יבול שיא
הרפת והחלב
מטע רימונים במושב מגשימים אריאל פלמון

ברוב דחוק אושרה תכנית תמ"ל 1072 במושב מגשימים

2 דק' קריאה

שיתוף:

אושרה תכנית תמ"ל 1072 במושב מגשימים שתנגוס 70% מהאדמות החקלאיות של המושב. האישור ניתן ברוב דחוק של 7:6 . הפקדת התכנית מותנית באישור קבינט הדיור, עם אישורו יינתנו 60 יום להתנגדויות

אושרה תכנית תמ"ל 1072 במושב מגשימים: בתום דיון מרתוני בהשתתפות ראש המועצה האזורית דרום השרון, נציגי מושב מגשימים, מרכז המועצות האזוריות, הגופים הירוקים ומשרדי הממשלה, התכנסה בשבוע שעבר הועדה לתשתיות לאומיות (ותמ"ל) והחליטה על הפקדת תכנית תמ"ל 1072 במושב מגשימים להפקדה כאמור. משמעות ההחלטה הינה שמגשימים יישאר עם 30% בלבד מהקרקעות החקלאיות שלו.

מתוך שטח התכנית, הכולל רק כ-130 דונם מתוכננים לדיור, זאת בשעה שמטרת הותמ"ל היא לייצר היצע יחידות דיור במהירות ובהישג יד. בדיון סוכם על צמצום שטח התוכנית מכ-820 דונם לכ-740 דונם וכן, על הגדלת השטח החקלאי והחיץ בין מגשימים ליהוד.

עוד הוחלט להגדיל את מסגרת התכנית שעדיין לא הוכרזה, בבארות יצחק, עודכנה תכנית הניקוז וסוכם על שלביות שמותנית בביצוע תחילה על אדמות גני יהודה, על אדמות שנלקחו מהמועצה לפני למעלה מעשור להרחבת יהוד באלפי יחידות דיור, אך טרם נבנתה עליהם יחידת דיור אחת.

אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון: "המשמעות של אישור ותמ״ל 1072 היא חיסול מושב מגשימים כישוב חקלאי. תכנית הותמ״ל פוגעת פגיעה קשה במושב שמציין השנה 70 שנה להיווסדו, התכנית מחסלת את החקלאות בו ואת הריאות הירוקות, מהאחרונות שנותרו במרכז הארץ, תוך יצירת רצף אורבני נעדר תשתיות מספקות."

גני גונן הוסיפה, כי: "הותמ״ל גזר את דינו של המושב כשהוא מותיר אותו עם כשליש בלבד מהקרקעות החקלאיות שלו, זאת בשעה שישנן עדיין עתודות קרקע ביהוד שלא מוצו. החלטת הועדה תהיה בכיה לדורות, שטח פתוח שנילקח לפיתוח לא ניתן להשיב. אני קוראת לותמ"ל לחשב מסלול מחדש ולקדם תכנון מאוזן יותר."

מילכה כרמל, נציגת מרכז המועצות האזוריות, בקשה בדיון מנציגי הממשלה בותמ"ל להחליט באופן חריג על דחיית ההפקדה, על מנת לתת סיפק בידי חברי מגשימים, לבחון את הצעת שר החקלאות לקרקע חליפית, אך הצעותיה נדחו.

יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג׳ג׳: "מדובר במחדל ובחוסר אחריות לקדם תוכנית שמחסלת מושב חקלאי וגודעת פרנסת חקלאים, המגדלים בעיקר מטעים. לא ברור למה אצה הדרך, הרי ידוע שכבר יש עודף כביר של קרקעות לבניה לפחות לעשור הקרוב. קודם תממשו את התוכניות שהתקבלו בעבר, אם יהיה מחסור, ניתן יהיה לפדות את הקרקע בהתאם לצורך ובהליך מזורז של הותמל."

עו״ד עמית יפרח, היועמ״ש ויו"ר אגף הקרקעות בתנועת המושבים: "מקרה מגשימים וכפר בילו אלו מקרים שמייצגים את כל תחלואי הותמ"ל, פגיעה אנושה ובלתי מידתית במושבים ובקרקע החקלאית אשר משאירה אותם ללא אמצעי פרנסה ובאבחת החלטה תכנונית חסלנית הופכת את המושבים ליישובים קהילתיים. זה הוא חוסר הקשבה לצרכי המועצה האזורית ובקשותיה והתנהלות אגרסיבית ודורסנית. אנו בדמדומי הותמ"ל ונראה לא סביר לקבל החלטה כפי שנתקבלה היום ועוד בממשלת מעבר. זוהי החלטה שמשנה את אופי וצביון המושב לנצח. דרשנו לפני וגם כעת אנו דורשים לחזור להליך של הסכמות שיאזן בין צרכי העיר לגדול לבין צרכי הכפר להישאר חקלאי."

דודו קוכמן, מזכ״ל האיחוד החקלאי: "מצער מאוד שתכנית, שמימושה עלול להביא לפגיעה קשה באופיה של מגשימים כישוב חקלאי, אושרה להפקדה בשינויים קלים תוך פגיעה במרבית האדמות החקלאיות של מגשימים. התכנית בזבזנית, פוגעת בשטחים פתוחים והמגורים המתוכננים עוברים בקו מתח גבוה, במסלול של נחיתות והמראות של מטוסים ובעוד מפגעים אחרים. בעוד ליהוד יש אזורים רבים להתחדשות עירונית ותכניות לאלפי יחידות דיור שלא מומשו באה התכנית הדורסנית ומוסיפה עוד אלפי יחידות דיור שאין בהם צורך. התכנית רעה ליהוד, רעה למרחב הכפרי ותפגע אנושות בשטחים הפתוחים ובאדמה הפוריה של מגשימים ובחקלאיה."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן