יבול שיא
הרפת והחלב
ליאור שמחה מנכל התאחדות מגדלי הבקר

ליאור שמחה מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

ליאור שמחה מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר

בהצבעה חשאית שהתקיימה ב-25.2 במועצת התאחדות מגדלי בקר, נבחר ליאור שמחה ברוב גדול, כמנכ"ל החדש של ההתאחדות ויחליף את אביתר דותן מקיבוץ שמרת – איחולים וברכות לליאור שנכנס עם זיק בעיניים…

ליאור שמחה מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר

ליאור בן 43, נולד וגדל בקיבוץ נצר סירני, נשוי לכרמל, רופאה אונקולוגית בתל השומר. לזוג ארבעה ילדים, הגדולה בת תשע. בן למשפחת רפתנים ודור שלישי ברפת. בתקופת נערותו עבד ברפת ומכיר את החוויה של עבודה עם פרות. אחרי הצבא יצא ללימודי כלכלה ותואר שני במנהל עסקים ואחר כך עבד, במשרדי פרסום בתל אביב "זה היה בית ספר מצוין להבין את הכלכלה בישראל ואת כללי הניהול, שגם מביאים לתוצאות".

לפני כ-7 חזר לקיבוץ "בתחושת שליחות לקדם את הקיבוץ ולהעלות אותו מדרגה בתחומים רבים. עשינו מהפכות בנצר סירני ואחרי 7 שנים נצר היא הרבה יותר "קיבוץ" עם מרחב חקלאי – החוסן הכלכלי והקהילתי גבוה משמעותית ממה שהיה בעבר". לאחרונה, התמודד מול ניר מאיר על תפקיד מזכיר התנועה הקיבוצית ולא זכה בתפקיד אך הצליח לצבור הרבה ניסיון ציבורי והיכרות עם מובלי הדעה בהתיישבות. ליאור מוכן להתמודד עם האתגר של ההתאחדות וענף החלב בתקופה מורכבת וגורלית, שמחכה לכולנו בשנים הקרובות.

אביתר וגם חברים נוספים ברכו את ליאור עם כניסתו והוא יגיע לחפיפה בתחילת מאי הקרוב, לאחר שיעביר שרביט בהובלת נצר סירנו. כולנו מברכים את ליאור שמחה עם כניסתו לתפקיד המורכב ומחאלים לו ולנו הצלחה רבה באתגר הגדול.

ליאור שמחה – הגיע הזמן שנחזור לנצח

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן