יבול שיא
הרפת והחלב
ברק ואהבתו השנייה 002

ברק דודאי – חקלאי מרוצה עם חיוך

4 דק' קריאה

שיתוף:

חקלאי מרוצה עם חיוך: רב החקלאים אותם אני פוגשת ומכירה מדברים על הסיפוק הגדול שלהם, מדברים על החיבור שלהם לאדמה, על אהבתם הגדולה לעבודתם ועשייתם. לצד דיבור זה מגיעה אנחה, על מחירי המים, על הקשיים הגדולים, על חוסר רווחיות או הפסדים.

רב החקלאים אותם אני פוגשת ומכירה מדברים על הסיפוק הגדול שלהם, מדברים על החיבור שלהם לאדמה, על אהבתם הגדולה לעבודתם ועשייתם. לצד דיבור זה מגיעה אנחה, על מחירי המים, על הקשיים הגדולים, על חוסר רווחיות או הפסדים. הפגישה עם ברק דודאי הפגישה אותי עם חקלאי שהקים אימפריה ודיבר על עשייתו בסיפוק, באהבה ובעיקר הביע שביעות רצון והרבה נחת. ברק הוא תופעה יוצאת דופן במגזר המושבי החקלאי. לאימפריה של ברק שתי זרועות: האחת – מערך טרקטורים לעיבוד חקלאי. השנייה – ברק מגדל ירקות לתעשייה בהיקפים גדולים.

סַפר על עצמך

"נולדתי במושב כפר יחזקאל, בן 54, דור שלישי במושב. למדתי בנעוריי בעין חרוד במגמת מיכון חקלאי. מגמה זו נחשבה מגמה בה למדו הילדים הפחות מוצלחים. מעניין שכל מי שלמד איתי במגמה זו, מאד מצליח היום. כשהייתי בן שש עשרה, הבאתי את הטרקטור של הוריי על מנת לעשות לו אוברול בבית הספר. הטרקטור היה במצב רע. פרקנו את הטרקטור, עבדנו עליו במשך שנה על מנת להפוך אותו לטרקטור עובד ויעיל. שנה אחרי, הייתי בן שבע עשרה, סיימתי את האוברול ושיפוץ הטרקטור, עליתי עליו, נסעתי למשק בכפר יחזקאל, וזו היתה הפרידה שלי מבית ספר, והפעם האחרונה שראו אותי בבית הספר.

"באותה שנה, כמה חודשים אחרי זה התגייסתי לצבא, שירתי בשריון. באותם חודשים לפני הצבא, התפרנסתי ועבדתי בפלחה המשותפת של המושב. מייד אחרי השחרור עבדתי כשכיר בתחילת הדרך על טרקטורים בקבוצים בסביבה.

"הייתי בן עשרים ושתיים, כשהגיע משבר מושבי הצפון. מושב כפר יחזקאל עבר הפרטה ומשבר כלכלי מאד קשה. אבא שלי ואני גידלנו עגבניות לתעשייה, אבי נפל מגג של לול ושבר את הגב שלו. מצאתי עצמי מגדל לבד שטח של כ- חמישים דונם עגבניות לתעשייה. זו היתה תחילתה של דרך, בעצמאות, ובגידול ירקות. אחר כך , גידלנו ברוקולי שהוא גידול חורף. בזמן קצר גדלנו והגענו להיקפים גדולים יותר. הברוקולי היה ירק חדש בארץ ולא ממש מוכר. נוכחתי לדעת שמשק גידולי השדה הוא מתפתח ומשתנה כל הזמן. בשנים האחרונות שני הגידולים הדומיננטיים שלנו הם הברוקולי והעגבניות".

 

ברק וסיגל 002
חקלאי מרוצה עם חיוך
ומה השנה?

"בעשרים לפברואר סיימנו את קטיף הברוקולי, ומסוף פברואר אנו שותלים על אותה אדמה עגבניות לתעשייה. בנוסף לכך אני מגדל מאות דונם של חיטה. אני משקיע בטיוב הקרקע, מתייחס לעניין מחזור הזרעים, מנוחה לקרקעות, ועושה תכנון של שנתיים שלוש מראש".

איך הפכת לקבלן למערך חקלאי?

"לצד גידולי השדה שלי , בניתי מערך חקלאי שכולל ציוד חקלאי חדיש, ומאז 1991 הפכתי להיות קבלן לעבודות חקלאיות.

"הייתי בסוף שנות העשרים שלי, קניתי טרקטור ישן מאחד הקיבוצים באזור. זה היה טרקטור מעמיס, ניקיתי איתו רפתות ועבדתי בכל עבודה שאפשר היה לעשות. לטרקטור הזה אני חייב את פרנסתי. בהמשך רכשתי טרקטור נוסף איתו עשיתי עבודות משקיות, חרשתי למשקים שכנים, ומאז הגדלתי, גדלתי , צמחתי והפכתי לקבלן לעבודות חקלאיות.

"מתחילת דרכי אני רואה ברכה ופרי לעמלי. שני העיסוקים שלי, גידולי השדה ומערך הטרקטורים הם שני מערכים התומכים אחד בשני ומשלימים אחד את השני. מערך הטרקטורים נותן שירותים בנוסף לגידולי השדה, מעבד עיבודים נוספים כמערך השירות שלי. את מערך הטרקטורים התחלתי בשותפות עם חבר, שותפות שהתפרקה בשנת 2000. המשכתי לבד. השותפות שלי היום היא שותפות מופלאה, שותפות מלאה שלי עם סיגל האשה שאיתי. היא עבדה בעבר כמעצבת שמלות כלה ומעצבת בגדים. כיום היא אחראית על כל המערך הכלכלי – על מערך הכספים, על הגבייה, על הלקוחות, כל החשבונות באחריותה – בנקים, משכורות, ספקים. האחריות שלי למלא את חשבון הבנק".

מהי נוסחת ההצלחה של השותפות שלכם?

"מתקיים בינינו מרחב פעולה גדול. היתרון של סיגל שהיא נותנת מענה בכל התחומים, היא שותפה ובעלת הבית. אנו לא מודדים כמה כל אחד עושה. לכל אחד מאיתנו מרחב פעולה ועשייה ושנינו בעלי הבית".

מי זו החברה איתה אתה חותם את ההסכמים לגידול הירקות?

"אני חותם עם חברת סאנפרוסט שהיא בבעלות תנובה. החוזים סגורים מראש".

חיוך עולה על פניי ואני מקשה, אז אתה חותם עם הסינים?

"נכון" וסיפר עם חיוך שביקרה במשקו משלחת של הסינים.

תאר את עצמך כמגדל ?

"יש קשיים בכל גידול. התמקצעתי עם השנים. גידולי השדה – זו מניפה שלמה. לוקח בחשבון את מצב הקרקע, מחירי המים, כוח העבודה והעלויות שלו. בעגבניות לתעשייה יש מלחמה במזיקים. את הקטיף של הברוקולי עושה עם קבלן פועלים חרוץ מהמגזר הערבי. קטיף הברוקולי הוא ידני . הוא נעשה בימי החורף בתנאים לא קלים עם עבודה מאד קשה. העלויות מאד גבוהות. בחורף האחרון, השדות היו מוצפים מים, היו הרבה מאד ימי גשם, כתוצאה מכך יבול רב לא נקטף. התגברתי על הקשיים בשל הניסיון שצברתי. העסק שלי הוא גלגל מניע וגלגל מוּנע. ככל שאני מוסיף שיניים לגלגל המניע הגלגל המוּנע יסתובב מהר יותר. שני המערכים משולבים אחד בשני".

חקלאי מרוצה עם חיוך – מה עדיין לא סיפרת על עצמך?

"אהבתי הגדולה היא אופנועי שטח. זהו התחביב שלי. זוהי אהבה גדולה ומשכרת שלי. כשאני רוכב על אופנוע שטח מתקיים חיבור בין האדם למכונה. אני חווה התנתקות מהסביבה והמציאות היומיומית. אני מרוכז עד כדי רמה של מדיטציה. ההתמקדות מחייבת התנתקות. זהו מאמץ עצום. יש קשר בין היותי חקלאי וקבלן לעבודות חקלאיות והרכיבה שלי על אופנועים בעבודתי כל יום אני חש כמו בראלי עם אדרנלין גבוה, מיקוד ומאמץ גדול, והן ברכיבת השטח".

הפגישה בינינו עומדת להסתיים, וברק שואל אותי: "את יודעת למה החקלאי תמיד מחייך"? ועונה ככה:" כי בשנה הבאה יהיה טוב יותר".

ובנימה זו מאחלת לכולם שהשנה הבאה תהיה טובה, טובה יותר.

בלעדי: מאסר בפועל לחקלאי בספרד – לכתבה המלאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר יעקב בלום, דור רביעי לחקלאים במושבה ראש פינה • בשל היותם מושבה, במשך שנים איש לא סייע לחקלאי ראש פינה, עד שהחליטו לדאוג לעצמם והקימו אגודה שיתופית, עם בית אריזה • ביחד עם
7 דק' קריאה
"זה נכון, היו לנו חיים טובים בניו יורק, אבל הרגשתי מבודדת – עלינו לארץ לא רק בגלל הציונות אבל בעקבות משפחתי, כי המשפחה הגרעינית כבר הייתה בארץ," אומרת לי בת' שטיינברג, בחום הלוהט בעת
6 דק' קריאה
תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן