פרופ' רחל אמיר, ראש קבוצת מחקר במטבוליזם של הצמח, במכון המחקר מיגל, החומרים הבריאים של הרימון
הרימון הינו אחד ממיני העצים הנשירים הקדומים ביותר שבויתו על ידי האדם. מקור העץ הוא מערבות פרס, ועם התפשטות התרבות – הרימון התפשט להודו וסין ולכל המזרח התיכון. כיום מגדלים רימונים בארצות הים התיכון, בערב הסעודית ובארה"ב.
עם הזמן נוצר מגוון גנטי מאוד גדול הכולל מאות זנים. בתרבות היהודית מסמל הרימון ברכה, שפע חקלאי, יופי וחוכמה, ונזכר בתורה בשני היבטים: הראשון כקישוט, כרכיב בעיצוב, והשני כסמל להצלחה ושפע חקלאיים והוא נמנה עם שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל (דברים, ח').
קבוצת המחקר מתחקה אחר גורמי הבקרה של המסלולים המובילים ליצירת החומרים הפעילים הנמצאים ברימון. רוב החומרים הבריאים ברימון ידועים, אך עדיין אין מידע על מסלולי היצירה שלהם.
מגוון החומרים האלו מיוצרים משלוש חומצות אמינו ע"י התפצלות של מסלולים שונים במורד הזרם. הרימון מכיל שפע של חומרים הגורמים להאטה של דלקות, טרשת עורקים ותופעות הזדקנות, כמו דמנציה, פרקינסון, דלקת פרקים, השמנה, סוגי סרטן שונים, סכרת, התקפי לב ושבץ מוחי.
הרימון משמש כצמח מרפא כבר אלפי שנים וערכו התזונתי גבוה במיוחד. הוא ניחן בחומרים תרפויטיים המסייעים בהורדת רמות כולסטרול, הקלה על דלקת מפרקים ואוסטיאופורוזיס, וחיזוק מערכת החיסון.
עשיר במינרלים, ויטמין C ויטמין B5 ויטמין K ויטמין E , חומצה פולית, אשלגן ונחושת. פרי הרימון עשיר בתרכובות נוגדות חמצון, המסייעות בהגנה מפני מחלות כלי דם ולב. תמצית הרימון מונעת סרטני שד, ריאות, מעי גס ומוצעת כטיפול בסרטן הערמונית.
משקה רימון סחוט מטפח את העור, מנקה את הדם ומקל על חמרמורת (הנגאובר), מונע דלקות וזיהומים, פצעים בכלל ובפה, כוויות, דלקות חניכיים ודלקת עיניים.
חליטת רימון מטפלת בבחילות והקאות, תולעים במעיים, טחורים, כיב בקיבה ובתריסריון, גזים במערכת העיכול ושלשולים. שמן הרימון מכיל חומצה לינולאית ואולאית ואומגה 5 המשמשות כנוגדות חמצון ומסייעות לחידוש תאי עור באפידרמיס, מטפחות את העור ומגנות עליו מפני כוויות שמש ופיגמנטציה.
במחקר שערכה פרופ' אמיר נמצא, כי שילוב של מיץ הגרגירים יחד עם מרכיבים המגיעים מהקליפה מעלים את הפעילות נוגדת החימצון פי 20 יחסית למיץ הגרגירים.
כדי לקבל מידע על יצירת החומרים האלו אנו מאתרים גנים, שהם מאסטרים השולטים על פתיחת וסגירה של המסלולים, כולל אלו המסייעים לבריאות האדם. גנים כאלו יאפשרו בהמשך לאתר את הגנים המעורבים ביצירת החומרים.
החומר הפעיל נמצא בקליפה לכן המיקוד במחקר כעת הוא על הקליפה החיצונית, שהיא המקור לחומרים בריאותיים אלו.
הקליפה מכילה גם חומרי צבע, טאנינים וחומרים הבונים את הדופן, כגון: ליגנין וסוברין, המגנים על הפרי מפני קרינה ופגעי מזג אוויר, מפני מחלות ומזיקים. המחקר מומן מקרן BARD התומכת בשת"פ בין חוקרים מישראל ומארה"ב להעצמת החקלאות בשתי הארצות.
המחקר מתבצע בשיתוף פעולה עם ד"ר דורון הולנד ממכון המחקר בנווה יער, העוסק בחקר הפרופיל המטבולי של קליפת הפרי החיצונית של זני רימון שונים. מטרת המחקר הינה לבחון את המגוון והיחסים השונים בין שלוש קבוצות כימיות עיקריות המצויות בקליפה.
קבוצה אחת נקראת hydrolyzable tannins שיש לה יתרונות בריאותיים גדולים לאדם, קבוצה שנייה נקראת אנתוציאנינים, אשר מקנים לקליפת פרי הרימון את צבעו, והקבוצה השלישית היא פלבנואידים.
כל שלושת הקבוצות תורמות לערך המזוני של מיצי הרימון. לצורך המחקר נבחרו 15 זני רימון שונים, אשר נבדלים זה מזה בצבע הפרי, מצבע צהוב-ירוק ועד סגול-שחור דרך גווני הכתום והאדום.
פירות אלו נקטפו בחוות המטעים בגליל העליון ובנווה יער. לכל זן נבנה פרופיל מטבולי אשר מעיד על תכולת החומרים הפעילים בו. נבחן המגוון המטבולי בין הזנים השונים וכן מתאמים בין הקבוצות הכימיות השונות.
היות והאנתוציאנינים הינם בעלי ערך שיווקי גדול והטאנינים והפלבנואידים – בעלי ערך בריאותי רב, הרי שמחקר זה יכול להוביל בעתיד לפיתוח זני רימון בעלי ערך שיווקי גבוה ביחד עם ערך בריאותי גבוה.
המגוון הענף של זני הרימון, מאפשר לבחון תכונות שונות ולהתמקד בשיפור מתמיד של גידולים לטובת תוצרת חקלאית.
החומרים הבריאים של הרימון | צילום- רבקה מזרחי, רימונים במטע ביסוד המעלה
