זה התחיל בבית משפט השלום והגיע עד ערעור לבג"ץ. עניינו של חבר קיבוץ כפר הנשיא, שהקיבוץ ניכה מהפנסיה שלו סכום חודשי שהעביר לו הביטוח הלאומי בגרמניה
חמש שנים של התדיינויות. שלוש ערכאות שונות. שני הליכים בבית משפט השלום בצפת. שני הליכי ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת. בקשת ערעור אחת לבית המשפט העליון, ואם לא די בכך, עוד עתירה אחת לבג"ץ שנדונה בפני הרכב השופטים: יצחק עמית, נועם סולברג ודוד מינץ.
"הליך זה בא לעולם" מתאר השופט סולברג, "עקב סכסוך ממוני בין חבר קיבוץ כפר הנשיא, ניצול שואה, לבין קיבוצו. החבר טען, באמצעות בנו, שהקיבוץ אינו רשאי לקזז תשלומים חודשיים אותם הוא מקבל מגרמניה, מתוך גמלת הפנסיה החודשית שמשלם לו הקיבוץ.
בתמצית נסביר כי כלל הוא שקיבוץ מתחדש המשלם סכום גמלה פנסיונית לחבריו רשאי לפי "תקנות הערבות ההדדית" לנכות מסכום הגמלה כל תשלום "בעל אופי פנסיוני" שהחבר מקבל.
הקיבוץ אמר שהסכום שניכה אינו פיצוי או רנטה שקיבל החבר בהיותו ניצול שואה, אלא שזו "זכאות לפנסיה", שרכש הקיבוץ (בשנות השמונים) לחבריו (שחלקם נעדרי כל קשר לשואה), במסגרת תוכנית ביטוח סוציאלי שהציע הביטוח הלאומי הגרמני ליוצאי גרמניה, ולכן הוא זכאי לנכות סכום זה מהגימלה שהוא משלם לחבר.
לטענת החבר, התשלום שהוא קיבל מגרמניה, אינו מורכב כולו מכספי פנסיה אלא מכיל גם רכיב שמקורו בפיצוי בגין סבלו בתקופת השואה (למשל, פיצויים בעד כאב וסבל, שאז לא ניתן לנכותו מסכום הגמלה הפנסיונית שמשלם הקיבוץ).
בהליכים הקודמים, הערכאות השיפוטיות שדנו בכך קבעו כי הסכום שנוכה מדי חודש מהגמלה הפנסיונית אינו פיצוי המשולם לניצולי שואה, כי אם תכנית פנסיה שרכש הקיבוץ מהמוסד לביטוח לאומי הגרמני, ואכן ניתן לנכותו, מסכום הגמלה לחבר. נפסק כי משעה שהוכיח הקיבוץ כי החבר זכאי לפנסיה מגרמניה, שניתנת לניכוי מהגימלה החודשית, הרי שהנטל להוכיח קיומו של רכיב שאינו ניתן לניכוי, מוטל על החבר. משלא עלה בידו להוכיח זאת, נדחתה תביעתו.
בפני בג"ץ הופיע הבן, כשהוא מייצג בעצמו את עניינו של אביו המנוח (שהלך לעולמו בספט' 2020), וטען כי יש לו "זכות עמידה" בבג"ץ (שההליך בו שונה מהליך רגיל בפני ערכאת עירעור), מכוח "יפוי כוח מתמשך" שאביו נתן בידו קודם לפטירתו. יפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר הוא לא יוכל לטפל בהם בעצמו.
לפי "חוק הכשרות המשפטית" אמר השופט סולברג יפוי כוח מתמשך פוקע בעת "פטירת הממנה". משנפטר החבר המנוח יפוי הכוח פקע ואינו מקנה לבן זכות עמידה בפני בג"ץ. גם לגופם של דברים, הסביר השופט, דין העתירה להידחות על הסף. בג"ץ אינו מהווה "ערכאת ערעור" נוספת על החלטות בתי המשפט בערכאות הרגילות. עניינו של החבר המנוח נבחן מספר פעמים בידי הערכאות השונות, וטענותיו נדחו. היה לחבר, מסכם השופט, "יומו בבית המשפט, לא אחת ולא שתיים, ולא קופחו זכויותיו".
