יבול שיא
הרפת והחלב
רפת מקיימת

אתגר הקיימות ברפת

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

תמונת מצב עם אשכר גנוסר, מחלבת יטבתה

נושא הקיימות ברפת הוא חשוב וחיוני ביותר, להמשך עבודתנו עם קהל הצרכנים של חלב ומוצריו, בעידן הנוכחי. הרפת עושה הרבה בנושא גם אם מדברת על העניין הרבה פחות.

נפגשתי עם אשכר גנוסר, מרכז קשרי יצרנים, שדוחף את הנושא במחלבת יטבתה, כדי ללמוד על התוצאות של מבצע מיוחד שהמחלבה מובילה בשנים באחרונות, עם שותפתה מחלבת שטראוס בצפון

איך הגעת לענף החלב ולנושא קיימות ברפת?

אני בן קיבוץ יטבתה שעבר מסלול מקובל בחינוך ובצבא, למדתי בקורס חינוך בלתי פורמלי בבית ברל ועבדתי במחלקת החינוך לילדים במתנ"ס שבחבל אילות.

ב-2007 יצאתי ללימודי לוגיסטיקה במכללה וב-2013 עברתי לנהל לוגיסטית את המפעלים האזוריים בתחומי החקלאות – גידולי שדה, תמרים ועוד.

ב-2017 נכנסתי למחלבת יטבתה והוטל עליי, לרכז את מחלקת קשרי יצרנים וקבלת חלב. לא עבדתי ברפת בסדיר, אבל עשיתי תורנויות חליבה בסופי שבוע ובחגים. אחרי חצי שנה של היכרות, נולד פרויקט הקיימות ביוזמת מיכל בנישתי ממחלבת שטראוס – זה התחיל מהאחריות הכוללת, למה שנראה ברפת ורצינו דברים יותר טובים. עבדנו בזה לבד ורצינו לשכנע רפתנים.

אנשי השיווק במחלבה ראו שאנחנו מתקדמים בנושאי קיימות – ארז לאופר שהיה מנהל השיווק ביטבתה, התלהב והחליט להצטרף לעניין מזווית המחלבה. השיווק דיבר על הנושא בהיבט צרכני – למה זה קרוב וחשוב לקדם, כדי להתקרב לצרכן.

רם סביר, מנכ"ל המחלבה, נתן כתף ושיתף פעולה, הנושא הגיע להנהלה והתקבל בהתלהבות – מיכל הגיעה לישיבה והציעה שאני אקח את הנושא ב-2017.

כיצד הגדרתם את הנקודות שאותן תקדמו בשלב הראשון?

הגדרנו צוות מצומצם שכלל כמה מנהלי רפתות, ד"ר טל שני הווטרינרית של האזור, נציג מאל"ה. ד"ר סיון לאקר נתנה לנו 4 הרצאות על "רפתנות מודעת".

 היו דיונים ארוכים  ולבסוף יצאנו עם 11 נקודות.

התהליך – זו לא הייתה הנחתה, אלא עבודה ארוכה של צוות רפתנים שיישב, התווכח וגיבש. לקחתי חברים שמבינים שלשם צריך ללכת. רואים מהלך אסטרטגי מהמעלה הראשונה, לשם הענף הולך וגם תעשיית החלב. יכולים לשבת ולחבק ידיים, אבל העולם משתנה וחשוב שאנחנו נהיה שם.

החלטנו לעשות, רוצים לקחת אחריות ולהביא דברים חדשים, כי אנחנו מספר 2 בתעשיות המזהמות בעולם אחרי הבשר, שנינו מאותו מקור – הרפת.

בהתחלה הייתה ישיבה בכל שבוע היו המון ויכוחים, ייבוש הדרגתי וסלקטיבי, טילוף בעיתו, ניטור וצינון, גזם תמרים, יונקייה, אנטיביוטיקה, מספרים על הגב וטיפול בשפכים – כל חבר צוות תרם סעיף או שניים, למה שחשוב לעשות.

זה ממש לא רץ חלק ולקח לנו חצי שנה עד שגיבשנו 5 נקודות ובהמשך עלינו ל-11.

מה בקנה לביצוע אחרי 11 הנקודות?

  • הפרדת עגל מאימו – גידול משותף עד גמילה, הכי דומה למה שקורה בטבע. ברפת עסיס באבני איתן, זה מצליח מאוד וזה מראה שזה אפשרי ברפת קטנה. בחו"ל זה מצליח ברפתות משפחתיות ומחפש פרויקטור וחוקר לנושא.
  • מצלמה און ליין לכל שעות היממה – התחילו פיילוט ברפת סמר, דרומית ליטבתה.
  • נראות הרפת – נוי, אסתטיקה, שילוט ועוד רעיונות
  • רפתנות מודעת – עולם ומלואו, הרבה פרויקטים שד"ר סיון לאקר עושה באופן עצמאי.

רפת מצטיינת של מחלבת יטבתה היא רפת עם נראות ראויה, רווחת בעלי החיים ואיכות חלב

רפת מקיימת

כמה שיתוף פעולה יש של הרפתנים ומה שיעור ההצלחה כעבור 4 שנים?

אני טוען שהרפתנים בישראל ישנים ושקטים, על אף שהם עושים הרבה. לדוגמה ברפתות מחלבת יטבתה – בחלב אילות הרפתנים השתלבו ואילו המשקים הרחוקים, היו יותר מסויגים. בנגב הייתה יותר בעיה, כי לא הרגישו מחויבים ורק כשהבינו את המשמעויות, אז רובם יישרו קו.

לא נקטנו במקל אלא בגזר, עוד חצי אג' לליטר לרפת שנמצאת בתהליך ויש גם רפת שהחליטה שהכסף לא מדרבן אותה.

תמונת המצב נכון להיום היא שמכל 24 הרפתות – 19 השלימו הכול, יש עדיין 4 רפתות שמסמנות כוויות על הגב. טילוף בעיתו מתבצע, על אף המחסור באנשי מקצוע. הנושא הכי קשה לעיכול, אצל חלק מהחברים, הוא סימון הכוויות ואלה שכבר הפסיקו, מחייכים לעניין, שזה אפשרי ועובד וכולם מתרגלים…

מה הם האיומים על ענף החלב מנקודת מבטך כנציג מחלבה?

  • משקה החלב האלטרנטיבי והחלב המתורבת – כיום יש 20% חלב אלטרנטיבי מתוך מכירות החלב, כשלפני 5 שנים היינו ב-3% בלבד, בשנת 2025 זה יכפיל את עצמו.
  • ניהול – דור ההמשך ברפת, בעיה קשה ומטרידה את כל המשקים.
  • קיימות ברפת – הציבור מביט בנו יותר ויותר וצריך לפעול בכיוון. הציבור מתייחס לקיימות שעתידה לנהל את הכלכלה בעתיד הקרוב.. בחלב רואים את זה יותר חזק, המחלבות רואות את זה יותר חזק – הן עוקבות לאן זה הולך ולא יחכו לרפתנים, כי צריך להאיץ בשוק.
  • גידול מזון ברפת – זה העתיד יש פיילוט כזה שגם נוסה והצליח ברפת בגליל המערבי. לגדל מזון בשיטות מפותחות וקרובות לאבוס. זו ההוצאה הגדולה ברפת ולצערי כל התזונאים התנגדו.

מה התוצאות של פרויקט הקיימות במרחק הזמן עד כה?

איכות וכמות חלב עלתה – לפרה טוב יותר והיא זוכה וזוכרת. אזור הערבה הכי טוב בספירות הסומטיים.

הרפת יותר שקטה – העובדים יותר מרוצים וגם המנהלים.

שפכים – בערבה זה יותר טוב, יש גם קנסות ויש פתרונות די טובים ברפתות.

מה הנקודות הנוספות שיש בקנה שלכם?

סולארי – שכל רפת תצטייד במערכת שתספק לה פוטנציאל לכל צריכת החשמל באתר, ביום ובלילה.

פרויקט אשל הנשיא – לחנך את הילדים להיות רפתנים של מחר. בתחילת שנת הלימודים הקרובה, נוסיף לתוכנית גם רפתנות מודעת ורפת בבית הספר החקלאי, תהיה תחת חסותה של סיוון, 80 פרות.

איך עברתם את תקופת הקורונה?

שנתיים של קורונה עשו טוב למכירות במחלבה, שעלו מאוד כי כולם נשארו בארץ ולא יצאו. המחלבה קלטה 95 מיליון ליטר אשתקד ונמצאת בתהליך צמיחה מרשים.

מייצרים צורות חלב מגוונות – מועשר, דל לקטוז וכו', משקאות פרו חלבון חזקים מאוד ומשקיעים עם תוכנית גדולה מאוד, להרחבת המחלבה מזרחה.

מהיכרותך את הרפתנים של השנים האחרונות, כיצד אתה שופט אותם?

הרפתנים בישראל ודגש על הרפתנים בערבה, הם הכי טובים שיש, אני מחמיא להם מאוד ומעריך את העבודה הלא פשוטה, שהם עושים. הרפתן עובד במשימה לא פשוטה, עם בעלי חיים גדולים ובכל מזג אוויר. יש משהו שורשי שמחבר אותם לעבודה המיוחדת. יש הגדרה וזה חשוב מאוד לא רק חומרי אלא חלוצי – מדינת ישראל היפה.

באמצע החום והלהט, מדהים ויפה. הרפתנים הם אנשים מדהימים בעיניי, גם אם אני לא מסכים איתם לעיתים, איכותיים וכיפים – ממש למחוא להם כפיים

ואנחנו שולחים איחולי הצלחה חמים למחלבת יטבתה ולפרויקט הקיימות החשוב, שימשיך להתרחב גם לנושאים נוספים וחשובים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

למרגו מויאל ממושב תלמי-יחיאל יש  שליחות חברתית חשובה ביותר – היא מסייעת לאנשים ברגעים הקשים ביותר בחייהם * מויאל חברת הנהלה ב"מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אובדן" – ומנהלת את תכנית הסיוע של משרד
8 דק' קריאה
אורי פטקין  דור שלישי לחקלאים עבד 8 שנים בתעשייה והחליט עם אשתו גלית לחזור לשורשים שלו ולמשק החקלאי במושב ישע ולגדל פרחים במשק ההורים* כיום מגדל במשק תותים במצע מנותק לשיווק ולשוק המקומי ומפעיל
8 דק' קריאה
פרופסור אסף מידני מגבעת ברנר מונה לחבר המועצה להשכלה גבוהה. מה הוא מתכוון להעלות על סדר היום? האם תהיה אוניברסיטה קיבוצית? ואיך כל זה מתחבר לכישלון שיטת בחירת המזכ"ל? שיחה מלומדת בגובה העיניים  גם
6 דק' קריאה
היקף הנזקים בחורף האחרון מוערך בכ-140 מיליון ש"ח, עלייה של כ-8 אחוזים לעומת החורף הקודם. הרוחות הערות שנשבו בסוף השבוע פגעו במטעי הנשירים השלכות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים ממשיכים לפגוע בחקלאים ובחקלאות. מסיכום נתוני
2 דק' קריאה
מועצת מנהל מקרקעי ישראל מציעה לחברי הקיבוצים מסלול עסקת שיוך ללא תשלום אך הדבר לא מיושם  בגיליון ערב יום העצמאות של העיתון דה מרקר הופיעה כתבה על השיוך בקיבוצים שהמסר שלה "רק מי שיש
4 דק' קריאה
הקיבוץ מתכונן להנפקה של מפעל "חוליות" בבורסה בת"א לפי שווי של 900-800 מיליון שקל  קיבוץ נוסף בדרכו להנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. קיבוץ שדה נחמיה שבאצבע הגליל, והשותפה קרן טנא, מתכננים אקזיט של
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן