פרחים על צבעם וגווניהם השונים הם מאז ומתמיד מוצר שובה לב ועין. מי מאתנו שרוכש פרחים לשבת, לחג או לשמחה משפחתית, אינו יודע ואפילו אינו חושב מי למעשה דאג בדרך כזו או אחרת ליופיים ולצבעם של הפרחים. מי שהפרחים היוו עבורו זן לטיפוח הוא כמובן חוקר, במקרה הזה במינהל המחקר החקלאי, וזו ההזדמנות להכיר, ובמיוחד להוקיר, את ילון שחורי (השם "ילון" מקורו בתנ"ך בספר דברי הימים – ש.ו.) שתרם תרומה גדולה לטיפוח זנים שונים של פרחים, חוקר פרחים במכון וולקני, לאורך עשרות שנות עבודתו במוסד הממשלתי.
במה אתה רואה את פסגת עבודתך המחקרית בחקלאות?
"ההישג הגדול שלי הוא פיתוח זן מכלוא של חמניות לפרחי קטיף. זה היה בשנת 1983. זן המכלוא הראשון של פרחי חמניות לקטיף שפרחיו חסרי אבקה. זן שהביא למהפכה בטיב הפרח ובגידולו. הזן נפוץ במהרה בארץ ומחוצה והפך את החמנית למוצר גידול ראשי בתפוצתו והיקפיו. זני מכלוא אחרים נוצרו אחר-כך על ידי ואחרים בארץ ובחו"ל".
רשמת הישגים בטיפוח זני חמניות לנוי. מדוע בחרת להשקיע בטיפוח דווקא בחמניות ועד כמה העולם המחקרי נהנה מכך?
"עסקתי בפיתוח צמחי שמן ובין השאר בחמניות. היה סביבי עניין בפרחי חמניות אבל האבקה שפיזרו הפריעה לקידומו. הבנתי שהאבקה היא המחסום בטיב הפרח. השגתי חמניות ללא אבקה והתחלתי לפתח מהן זן מכלוא לקטיף. לזן הקטיף שטיפחתי היו פרחים ללא אבקה, בעל גודל מתאים לקטיף, ולפרחיו אורך חיים טוב. הכנסתי בו גם עמידות למחלות. את זרעי הזן שפיתחתי ניתן לקבל רק מההורים המתאימים וכך יצורו בלעדי".
עד כמה זכית להערכה על עבודתך ההישגית?
"מכון וולקני רשם את זן החמניות שלי וזכה לסכומי תמלוגים ניכרים, מהם הוקצבו לי סכומי כסף לעבודתי, אם כי הסכומים שניתנו לי כפרס מטפחים היו קטנים".
ישראל עברה תהפוכות ומשברים בענף הפרחים. מה היו הגורמים לכך?
"הקשיים בתחרות של ענף הפרחים בישראל נבעו ממחיר העבודה הגבוה בארץ, לעומת עלות העבודה הזולה בארצות מתחרות. זה הוריד את כדאיות הייצור בארץ של רבים מזני הפרחים בשוק. לכן יש צורך בפרחים ייחודיים לשוק וכך היה במקרה החמניות, אבל חיי הזן קצרים. תוך זמן לא ארוך לומדים גם אחרים ליצור זנים דומים והייחודיות נפסקת. לכן, יש צורך כל הזמן במחקר וטיפוח זנים וגידולים חדשים".
פרק נכבד בעבודתך המחקרית היה בזני מכלוא. מה המיוחד בטיפול בשיטה הזאת?
"יתרון זרעי מכלוא הוא באחידות גדולה של תכונות הזנים שלהם. כמו כן הם נוצרים מזרעים שהוכנו מהכלאות הורים שנעשים בכל יצור זרעים חדש. אין אפשרות לייצר זרעים מהכלאות בתוך הזן, כך הבעלים של ההורים יכולים לשמור על בלעדיות ולשמור על הבעלות מפני אחרים. אפשר גם להכניס תכונות לא רצויות שיתקבלו במקרה של ניסיון הכלאות לזרעים ממנו. לפיתוח זני מכלוא נדרש זמן ארוך יותר משיטות טיפוח אחרות.
זן חמניות וצמחי נוי בשמות הבנות – חוקר פרחים במכון וולקני
ילון שחורי נולד בתל-אביב בשנת 1935 ויציין השנה 86 שנים. גדל בשכונת בורוכוב (היום בעיר גבעתיים) שם למד בבית הספר היסודי ובתיכון. נשוי לחנה, פסיכולוגית, שעוסקת שנים רבות בעבודה עם ילדים ועם משפחות. הורים לשלוש בנות ואחד-עשר נכדים. הבכורה: מיכל, רופאה, אם לחמישה. איה,מתכנתת, אם לשלושה ואורית, מתכנתת ולה שלושה ילדים.
שירת בנח"ל ואחר-כך למד מדעי הטבע באוניברסיטה בירושלים והתמחה בגנטיקה ובוטניקה. בן 30 זכה לתואר מוסמך למדעי הטבע M.sc. . אחרי הלימודים עבד זמן קצר באוניברסיטה ובשנת 1972 התקבל לעבודה במינהל המחקר החקלאי, במחלקה לצמחי תעשייה במכון לגידולי שדה. היה אחראי על ניסויים בכותנה, צמחי שמן (חמניות, חריע, שומשום) ובצמחי סיבים (קינף).
בשנת 1979 עבר למחלקה לפרחים וצמחי נוי. טיפל בחמניות כפרח קטיף ובהיביסקוס עבה-גביע כענף קישוט, אח"כ כף קנגורו. תרם לפיתוח מיני פרוטיאות והיפריקום.
לזן המכלוא הראשון של חמניות לפרחים ללא אבקה קרא "אורית" על שם בתו הצעירה. בהיביסקוס פיתח צמח נוי על שמה של הבכורה מיכל ועוד שני זני צמחים על שמה של הבת איה.
חברת "הזרע" חתמה עימו בשעתו על פרויקט משותף בטיפוח זנים חדשים של חמניות והיביסקוס. פיתח קשרים עם חוקרים בגרמניה, הולנד, ספרד, צרפת אוזבקיסטאן, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה. פרסם 40 מאמרים מקצועיים ו-30 דו"חות על תוצאות של ניסיונות.
"מילדות אהבתי צמחים ופרחים. כיום במגוריי בתל אביב אני מגדל מעט על המרפסת צמחי נוי פורחים וקקטוסים. מגיל צעיר הייתי חובב טבע, השתתפתי בטיולים של החברה להגנת הטבע ואחרים. במשפחה יש לנו פרחים שלהם יחס מיוחד. בחתונות שלוש הבנות דאגנו לחמניות ויש לנו פרחים לתאריך מסוים. למשל שושן ליום החתונה, שעוצב בשעתו בזר הכלה".
