הפיכתה של ישראל למעצמת גידול תמרים וליצואנית הגדולה בעולם של תמר מג'הול היא בשורה מבורכת עבור המגדלים, אבל עם הפוטנציאל גדל גם הסיכון לנזקים כלכליים, הנגרמים כתוצאה משינויי האקלים והתגברות אירועי הקיצון – על רקע זה הביטוח של קנט הופך לקריטי עבור המגדלים
ענף גידולי התמרים נהנה בשנים האחרונות מצמיחה מואצת ומביקושים הולכים וגדלים לפרי הנחשב לבעל ערכים תזונתיים רבים. במהלך השנים גדל בהתמדה היקף שטחי הגידול וכיום גידולי התמרים בישראל משתרעים על כ-55,000 דונם. ישראל הפכה למעצמה עולמית בגידול תמרים, ובעיקר מזן המג'הול, ולאחת היצואניות הגדולות בעולם של הפרי מזן זה, אם לא הגדולה מכולם.
אולם, עם הפוטנציאל הכלכלי ההולך וגדל בתחום גידולי התמרים, ובמיוחד על רקע הסכמי השלום עם המדינות במפרץ הפרסי, הולכים וגדלים גם הסיכונים הכלכליים הכרוכים בכך. זאת על רקע שינויי האקלים ותופעות הקיצון הנובעות כתוצאה מההתחממות הגלובלית.
כאן בדיוק נכנסת לתמונה קנט – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. החברה פועלת משנת 1967 כחברת ביטוח בבעלות משותפת של החקלאים והממשלה בשיעורים שווים. לחברה למעלה מ-15,000 מבוטחים והיא נחשבת לבין המובילות בעולם המערבי במתן פתרונות ביטוחיים חדשניים לענפי החקלאות השונים.
הביטוח של החברה מאפשר לחקלאים לפתח הזדמנויות עסקיות חדשות, מספק להם רשת בטחון המונעת פגיעה ביכולות הפיננסיות של המשק, משמש כבטוחה טובה להלוואות, מאפשר הגנה ושקט נפשי במקרים של התרעה על מזג אויר חריג, והחשוב מכל, הביטוח מאפשר לחקלאים להיות עצמאיים בכל הנושא של הגנת עסקיהם בפני סיכוני הטבע.
במהלך השנים, וכלל שתופעת ההתחממות הגלובאלית גוברת, הופך הביטוח של קנט לקריטי עבור החקלאים ורבים מהם מרחיבים את הביטוח הבסיסי של החברה, ודואגים להגן על עצמם בביטוחים המורחבים המעניקים, בין השאר, כיסויים נרחבים יותר, פיצויים גדולים יותר ותשלום ישיר למבוטח.
מנתוני קנט עולה כי בשנה האחרונה שילמה החברה למגדלים השונים פיצויים בהיקף של כ-300 מיליון ש"ח. מדובר בגידול של כ-8% לעומת היקף הנזקים בשנת 2019.
נתוני השנה החולפת מצטרפים למגמה לה אנו עדים של גידול בהיקף נזקי מזג האוויר לגידולים החקלאיים בישראל. מהנתונים עולה כי בחמש השנים האחרונות חל זינוק של כ-45% בהיקף נזקי מזג האוויר למגדלים, לעומת חמש השנים שקדמו להן.
זאת בעיקר בגלל השכיחות ההולכת וגדלה של אירועי קיצון הגורמים, בתקופה קצרה, לנזקים עצומים, נזקים שלמעשה כמעט ולא ניתן להתמודד עימם, אלא רק למנוע את הנזק הכלכלי באמצעות הביטוח.
מעבר לפגיעות הקשות אותן חווים המגדלים כתוצאה מהתגברות גלי חום או קור וכתוצאה מסערות וההצפות, שינויי האקלים גורמים גם לפגיעות קשות כתוצאה מהתפרצות מחלות ומזיקים, להן לא היינו עדים בעבר.
מנתוני קנט עולה כי מגמה זו של פגיעה הולכת וגדלה אינה פוסחת על גידולי התמרים. מנתוני החברה עולה כי בעשור הראשון של המילניום (2001-2010) שילמה קנט למגדלי התמרים פיצויים בהיקף של כ-1.6 מיליון ש"ח. לעומת זאת, בעשור החולף (2011-2020) זינק היקף הפיצויים ללמעלה מ-6.2 מיליון ש"ח. מרבית הנזקים נגרמו כתוצאה מחוסר יבול שנגרם בשל פגעי מזג האוויר. נזקים נוספים נגרמו כתוצאה ממחלות ומזיקים, אירועי סערה, ברד ושטפון וכן נזקים שנגרמו כתוצאה מחום.
הדרך היחידה להתגבר על תכיפות אירועי הקיצון
מבחינת המגדלים, המשמעות של ההתחממות הגלובאלית ושינויי האקלים היא לא בהכרח שיהיה יותר חם או שהחורפים יהיו קרים יותר. בטווח הארוך החקלאים, ובכללם מגדלי התמרים, יתאימו את עצמם למציאות החדשה.
הבעיה היא שהחקלאים לא יכולים להתגונן מאירועי הקיצון ותכיפותם של מקרים אלה נמצאת בקו עליה מתמיד ועל כך אין לחקלאי פתרון. למעשה כיום אנו עדים להיקף הגדול פי 150 במספר אירועי הקיצון, לעומת המדידות שנעשו לפני כשלושים שנה. הדרך היחידה של החקלאים להגן על עצמם היא הביטוח שחשיבותו עולה ככל שהתופעה מחמירה.
לתכיפות המקרים יש השפעה גם על היקף הפיצויים וכתוצאה מכך על הפרמיות. בקנט אומרים כי כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהבין שתמיכה בביטוח והקטנת החשיפה הכלכלית של החקלאי היא צעד משמעותי וחשוב יותר מבעבר.
מקבלי ההחלטות צריכים להבין כי האינטרס הלאומי הוא להגדיל את התמיכה בפרמיות, תמיכה המהווה את הדרך היעילה והכלכלית ביותר לתמוך בחקלאות הישראלית, לשמור על חקלאות "כחול לבן" ועל עצמאות המזון ולייצר הכנסות נוספות לקופת המדינה.
