בחודש יולי 2020 נפל דבר. משבר הקורונה חשף "סחרור עיסקי" אליו נקלעה חברת "כנפי משק" שעסקה בענף תיירות הפנים והחוץ.
ב"כנפי משק", הנשלטת בידי "משקי הקיבוצים", תאר השופט חגי ברנר, מבית המשפט המחוזי בתל אביב בהחלטה שנתן לאחרונה ובה אישר "הסדר נושים" ל"כנפי משק", התגלו "ממצאים חמורים: ניפוח הכנסות תרמיתי שבוצע לאורך שנים רבות בדוחות הכספיים של החברה, בהם הוצגה יתרת חוב כביכול של לקוחות שסכומה כ-57 מיליון שקלים, אשר כל קשר בינה ובין המציאות היה מקרי בהחלט". לבקשת נושים, שפנו לבית המשפט, מונה עו"ד שאול קוטלר לשמש נאמן לחברה, והשופט הורה על פתיחת הליכי חַדְלוּת פֵּרָעוֹן.
הסבר קצר: "משקי הקיבוצים" היא אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, שפועלת כגוף אחזקות. באגודה 281 חברים מתוכם 279 קיבוצים ומושבים שיתופיים.
כנפי משק תור בע"מ היא חברה בת של משקי הקיבוצים. "חדלות פרעון", לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם.
"נאמן" לחברה בחדלות פרעון הוא מי שממונה בידי בית המשפט, ופועל לפי הנחיותיו. עליו לפעול לפירוקו של התאגיד או להפעילו ולהביא לשיקומו הכלכלי.
בהחלטתו למנות נאמן, באוגוסט 2020, תאר השופט, שבדיקה שערך "דירקטוריון החברה פתחה לא פחות מאשר תיבת פנדורה. התברר כי לאורך שנים רבות, מאז שנת 2006, בוצע רישום כוזב בספרי החברה, באופן שהציג קיומם של חובות מלקוחות פיקטיביים, בסכומים שהחלו בסך 10.8 מיליון ש"ח והגיעו בשנת 2017 לכדי 59 מיליון ש"ח.
הסדר נושים בכנפי משק
ספרי החברה שיקפו באופן כוזב, לאורך תקופה של 14 שנה, נכסים שאינם קיימים בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח. הוגשה תלונה במשטרה נגד מי שהיו לפי החשד מעורבים ברישומים הפיקטיביים".
האירוע, הסביר שם השופט, אינו קשור למשבר הקורונה, "אלא מצב שנמשך שנים והוסתר בהצלחה רבה מעיני הנושים. חובות החברה לצדדים שלישיים נאמדים בכדי 48 מיליון ש"ח, מתוכם 38 מיליון ש"ח לבנקים, והשאר ללקוחות, ספקים ועובדים.
כמו כן, החברה טענה שהיא חייבת לחברת האם שלה, משקי הקיבוצים, 42 מיליון ש"ח. אל מול החובות, ניצבה מסת נכסים בסך 12 מיליון ש"ח בלבד".
הנאמן ביצע "חקירה מעמיקה בנוגע לנסיבות קריסתה של החברה, והגיש דוח מפורט בנוגע למידת המעורבות של נושאי משרה בחברה וגורמים חיצוניים במצב אליו נקלעה החברה".
לטענת הנאמן, "שומרי הסף כָּשְׁלוּ ומשך 15 שנה, קשה להאמין, לא גילו כי דוחותיה של החברה מפוברקים", "בדיקות פשוטות היו מגלות מבעוד מועד את הדברים ומונעות את הנזק לחברה ולנושיה".
משכך, הנאמן ביקש לחייב את מי שראה כאחראים, לכאורה, לקריסתה של החברה: הדירקטורים ונושאי המשרה, רואי החשבון וחברת האם, לשלם 58 מיליון שקלים לקופת הפירוק של החברה.
עוד טרם נדונו הבקשות הללו, המשיך השופט, גובשה הצעה להסדר נושים (הסדר בין "החייב" לבין "הנושים" לגבי תשלום החוב לנושים. ההסדר כולל לרוב הפחתה של החוב המקורי).
לפי הצעת ההסדר, תאר השופט, חברת האם (משקי הקיבוצים), בעלת השליטה, תזרים לקופת ההסדר 40 מיליון ש"ח, בגיבוי כספי של הדירקטורים, רואי החשבון ומבטחיהם.
מתוך סכום זה, 25 מיליון ש"ח ישולמו לבנקים שהם "נושים מובטחים" (שמחזיקים בשעבוד על נכסי החברה) כנגד ויתור הבנקים על פרעון מלוא החוב אליהם בסך 38 מיליון שקלים והעברה של זכויות התביעה שלהם אל משקי הקיבוצים.
15 מיליון ש"ח נוספים ישמשו לתשלום 65% מהחוב שקיים ל"נושים האחרים" (שאינם מובטחים).
תנאי להצעת ההסדר הוא מתן "צו חוסם", לפיו "הנושים האחרים" לא יהיו רשאים לנקוט הליך משפטי או להגיש תביעה כנגד "משקי הקיבוצים", דירקטורים, רואי החשבון וחברות הביטוח (שביטחו את האחריות המקצועית שלהם). כל אלה משתתפים ב"תרומה הכספית הנדרשת לקופת ההסדר".
השופט אמר ש"ההסדר משחרר מחבות במישור האזרחי (אך לא הפלילי, ככל שתימצא חבות שכזו), את מי שהנאמן ייחס להם מלכתחילה אחריות לקריסתה של החברה, אלא שהדבר נעשה כנגד תרומה כספית ניכרת מצידם לקופת ההסדר.
מנגד, שניים מנושאי המשרה (מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הכספים) לא שוחררו מחבותם, בהעדר תרומה מצידם לקופת ההסדר, ומשום שחברת האם, שהיא המממנת העיקרית של הצעת ההסדר, סבורה שהם האחראים לקריסתה של החברה".
נושאי המשרה הללו אמרו שלא יתכן ש"מי שגרם לקריסתה של החברה ייצא פטור בלא כלום", ו"הם לבדם יופקרו לגורלם אל מול תביעה אפשרית של חברת האם, שהיא עצמה (יחד עם אחרים) היתה זו שגרמה לקריסתה של החברה", טענו השניים.
השופט הבהיר שיש להם זכות מלאה להתגונן בכל טענה אפשרית, לדרוש שיפוי, ולהגיש תביעות כנגד אחרים.
זהו "הסדר בעל תועלת כלכלית רבה לכלל נושיה של החברה", אמר השופט ואישר את ההסדר. לאחר ביצוע התשלומים לפי ההסדר, יסתיים הליך הפירוק ו"כנפי משק" תצא ממנו כשהיא נקיה וחופשיה מכל חוב (למעט חובותיה ל"משקי הקיבוצים").
"משקי הקיבוצים" יוצגה באמצעות עורכי הדין צוריאל לביא ושירלי יפרח־אזור. 129371 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצג על ידי עו"ד מיכאל רוזנבלט.
