יבול שיא
הרפת והחלב
החקלאי בוקי בר צור

החקלאי בוקי בר-צור ממושב רמות התייצב בבית הדין לעבודה

5 דק' קריאה

שיתוף:

החקלאי בוקי בר-צור ממושב רמות התייצב בבית הדין לעבודה והואשם על ידי נציג משרד העבודה שקבע כי עבר עבירה פלילית. בית הדין קנס אותו ב-30 אלף שקלים

בוקי בר-צור בן 72 הוא חקלאי יותר מיובל שנים. על שטח של 50 דונם במושב רמות בגולן הוא מגדל מנגו ואשכולית אדומה, פירות שמשווקים למדינות באירופה. לאורך עשרות בשנים הוא מעסיק פועלים שיסייעו לו בקטיף הפירות. בעבר העסיק דרוזים וערבים המתגוררים בכפרים סמוכים בגולן. 

כל העובדים שמועסקים אצלו מגיעים אליו באמצעות קבלנים. ב-26 בפברואר 2020 ועד ה-9 במארס אותה שנה, הגיעו למשק שלו שמונה צעירים, שסיימו שירות סדיר בצה"ל וראו בפעילות החקלאית עבודה מועדפת למשוחררי צבא.

"החבר'ה האלה עבדו מצוין. בשש שעות עבודה ביום מילאו השמונה 72 מיכלים עמוסי פרי". מציין בוקי ומוסיף: "זה הספק מצוין לחבר'ה שהעבודה החקלאית חדשה עבורם. בעשרת הימים ובשעות שהצעירים עבדו אצלי הם מאד נהנו ושרו במהלך העבודה. הכל היה נפלא עד"…

"באחד הימים בא אלי למשק אדם שהציג עצמו כחוקר במשרד העבודה והרווחה. הוא דרש לקבל מסמכים שיוכיחו מהיכן קיבלתי את העובדים. העברתי למשרד העבודה חשבונות ששילמתי; יש אצלי הנהלת חשבונות מסודרת, הכל רשום והכל גלוי".

באחד הימים הבאים הגיע מכתב לביתו של החקלאי בוקי בר-צור ובו הזמנה לבית משפט. "נאמר לי שאני עבריין. שהעסקתי עובדים שהגיעו מקבלן שאינו מורשה לספק עובדים. את העובדים קיבלתי מהקבלן שחר מרום במושב שדה אליעזר. אני לא בודק אף פעם את הקבלן ששולח לי עובדים. אני מסכם עם הקבלן על שכר העבודה של עובד ואני מרוצה שנשלח אלי עובד רציני שעובד ומשקיע. יותר מזה לא מעניין אותי כלום".

קודם שהגיע לבית המשפט נחקר בוקי בר-צור לאורך שעות במשרד העבודה בחיפה. "זה ממש הרגיז אותי. אני מעסיק 40 שנה עובדים דרוזים וערבים ואף פעם לא אמרו לי משהו רע כלפיי. אתה רוצה לעשות משהו טוב ומאשימים אותך. העסקתי ישראלים ומנעתי מהם להיות מובטלים, זה גם לא טוב. הורינו עבדו לפני 70 ו-80 שנה בייבוש ביצות ושרו בעבודה ונהנו, ואיש לא בא אליהם בטענות".

החקלאי ממושב רמות התייצב בבית הדין לעבודה של מחוז הצפון בנצרת ובדיון האשים נציג משרד העבודה את בר-צור וקבע שעבר עבירה פלילית. בית הדין קנס אותו ב-30 אלף שקלים.

"הקנס שנגזר עלי היה גבוה במיוחד כי אני גם חקלאי וגם בעל חברה חקלאית. אני מכיר חקלאים אחרים בגולן שנקנסו ב-14 אלף שקלים". כאן המקום לציין שאחד החקלאים שעימם שוחחתי, אביהו מיכאלי ממעלה גמלא, נקנס אף הוא ב-14 אלף שקלים אחרי שהעסיק צעירים שנשלחו אליו, וביקש שלא להתראיין לכתבה.

בוקי בר-צור, שילמת את הקנס?

"בשום פנים ואופן לא אשלם. אני אצא לרחוב ואשא על החזה שלי טלאי צהוב שכולם יידעו מי אני. בבית המשפט הציעו לי אנשי משרד העבודה הסדר טיעון. שאם אשלם את הקנס עד 31 במאי הם ידאגו לבטל לי את הסעיף שאני אדם פלילי. הקנס הוטל עלי ב-7 באפריל ואני לא מתכוון לשלם. יהיה מה שיהיה".

שחר מרום הוא הקבלן ששלח את העובדים הצעירים לקטוף אצל החקלאי בוקי בר-צור במושב רמות. את החברה שהוא מנהל – "קטיף גלילי" – הקים לפני ארבע שנים במושב שדה אליעזר. בעיניו אין זו חברה קבלנית אלא "בית עסק שנותן שירותים לחקלאים. אני מעניק שירותי קטיף, גיזום, דילול וכו'. משרד העבודה טוען שאני מספק עובדים ואני חברה קבלנית. מי שקורא את החוק בעניין הזה מתקשה להבין אותו. החוק בנושא של נותן שירות וכוח אדם מעורפל ולא ברור".

מרום מוסיף: "יש לנו מיומנות וניסיון בשטח. אני מפעיל עובד שהוא מנהל צוות. דילול פרחים מחויב לפי יום עבודה. לא סיפקתי לבוקי עובדים. קבעתי להם מחיר פר מיכל. אני מבטח את העובדים, אני מדריך אותם כיצד לעבוד. אני נותן בידיהם ציוד. גם נותן להם ימי חופש. הכל על חשבוני, ואני גם מספק להם דיור ראוי וגובה מהם תשלום שכר דירה".

שחר, איך משרד העבודה קבע שאתם חברת כוח אדם בלי רישיון והחל לחקור?

"משרד העבודה עשה ביקורת אקראית בקיבוץ חולתא. קיבלתי טלפון מחקלאי בקיבוץ ששאל אותי אם אנחנו חברת כח אדם. העובדים שלי עבדו אותה עת בקיבוץ. המפקח ממשרד העבודה העביר את הנושא להמשך בדיקה".

"נחקרתי פעמיים במשרד העבודה בתל-אביב. איימו עלי והודיעו לי שביצעתי 90 עבירות ועל כל עבירה אני חייב לשלם 14 אלף שקלים. חיבור פשוט ואתה מגיע לקנס של מיליון וחצי שקלים. משרד העבודה טען שרישום שכר הדירה של העובדים שמופיע בתלוש המשכורת אינו חוקי. אני מבקש עזרה וטיפול ולא עונש כזה שנגזר עלי. מה עשיתי? אני מעסיק 30 עובדים אחרי שירות סדיר בצבא ועד גיל 30 שלא יצטרכו לשלם להם דמי אבטלה.

שחר מרום, נולד לפני 31 שנה במושבה גדרה – מיואש. הוא פנה להתאחדות החקלאים ולתנועת המושבים בבקשת סיוע וטיפול בעניינו. נודע לנו שמנכ"ל משרד החקלאות ד"ר נחום איצקוביץ' זימן בצוותא עם שר החקלאות אלון שוסטר דיון דחוף עם מנהלי זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה והוא מתכוון לפעול במשנה מרץ לסייע לחקלאים שנקנסו ברבבות שקלים וגם לבעל בית העסק שמפעיל אותם.

בייאושו כי רב שיגר שחר מרום מכתב לשר החקלאות אלון שוסטר ובו כתב בין השאר: "אני המקים, הבעלים והמנהל של "קטיף גלילי", מסגרת שהוקמה על ידי על מנת לענות על צורך בידיים עובדות בחקלאות ועל מנת לתת בית לאנשים שנמצאים בצומת דרכים בחיים ומעוניינים לגור בצפון ולעבוד בחקלאות."

"קטיף גלילי" אמנם עסק ולא עמותה ופעלה מאז הקמתה כעסק חברתי צעיר המנוהל על ידי העובדים ושמה לעצמה כמטרה את טובת העובד לשפר את תנאי ההעסקה בחקלאות ואת איכות העבודה שנעשית בשטח.,

"העסקנו עד עכשיו מאות עובדים מאושרים, שעבדו תקופה ממוצעת של כחצי שנה ורובם מתארים את התקופה שלהם בקבוצה כתקופה המשמעותית והמפתחת ביותר בחייהם הבוגרים."

"כיום אנחנו מעסיקים כ-30 עובדים צעירים (רובם אחרי שירות צבאי ובעבודה מועדפת) שמתגוררים בדירות שאנו שוכרים להם ונותנים שירות לחקלאים בגליל ובגולן, בהם קיבוצים, חקלאים פרטיים והתאגדויות חקלאיות שונות".

"בימים אלה משרד העבודה חוקר את הקבוצה ואת חלק מלקוחותינו. גם אני זומנתי ונחקרתי באזהרה בגין הפעלת חברת כוח אדם שלא ברישיון. חשוב לציין שמאז ומתמיד לא ראיתי את העסק שהקמתי במו ידיי כחברת כוח אדם, ומבירורים שלי אכן לא התנהלנו כחברת כוח אדם."

"היום, בשלב מתקדם בחקירה ולאחר ייעוץ עם המון עורכי דין ומשפטנים, אני מבין שיש יותר מצד אחד לסיפור, ויתכן כי לא ראיתי את התמונה המלאה בנוגע לגבולות של קבלן שירות ושל קבלן כוח אדם."

"חשוב לציין כי מהות החוק בנוגע לקבלן כוח אדם הוא לשמור על תנאים סוציאליים נאותים וזכויות עבודה מלאות. אין חולק על כך, וגם מפקחי משרד העבודה ציינו זאת, שאצלנו מהות החוק נשמרת ותנאי העבודה אצלנו הם מעל הסטנדרט הנהוג מול עובדי חקלאות ברחבי הארץ."

"מאז תחילת החקירה ובעיקר מאז שנחקרו באזהרה החקלאים שעובדים איתנו, הרבה מהם הפסיקו לעבוד איתנו כדי לא להסתכן בחקירה ובכתב אישום. "קטיף גלילי" קטנה ומשמעותית וכתוצאה מכך העובד הוא הנפגע העיקרי מהליך החקירה".

את מכתבו לשר החקלאות מסיים שחר מרום במילים: "בימים אלה אנו מתחילים בהפיכה שלנו לחברת כח אדם וזאת בניגוד לאופי הפעילות שלנו כפי שאנו רואים אותה. זאת על מנת למנוע פגיעה אפשרית בלקוחותינו הנוכחיים והעתידיים וגם על מנת שנוכל לעבוד עם החקלאים שעבדנו איתם בעבר".

שחר מרום סיכם את הריאיון איתנו כך: "ארגון השומר החדש מעסיקים בעבודה מועדפת חבר'ה צעירים אחרי שירות. הם מוגדרים עמותה שאינה כוח אדם ומישהו במוסדות הגיש נגדם כתבי אישום? מדוע התנהגו בצורה כל כך מחפירה איתנו. צריך לשנות את כללי ההתנהגות כלפינו".

מזכיר ארגון מגדלי הדרים דניאל קלוסקי מסר:

 פרדסן בגליל זומן לחקירה אחרי שהעסיק קבוצה של עובדים בקטיף אשכוליות ומשרד העבודה הגיש נגדו תביעה שההעסקה לא היתה חוקית כי מי שסיפק לו את העובדה לא היתה חברת כוח אדם מורשית.

"המצב הזוי. אנחנו עובדים בנורמות עבודה מסוימות שאינן חריגה מהחוק. החקלאות מתנהלת לפי הספק עבודה יומי במטעים בעבודות קבלניות לתקופה קצובה, לעומת עובדים שנשלחים על ידי חברת כח אדם למשקים חקלאיים ונמדדים בשעות עבודה."

"במקרה שלנו מדובר על מילוי כמות מסוימת של מיכלי פרי ביום עבודה. אנחנו לא פורעי חוק".

קלוסקי, הבעלים של 750 דונם פרדס במושב כפר מונש,  ציין בפנינו כי ברגע שנודע לו על מה שאירע לפרדסן, הוא יצר קשר עם התאחדות חקלאי ישראל ועוד לפני סוף החודש הזה יתקיים דיון בנושא.

לדבריו החקלאי סיפר לו כי הגיע להסדר מותנה ולפיו הוא מתחייב בפני משרד העבודה כי מכאן ואילך הוא יבקש עובדים שיגיעו אך ורק מחברת כוח אדם מוכרת.

שרונה מן, דוברת זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה מסרה את התגובה הרשמית הבא:

"מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה אמון על אכיפת חוקי עבודה למען העובדים ועל יישום צווי הרחבה וכל על הסדרת תחומים ספציפיים בשוק העבודה, ביניהם תחום רישוי קבלני כוח אדם – חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם.

אנו מנועים מלהתייחס לתיקים הנמצאים בחקירה וכן לבקשות שהוגשו לקבלת רישיון לעסוק כקבלן כוח אדם".

כאשר הסברתי לשרונה שחקלאים המוזכרים בכתבה הורשעו בבית הדין לעבודה ונקנסו ברבבות שקלים, כך שהנושא כבר אינו בחקירה ולכן חובה שנקבל תגובה אחרת, השיבה דוברת זרוע העבודה במשרד העבודה: "זו התייחסותנו ואני מבקשת שתפרסמו אותה במלואה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן