איש נמרץ, מצפוני, אחראי בלשד עצמותיו, איש יצירה וחזון. איש שכה רב חלקו בבניית הגישה לצינון הפרות בישראל
אוסי דיין האיש
לזכרו של אוסי דיין מקיבוץ נען: הכרתי את אוסי היטב, במהלך פיתוח הגישה לצינון פרות. הוא היה אדם נבון, ביקורתי, חשיבתו חדה והולכת קדימה, מדקדקת, דייקנית ולא מעגלת פינות, התבטאותו הייתה קצרה, בהירה וישירה. תוך זמן קצר למדתי להעריך את האיש ואת אישיותו. אדם מסור לרעיון של עבודה למען הכלל, שראה עצמו אחראי על משימות, כמו שראה עצמו אחראי על תיקון פגמים וליקויים. דבריו היו ישירים, ללא פשרנות. מילה הייתה אצלו עניין מוחלט. אדם מעורר הערכה, יחס של כבוד, אדם שהעדרו מעורר געגועים.
אצלי כרוך אוסי, ועימו אמנון ז"ל, וזוהר, עם פיתוח הצינון של הבקר על ידי שילוב הרטבה ואיוורור. אלו נראים כיום כדבר טבעי ומובן מאליו, חלק מן הנוף של משק הבקר הישראלי, אבל הוא לא היה קיים לפני 40-35 שנה – לא כאן ולא במקום אחר. היינו הראשונים בעולם לפתח מערכת כזאת, ומכאן היא התפשטה לארצות וליבשות. לא היה לנו ממי ללמוד. הצינון, כפי שהוא היום, נוצר באינטראקציה בין אוסי ועימו צוות הרפתנים של נען, לביני עם פרופ' וולפנזון מן הפקולטה לחקלאות, ויותר מאוחר, עם ד"ר ישראל פלמנבאום ומשה קאים.
פיתוח תורת הצינון
קצת לרקע המקצועי של אותה עת. חקר עומס החום והקלתו לא נראו ראויים לתמיכת הממסד בארץ. המחקר נעשה על ידינו, בתחילה עם סטודנטים שהתנדבו, ובשלבים מאוחרים, בתמיכה מארה"ב. רעיון הקלת עומס החום נולד מחישובים שעשיתי בנתוני מחקר של עומס החום בעגלות ובפרות, וכן מחקר קנדי בפרות על זרימת אוויר ומאזן החום של פרות בחורף הקנדי, וכן מתוך עבודה שעשינו במבנים מבוקרי אקלים בפטמים.
לא ניתן היה לבחון דרכי מימוש של הרעיון והישימות שלו ללא ההשקעה של אוסי, אמנון וזוהר ובלעדי עזרתם של אנשי מפעל ציוד ההשקיה של נען.
זאביק, מאנשי ההדרכה במפעל, לימד אותי על המתזים שנתנו ספיקת מים שונה, על האפשרות לשלב מגביל זרימה במתז ובכך, לכוון את כמות המים המותזת ובמקביל, להשיג שליטה על גודל הטיפות המותזות ופיזורן, כדי להשיג הרטבה טובה של הפרווה.
ומה עם המרחק בין המתזים? בתוך בניין, בשלב בנייה בפקולטה לחקלאות, למדנו על פיזור המים מן המתזים, בהתאם לגובהם מעל הקרקע, ומכאן על המרחק הרצוי ביניהם, כדי להרטיב את הפרות שתהיינה בין המתזים, על המרחק הרצוי בין המתזים.
הודות לצוות הרפתנים ובידיהם, הותקנו מערכות הרטבה שונות בסככות כדי לבדוק התנהגות הפרות, האם הן נמשכות אל טיפות המים המותזות או שמא יש צורך להביאן אל אזור מורטב? בחנו זאת בסככה שבה אוסי, אמנון וסער הקימו צינור "2 עם מתזים ומערכת להתזה מחזורית, לאורך הסככה, כדי לבחון אם הפרות נמשכות אל האזור המותז – אבל הן היו אדישות לקול הצפצוף, שהודיע על כניסת המים לצינור בכל מחזור התזה.
לא אשכח, שבוקר אחד דיברנו עם אוסי ואמנון על הרטבה ואיוורור בפס שלאורך האבוס ולמחרת היום, זה היה במקום, מעשה ידיהם של אוסי ואמנון.
בסככה אחרת הותקנו מתזים ומאוררים לאורך האבוס, ושם גם ערכנו את הניסוי הראשון לבחינת השפעת הצינון על תנובת החלב והרבייה. הפרות נקשרו בפס ההאבסה, בצאתן ממכון החליבה. כך למדנו על התקנות הצינון בחצר ההמתנה, על השפעת מחזורים חוזרים של צינון ועל הצינון לאורך האבוס. הניסויים השונים, לימודים שיטתיים של פרטי המערכת והפעלתם ברפת, עם אוסי וחבריו, הם אלו שהעבירו את הרעיון אל כלל שיטת פעולה.
זו הדרך שהביאה לפיתוח שיטת הצינון, הדרך שהודות לה, ניתן היה להתקדם כפי שהתקדמנו, במהירות וביעילות שהפליאה אנשים בארצות אחרות. אלו, לבל נשכח, נעשו תוך שיתוף הדוק עם אוסי ואנשים כמו אוסי.
הפיכת התנסויות לניסויים והפיכתם של אלו למחקר שיטתי ושיתוף הפעולה בין המחקר לנעשה ברפת, הם אלו שהביאונו למקומנו העכשווי.
לזכרו של אוסי דיין מקיבוץ נען. זכרונם של אוסי וחבריו לא מש מאתנו. דרכי החשיבה והעשייה שלהם הן מופת!
מאת פרופ' מימי ברמן
