמלה על אגירת אנרגיה  אבל הנה עכשיו מתחילים במכרזים שכן יתגמלו אותך על אגירה, כי בלי אגירה זה בלתי אפשרי, אבל למה בליתיום? אנחנו אומרים: למה להשתמש במשהו שאינו ידידותי לסביבה כדי לעזור לרשת להפוך לידידותית לסביבה – איך זה עובד ביחד? אתה לוקח חומר שהוא דליק, רעיל, אתה צריך לקבור אותו והוא יזהם את מקום ההטמנה – איך אתה רוצה להפוך בעזרת משהו שאינו אקולוגי את הרשת לאקולוגית?"

"הליתיום יון זה באמת פיתרון נהדר לכלי רכב, למכוניות, לחלל, לפטופים ואייפונים אבל לא לייצור חשמל באנרגיה ירוקה. במקומות שזקוקים חשמל למיזוג אנחנו אומרים הבעיה היא לא חשמל – הבעיה היא קור והדרישה למיזוג רק הולכת וגדלה עם ההתחממות הגלובאלית. הממשלה הולכת על הליתיום כרגע כי הם לא רואים את הטכנולוגיה שלנו, אבל ברגע שהם יראו אותה אני מקווה שיתנו לה גם מקום ברגולציה, כי היא טובה פי אלף מאגירה בליתיום יון."

 

לא יהיה מאוחר מידי עד שתצאו עם המערכת?

"המערכת שלנו כבר מסחרית. אנחנו כבר בונים שתי מערכות בקליפורניה ושתיים בישראל, אחת בשיתוף חברת חשמל ובמפעל מדינול. אנחנו מחכים לרגולציה שתתמוך, כי כרגע אנחנו מקימים מערכות הדגמה שהן מסחריות בגודל, אך לא מסחריות במבנה הכלכלי שלהן, אבל אם משרד האנרגיה ורשות החשמל יפתחו תעריף שיודע לתגמל אגירה אחרי המונה מצד הלקוח, אני מתייצב ומתחיל להתקין מערכות."

לאחרונה חתמה נוסטרומו על מזכר עקרונות עם חברת Westfield URW, לפיו נוסטרומו תתקין טכנולוגיית אגירת אנרגיה במרכז קניות Westfield Topanga & The Village, המשתרע על כ-200 דונם בקנוגה פארק, לוס אנג'לס, קליפורניה. חברת Westfield URW הינה חלק מקבוצת Unibail-Rodmaco-Westfield, מחברות הנדל"ן המסחרי המובילות בעולם. בבעלות Westfield URW כ-35 מרכזי מסחר בארה"ב ואנגליה והיא מהמובילות בשימוש באנרגיה ירוקה וצמצום טביעת הרגל הפחמנית בנדל"ן המסחרי בארה"ב.

מטרת ההתקשרות הינה להדגים ללקוח, משך תקופה בת 12 חודשים, את יכולת המערכת לגרום להקטנה משמעותית של שיאי הביקוש בצריכת החשמל של החברה, ולחיסכון בעלויות החשמל וצמצום בטביעת הרגל הפחמנית של האתר. המערכת מתוכננת להיות בהיקף של 1,100 קילוואט-שעה, בעוד שבשלב ב', במידה שההדגמה תצליח, הלקוח והחברה צפויים להיכנס למו"מ לרכישת מערכת נוספת בהיקף של 1,880 קילוואט-שעה. הסכם זה מצטרף לשיתוף פעולה להתקנת מערכת אגירת אנרגיה בבניין משרדים בלוס אנג'לס, קליפורניה בארה"ב, בהיקף של 750 קילוואט-שעה, שתמומן ע"י קרן BIRD Energy.

ירון בן נון: "אני גאה על כך שבתום תהליך שארך 8 חודשים בלבד , חתמנו על הסכם זה המהווה הבעת אמון גבוהה מאוד של שחקן נדל"ן בינלאומי, בטכנולוגיה של נוסטרומו. החתימה על ההסכם הזה היא ציון דרך במימוש האסטרטגיה של נוסטרומו שמבוססת על הטמעת הטכנולוגיה שלנו תוך יצירת יחסי אמון עם לקוחות גדולים שבבעלותם מיליוני מ״ר של מבני נדל״ן מסחרי, ושברגע שתהיה שביעות רצון מהטכנולוגיה שלנו, הצמיחה הוורטיקלית והמהירה ביחד עם לקוחות אלו – תובטח."

 

לסיכום, היית ממובילי מחאת הגז. מה אתה אומר על שינוי הכיוון במשרד האנרגיה – הקפאת הקמת תחנות פיקריות וקידום תחנות הגז הפרטיות?

"אלה הן בשורות מדהימות, שמחתי מאוד לשמוע אותן. אתה יודע מה הבעיה של התחנות הפיקריות האלה? לא רק שהן מונעות בגז, שזה חלק גדול מהבעיה אבל שהתחנות האלה עובדות 300 עד 400 שעות בשנה והן מופעלות רק בשיא הביקוש. עכשיו ממשלה שמקימה תחנה פיקרית אומרת: 'למה שנשקיע הרבה בתחנה שעובדת מעט? נשקיע בתחנות זולות'. זאת תחנה במחזור פתוח, עם מחזור גז אך ללא מחזור קיטור, שעובדת ביעילות של 30% במקום 60% והיא פולטת פי שתיים זיהום על כל קילוואט בהשוואה לתחנה במחזור סגור. התחנות הזולות האלה מזהמות את הקרקע והאוויר ולוקחות את הרשת לכיוון הפוך ממה שהוא צריך להיות, שזה לאנרגיה מתחדשת. היום קילוואט סולארי עולה 16 אג'. אתה משלם היום 40-60 אג' לקילוואט שעה ברשת והיום יש מתקנים סולאריים ענקיים שעושים חוזים ל-16 אג' קילוואט שעה. אז כל מה שנשאר לך עכשיו זה לתמוך בייצור חשמל ירוק גם אחרי השקיעה. ההצהרה של השר שטייניץ גרמה לי לחזור ולהאמין. נכון, אני בעבר יצאתי במחאה נגדו אבל היום אני הראשון שיעמוד לצידו אם הוא יקדם אנרגיות ירוקות לטובת האזרחים והכלכלה."

  טכנולוגיית אגירת אנרגיה- לכל כתבות אופק ירוק לחצו כאן 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אביבה בראודה גרה בשער אפרים עשרים שנה, מאז הקמת ההרחבה הראשונה. היא נולדה בהרצליה, בבית מוסיקלי. רגע אחרי שחשבה שזהו לעולם לא תמצא בן זוג, הכירה את יובל בבלינד-דייט. הם התחתנו, בנו את ביתם
6 דק' קריאה
תקנון הקיבוץ ומנגנון הבוררות מעמדו של חבר קיבוץ העובד בענף המטעים של הקיבוץ, הגם שזה מתנהל במסגרת תאגיד נפרד בבעלות הקיבוץ, הוא כמו של חבר קיבוץ העובד בקיבוץ עצמו. כך פסק, השופט שאהר אטרש
2 דק' קריאה
בשבת התקיים מצעד לרגל האחד במאי בשדרות רוטשילד בת"א. לא רחוק משם קיימה קרן ברל כצנלסון את "כנס האחד במאי 2021 – לקראת סדר חברתי חדש" "חי, חי, חי – יחי האחד במאי !",
3 דק' קריאה
חברי הצוות  שהכין את מסמך עבודת המחלקה הפוליטית, טוענים שהמבנה החדש של המחלקה שאושר ופורסם, נוגד את ההסכמות אליהן הגיעו. ניר מאיר משיב, שהמבנה החדש מתאים למציאות הפוליטית הקיימת וש"אי אפשר לדקלם את הדקלומים
6 דק' קריאה
יוזמה שהחלה בשנת 2004 בחברה הכלכלית של מועצה אזורית הגליל העליון והחברה לפיתוח הגליל, מגיעה לשלב היישום. חברת "אלומיי אגירה שאובה" חתמה בפברואר השנה הסכם עם  חברת אלקטרה בע"מ להקמת פרויקט אגירה שאובה בצוק
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן