איכות ורגולציה של קנאביס – ד״ר נירית ברנשטיין: “הקמנו מרכז לאומי לשימוש קנאביס לשימוש רפואי״. איתי מלכיאור: “היום יש עשרות חוות גידול בהקמה, שבע חוות מאושרות, שלוש קרובות לאישור. כרגע יש 46 אלף מטופלים בישראל בעלי רישיונות לעשות שימוש לצרכים רפואיים״. רפי גמסון: ״היגיינה חשובה בכל שלבי הגידול. אם עובד שב מחדר השירותים ולא שטף את ידיו הוא עלול להרוס את כל הגידול. זה צמח רגיש מאד וחשוב עד מאד להגן עליו״
צמח הקנאביס רכש לעצמו בישראל מעמד מכובד מאין כמוהו עוד לפני שנקטף העלה הראשון, ועוד לפני שישראל ייצאה לעולם הגדול אף לא גרם אחד של תוצרת גידול.
המרוץ הדרמטי אחרי השגת הרישיון לגדל קנאביס רפואי הביא לכך שנושאי משרה בדרגים הגבוהים ביותר חברו לחברות המסחריות בניסיון לשדרג את הפעילות ובעיקר לשמש מקור של איכות ורגולציה של קנאביס עמן בבוא העת המסחרית.
רב אלוף במילואים אהוד ברק – ראש ממשלה לשעבר, והאלוף עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר לשעבר, הם שניים מהדמויות שמככבות כיום בחברות קנאביס מסחריות. ויש עוד רבים וטובים כמוהם.
מה נשאר לדבר על קנאביס שלא נאמר עד היום? מסתבר שהרבה. שכן מעבר לכותרות בעיתונות הכתובה יש מי שמקיים כנסים מקצועיים ושם מדברים שוב והרבה על קנאביס.
במחצית הראשונה של החודש (יוני) באתי לבית המלון דן אכדיה בהרצליה לכנס שהוגדר ‘שנתי׳ לאיכות ורגולציה של קנאביס. מארגני הכנס חברת SYNC PROJECTS ריכזו אנשי מקצוע לדבר על האתגרים שניצבים בפני מי ששם את מעייניו וכנראה גם את כספו על התחום הזה.
יו״ר הכנס שלומי זנדברג: “בלי שנשתף פעולה וידע בינינו אין תוחלת עבור אף אחד. אני מרגיש גאווה רבה על התוצאות שהגענו עד היום בתחום אך גם אחריות רבה ומודעות לצורך למלא ולהפוך לגורם משפיע ומוביל ברמה עולמית כפי שמצופה מאתנו. אין לי ספק שתרומתנו כאנשי איכות ורגולציה חשובה וחיונית ואם לא נפחד לקחת אחריות ונענה לאתגר, נראה שינוי במגמה כוללת בענף״
המנהל המקצועי והפיתוח העסקי בחברת SYNC שלומי זנדברג, יושב ראש הכנס ציין בראשית דבריו כי “זה כנס מקצועי, אמיתי ויחידי בארץ שידון בהעשרת הידע המקצועי בהיבט הרגולטורי ובתהליכי האיכות בכל אחד מהעיסוקים הרבים המרכיבים את תחום הקנאביס בישראל ובהמשך בעולם״.
בהמשך הדגיש זנדברג כי “בלי שנשתף פעולה וידע בינינו אין תוחלת עבור אף אחד. אני מרגיש גאווה רבה על התוצאות שהגענו עד היום בתחום אך גם אחריות רבה ומודעות לצורך למלא ולהפוך לגורם משפיע ומוביל ברמה עולמית כפי שמצופה מאתנו."
"אין לי ספק שתרומתנו כאנשי איכות ורגולציה חשובה וחיונית ואם לא נפחד לקחת אחריות ונענה לאתגר, נראה שינוי במגמה כוללת בענף״.
זנדברג קרא לעשרות משתתפי הכנס לייצג את האינטרס המקצועי והכלכלי שמשתלב עם תהליכי איכות ורגולציה. בסופו של דבר אתם קובעים את כללי המשחק ורק אתם מסוגלים בזמן אמיתי לנווט את הספינה המורכבת ששמה קנאביס״.
ד״ר נירית ברנשטיין ממנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, פעילה חמש שנים בתחום הקנאביס. תחילה סיפרה לנוכחים כי עד שנות החמישים של המאה העשרים לא היה מחקר מדעי אחד על הקנאביס וכי במאגרי מידע בעולם הגדול “לא מצאתי אף לא מאמר מקצועי אחד עד התקופה שהזכרתי״.
“כרגע מתרחשת פריצה מטורפת אחרי הצמח הזה. מבחינה חקלאית פתאום יש רגולציה ואפשרות לעבוד. משרד החקלאות הכריז על קנאביס כעל ענף חקלאי ויש תקציבים של המדען הראשי במשרד החקלאות לנושא הקנאביס״.
ד״ר ברנשטיין ציינה כי “האתגר העומד לפנינו הוא להעלות את הענף מעבר לכל גידול חקלאי אחר. התחלנו בהכוונה של היק״ר והקמנו מרכז לאומי לשימוש קנאביס לשימוש רפואי״.
“אנחנו לא יודעים איך לגדל, ייצוב והגברה של חומרים ספציפיים, טיפוח זנים משופרים, טכנולוגיות זיהוי למחלות. פיתוח שיטות גידול מבוססות מדע: תאורה, דישון, השקיה, השבחת זנים, עריכה גנומית, פיתוח תנאי ייבוש ואיחסון, הדברה, ומה קורה לחומר אחרי שקוטפים אותו״.
ד״ר נירית ברנשטיין ציינה שיש 500-600 חומרים בזנים של קנאביס וזה “מאתגר ומסקרן״. על שימוש בחומר גנטי לפיתוח ומחקר דיברה ד״ר עינב מייזליש-גתי, מנהלת בנק הגנים הישראלי במנהל המחקר החקלאי. “אנו אוספים קנאביס לצורכי מחקר. יש לנו אוסף קנאביס לאומי.
“הקנאביס היה בן חורג לכל תהליך החקלאות. “ .בעקבות רגולציה עולמית איבדנו חומר גנטי. קנאביס הוא צמח מורכב מאד ומאות מולקולות מרכיבות את הצמח וההשקעה של כל אחת על השנייה רבה.
הטיפוח אינו מכוון מדע. זה גידול חקלאי לכל דבר ואנו מחפשים את הזנים שיניבו גידול גבוה, עמידות למזיקים ושינוע יותר יעיל. הבאנו עשרות זנים מהעולם, הכל על פי חוק, מגוון ביולוגי רחב. באוסף צמחים עם גבהים שונים. אוסף מגוון. האוסף מאפשר גישה לעוסקים במחקר. מאפשר שימוש מושכל במגוון הקיים״.
היא העריכה ש״יהיה פה שוק קנאביס מפותח. האוסף יהיה כנראה בשימוש וולקני ובחודשים הקרובים כל מי שמורשה יעשה שימוש באוסף הזה״.
איתי מלכיאור, מנהל מדיניות יצוא ומרכז הצוות הבין משרדי לקידום יצוא קנאביס רפואי במנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, סיפר לקהל הנוכחים כי בשעתו המשרד לביטחון פנים היסס לאשר את הקנאביס כענף גידול רפואי מחשש שתהיה זליגה והקמת עשרות חוות גידול בידי גורמים עברייניים שינסו להשתלט על התחום כולו.
“היום יש עשרות חוות גידול בהקמה, שבע חוות מאושרות, שלוש קרובות לאישור. כרגע יש 46 אלף מטופלים בישראל בעלי רישיונות לעשות שימוש לצרכים רפואיים. הוא ציין כי בעולם הגדול בעלי רישיונות לשימוש קנאביס מהווים אחוז אחד מהאוכלוסייה, בכמה מדינות שלושה אחוזים מהאוכלוסייה ובישראל בין 90 אלף ל- 200אלף מטופלים״.
מלכיאור ציין כי “מכל העולם באים ללמוד אצלנו. גורמים זרים מממנים מחקרים קליניים בארץ. זה בעצם די ברור. האקלים בישראל נוח לגידול. אמנם באפריקה יותר זול לגדל אבל האקלים שלנו מועדף על האקלים שם״.
עוד ציין איתי מלכיאור כי “בישראל רוצים לקדם יצוא קנאביס רפואי בהתבסס על המתודולגיה שפתוחה ביק״ר. ישראל היא בסיס לניסויים קליניים״. בסיום דבריו ציין כי באחד במאי השנה אושרו בישראל שתי השקעות של משקיעים זרים.
אחרי הרצאה בנושא איכות ורגולציה של קנאביס ופיתוח מכשירי אידוי ופורמולות רפואיות לשאיפה מפיו של אביהו תמיר מנכ״ל ומייסד חברת KANABO RESEARCH עלה לבמה רפי גמסון, מי שהיה בשנים 1996-2005 מנהל תחום אבטחת איכות בשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות.
כיום הוא ראש תחום חקלאות במכון לבקרה ואיכות IQC שמשרת 7000 לקוחות ולמעשה מהווה תחרות למכון התקנים הממשלתי. הוא סיפר שהיק״ר הסמיך חברות התעדה לתחום הקנאביס והוא מייצג אחת מהן.
גמסון גילה כי 190 אלף חקלאים בעולם כבר עובדים לפי התקן החדש לקנאביס. “התקן דורש שהדרכים בחוות הגידול יהיו סלולות ולא דרכים שעלולות להעלות אבק אשר יכול בהחלט לפגום באיכות צמח הקנאביס.
באחת החוות בארץ גילינו שמגיעים אליה דרך מסלול כורכר שמעלה אבק בקיץ. הערנו על כך לחברה ולמחרת קיבלתי צילום שהדרך סלולה באספלט״.
לדבריו היגיינה חשובה בכל שלבי הגידול. “אם עובד שב מחדר השירותים ולא שטף את ידיו הוא עלול להרוס את כל הגידול. זה צמח רגיש מאד וחשוב עד מאד להגן עליו״.
זו הייתה גם התחושה שליוותה את המשתתפים בכנס שיצאו ממנו עם תובנה שרק רגולציה נכונה ונבונה בכל שלבי הגידול תעניק למגדלי קנאביס רפואי בישראל יתרון איכותי לשנים קדימה.
