יבול שיא
הרפת והחלב
אריק נחמקין

אריק נחמקין – מופת לאיש חזון

2 דק' קריאה

שיתוף:

עד יומו האחרון חש אריק מחויבות ואחריות אישית לפיתוח וקידום החקלאות, ההתיישבות, ומושב העובדים: מודל חיים מקורי ייחודי בעולם,  המשלב יוזמה פרטית בעבודת האדמה, עם שותפות  בחיי הקהילה ובמערכות התמך של משקי החברים 

אריק נחמקין

אריק נחמקין זכה לחיים ארוכים פוריים מלאי תוכן ומשמעות בתחומים רבים. הוא נפרד מאיתנו שבע עשייה של עשרות בשנים הן בביתו – בנהלל, הן בפעילותו לביטחון ישראל והן בתרומתו הייחודית לבניית חקלאותה המפוארת ורבת ההישגים של ישראל. 

אריק שזכה להיות מבניה הראשונים של נהלל – המושב הראשון בארץ, זכה גם להוביל עם חבריו את מבצע קליטת העלייה של עם ישראל ששב לארצו מארבעת כנפות הארץ.  עם של חנוונים, סוחרים, אומנים ופקידים, שבנו עם השנים משקים חקלאיים לתפארת. 

נראה שעד יומו האחרון חש אריק מחויבות ואחריות אישית לפיתוח וקידום החקלאות, ההתיישבות, ומושב העובדים: מודל חיים מקורי ייחודי בעולם,  המשלב יוזמה פרטית בעבודת האדמה, עם שותפות  בחיי הקהילה ובמערכות התמך של משקי החברים.  

אריאריק נחמקין תרם תרומה שאין דומה לה להתיישבות העובדת בישראל. 

החל, כאמור, בתפקידו המרכזי עם בני המושבים, שעזבו ביתם כמשפחות צעירות ועברו להתגורר באזורי הפיתוח, כדי לסייע בהקמת עשרות מושבי עולים ברחבי הארץ, כמענה לקריאתו של דוד בן גוריון בשנות ה-50 ועד פסגת פעילותו, עם מינויו כשר החקלאות בשנת 1984. 

בין לבין כיהן אריק כמרכז אגף המשק של תנועת המושבים וכמזכיר התנועה בתקופה מלהיבה, בה הוקמו עשרות מושבים חדשים בתום מלחמת ששת הימים, ממרומי הגולן ועד בואכה שארם א- שייך. 

בכל תקופת פעילותו הענפה לאורך עשרות שנים, הקפיד אריק על אורח חיים צנוע, היה מנהיג טבעי שידע להוביל עמיתים ויריבים אל מחוזות הפשרה וההסכמות. זאת מבלי לוותר על העיקר והחשוב, ביצוע המשימות הלאומיות והציוניות של חקלאות ישראל. 

איתרע מזלי לעבוד עם אריק שנים רבות שכם אל שכם בשלל תפקידיו. היו אלה שנים מרתקות, בהן תנועת המושבים הרחיבה גבולותיה במעורבותו המרכזית של אריק, עם קליטת אלפי משפחות, תוך פיתוח חבלי ארץ לא נודעת כמו הגולן, מרחבי סיני, הערבה, בקעת הירדן, חבל אשכול ועוד. 

היו אלה ימי עבודה מתמשכים שהסתיימו בדיונים לתוך הלילה, באסיפות  חברים, ישיבות וועד וישיבות עם מוסדות המדינה.  

אריק נחמקין עמד על ערש הקמתם של עשרות מושבים ואזורי התיישבות  שלמים, פשוטו כמשמעו! 

לא פחות סוערת הייתה תקופת כהונתו כשר החקלאות, עת התרחבו משמעותית ענפי היצוא החקלאי: הירקות, והפרחים ואף החל היצוא המסיבי של פירות, תוך השקעות עתק בתשתיות הענפים ושירותי היצוא כאחת. 

בתקופה זו גם ניהל אריק, כשר החקלאות, מאבק ממושך עם מנהיגי החקלאים ושרי החקלאות באירופה על שיפור תנאי היצוא החקלאי, במסגרת "הסכם הסחר" עם האיחוד האירופי.   

במועד זה אף נקבעו ההסדרים עם הרשות הפלסטינאית על נושאי החקלאות בשטחי יש"ע. 

אכן, מעטים זכו להזדמנות של עשייה מגוונת וחשובה שכזו,  
לביצור החקלאות וההתיישבות בישראל. 
עתה, בשעת פרידה זו, נותר לנו רק לומר תודה! 
לאריק, לאיש החזון והמעשה, לזכור אותו בחיוכו שובה הלב, לתור את הארץ, להנות מכל העשייה הנהדרת שניבטת ממרחביה ולזכור את תרומתו העצומה לכל שרואות עינינו. 

יהי זכרו ברוך 

צבי אלון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן