אז מה היה לנו: המלצות השבוע: סרט: the king – מי שיעמוד באלימות הגרפית, יזכה לחוויה מטלטלת וחשובה. ספר: 'הגזמה וחצי' "מצחיק, כמה שזה עצוב" מוסיקה: מיכאל גריילסאמר – יוצר שחשוב להכיר בחורף הקרוב
The king
The king, סרט שיצא לאור בשנת 2019 וזמין לצפייה בנטפליקס, הוא סרט דרמה היסטורי המבוסס על מחזות היסטוריים מתוך ה"הנריאד" שכתב המחזאי הנודע ויליאם שייקספיר. העלילה מגוללת את סיפורו של המלך הנרי ה-5, המגולם בצורה משכנעת, על ידי השחקן הצעיר טימותי שאלאמה.
הנרי, בחור צנום בעל נפש מיוסרת, הוא נסיך שבחר לא לקחת חלק מפעילות החצר המושחתת, והתנכר לאביו ולפוליטיקה במשך חייו הצעירים. הנסיך הצעיר הנרי בוחר לבלות את שעותיו בשתייה ויחסי מין מזדמנים ובעיקר בשינה עד מאוחר, אבל כמו בכול מחזה טוב, הבחור הצנום והרגיש חייב בעל כורחו להפוך למלך אכזר ושרירי, שמבלה את דרכו בישיבות עם שרים ויועצים – מה שמתחיל עלילה מרתקת שקשה להסיר ממנה את המבט, גם כשראשים נערפים בקצב שבו שותה קפה (כל 5 דקות בערך).
הסרט The king הוא סרט מצוין, כי הוא חף ממניירות הקשורות לניצוץ של המחזיקים בכתר, ומלווה אחד מתוך "מלכי הנרי" רבים, נצר לשושלת שליטי אנגליה, ממנה יצאו חמישה מלכים ששלטו בממלכה משנת 1485 ועד 1603 – וכאמור הפעם מדובר בהנרי החמישי. עם כל כובד הכתר שעל ראשו והאחריות יוצא הנרי ה-5 לכיבוש צרפת, לאחר ש-'נשמות טובות' (יועצי המלך) אמרו לו, שמלך צרפת לועג לו ומנסה לערער את כוחו בעולם.
המלך הצעיר וגדודי המלך וגם ה"בסט פראנד פוראבר" שלו (את תפקיד החבר הטוב והאמיץ, נוטל לידיים מיומנות השחקן ג'ואל אדגרטון המצוין), יוצאים אלי קרב חמושים בקשתות, חרבות והמון מוטיבציה. את הסרט ביים דייויד מיכוד, שיחד עם השחקן גו'אל אדגרטון גם כתבו את התסריט. שחקנים נוספים: שון האריס, לילי-רוז דפ, רוברט פטינסון ובן מנדלסון.
בזמן השהות בשדה, הם פוגשים בנסיך צרפת הפסיכופט, שאינו מאד פתוח למסע ומתן. למעשה, הוא מתאר להנרי מה יקרה לו אם יצאו למלחמה: "אני אנקז את כל הדם מגופך," מתריע הנסיך הצרפתי כשעל פניו מבט סוטה "ואקבור אותך מתחת לעץ צרפתי קטן קטן…" (שקסי!). כעת, לאחר ששום ניסיון פשרה או גמישות מול הפסיכופט לא צולח, יוצא הנרי עם חייליו להתקפה – חסרת פשרות נגד אלפי חיילים צרפתיים. כך אנו חוזים במשך דקות ארוכות בסצנת קרב עקובה מדם ימי הביניים סטייל, שהופכת לסגסוגת מתכת זבת דם המונית, עליה אמונים לוחמים עטויי שריון, קשקשים, סוסים מתים (מסכנים!) והמון בוץ, שלבסוף מכניע את החיילים הצרפתיים שהגיעו בלבוש שרד אל האירוע, לעומת לבושם הקל של האנגלים.
אל תכעסו עליי שתיארתי את תוצאות הקרב בפרוטרוט פולשני, משום שההפתעה אינה נעוצה דווקא בתוצאות הרות גורל אלה, שהובילו (כמה צפוי) לשלום בין שתי המדינות. מי שיעמוד במידת האלימות שבסרט, יזכה לחוויה מטלטלת וחשובה וגם הצצה לעולם השליטים והכוח האמיתי בו החזיקו, כמו גם להצצה אל נבכי הפוליטיקה, הגבריות והאגו, שהופכים את הסרט לכל כך רלוונטי לחיינו גם היום.
The king – נטפליקס
הגזמה וחצי
אם להיות אמיתית, אף פעם לא החשבתי את עצמי כדמות חקרנית במיוחד. מעולם לא חיפשתי ספרים "כבדים" ומייגעים, כספרי הפילוסופיה של ניטשה או 'הנסיך' של מרקס. את "קיצור תולדות האנושות" סגרתי כבר בעמוד 5, מיד בהקדמה, כשהסביר לאן פנו ההומוספיאנס ולאן הלכו הניאנדרטליים (אחד מהם הלך בדיוק כרגע למטבח והוציא בירה מהמקרר…)
גם ניסיונות שערכתי בפתרון תשבצי הגיון לא צלחו. הוא התחילו בלנסות להבין מהו הפתרון, ועברו מיד ל"הציור השבועי לילד" (שם אני נוחלת לא מעט הצלחה!) תכונות אלה הובילו אותו לפתוח בקריאה רצופה של הספר "הגזמה וחצי" של המחברת אלי ברוש. ספר אדיר, שנון וחכם שלוקח אותנו המבוגרים – באמצעות סיפורים קצרים מלווים איורים מצחיקים עד גאוניים – אל חייה מלאי ההומור והדיכאון של ברוש.
'הגזמה וחצי' סיפק לי את מה שאני רוצה מקומיקס טוב שמדבר על החיים ובעיקר על חיים עם כלבים. מי שיש לו שני כלבים ויותר ישמח לקרוא ולהתעדכן על קורותיה של אלי, שהתמודדה עם ילדות משעשעת ומאתגרת, עם דיכאון שליווה אותה במשך כמה שנים טובות, זוגיות ושתי כלבות מיוחדות במינן! ברוש היא סופרת ומאיירת אמריקנית, שזכתה בלא מעט שבחים על ספרה – ומי שיציץ בספר יבין שהדמויות המאוירות מוכרות לו מרשתות חברתיות וממגוון פרסומים ברשת.
את הספר, מיותר לציין, קראתי בשעתיים, בעוד שמידי פעם נשלח ממני צחקוק לא רצוני לאוויר, שגרר מבט מרצין ותמהה של בעלי. 'הגזמה וחצי' הוא ספר חובה למי שאוהב הומור מדויק וקליל ויהווה עבורכם הפסקה מבורכת מהמחשבות העמוקות על החיים. כדי שיהיה לכם מושג לגבי האווירה שאופפת את העמודים בספר הנפלא.
מיכאל גריילסאמר
את מיכאל גרייסאמר הכרתי לפני חמש שנים כשהתחלתי את הקריירה העיתונאית שלי. העורך שלי דאז, התקשר אליי – בדיוק כשהחלפתי את חליפת העיתונאית בעלת המוטיבציה לבגדי ב' מסמורטטים – וביקש ממני להגיע בחצות לבר הסירא הירושלמי, כדי לראיין להקה בשם Nonprofit Band שמופיעה בתמורה לכמה שכול אחד יכול לשלם.
כעבור מספר שעות התייצבתי בבר האפלולי ונפגשתי עם גריילסאמר וחברי להקתו. גריילסאמר החזיק את הכינור, בעודו מספר לי על אומנותו, אג'נדות חברתיות ופעילותו המוזיקלית. גריילסאמר הוא כנר ווירטואוז, זמר, מלחין וכותב – אמן הנחשב לאחד מהיוצרים המהפכניים והייחודיים שפועלים כיום בארץ ובעולם.
בהיותו כנר קלאסי בינלאומי במקור הופך גריילסאמר לאמן נועז, שאינו מפחד לחבר בין עולמות מוזיקליים מרוחקים, כגון: רגאיי, מוזיקה אירית עממית, רוק, בארוק, שאנסון צרפתי ומקצבים ים-תיכוניים. ואולי רבים יבינו במי מדובר כשיזכרו בלהיט "אשתי היקרה". גריילסאמר הופיע בפסטיבלים יוקרתיים בצרפת, גרמניה, שוויץ, בלגיה, קנדה, הודו ובאיים הקאריביים, בנוסף לאינספור הופעות ברחבי הארץ. נראה כי לא מעט אמנים ישראלים זוכים לעיתים ליותר הערכה מעבר לים מאשר בארץ וחבל.
לפני מספר שנים הוציא גריילסאמר דיסק בינלאומי עם שירים בעברית, אנגלית וצרפתית. כך, התפרסם במהרה בישראל, לאחר צאת אלבומו הראשון בארץ, שכלל להיטים כגון: "אשתי היקרה" ו-"יאללה בואי". במוצ"ש שעבר חגג גריילסאמר עשור לאלבום "מתעורר" והוא מתחדש עם "סשן אקוסטי" של שיריו ואלבום חדש ומלא בניחוחות טובים. אז זה הזמן להיכנס ליוטיוב, להאזין למיכאל ולהבין שיש דברים טובים וחדשים שמתנגנים לנו מתחת לאף.
אז מה היה לנו: המלצות השבוע – לטור המלצות נוסף
