לאחר הצגת יתרונות השימוש באקטיסף בעקת חום, אנו מתמקדים בתקופת העקה הבאה ברפת הישראלית – עונת ההמלטות. בארץ, ההמלטות מרוכזות לרוב בחודשי החורף במטרה להביא ליצור חלב מוגבר בחודשי הקיץ.
פרות המתחילות לייצר חלב, חייבות לצרוך אנרגיה בכמות גבוהה. את הדרישה הגבוהה הזו לאנרגיה קשה לכסות ע"י צריכת המזון, ולכן בתחילת התחלובה הפרות נמצאות בסכנה להגיע למאזן אנרגיה שלילי. מאזן זה יכול להוביל לבעיות מטבוליות המשפיעות על הבריאות, היצרנות והפוריות בהמשך התחלובה.
אחד הפתרונות הוא מתן מנה עשירה באנרגיה בעזרת פחמימות זמינות במזון, אך זה יכול להוביל לתסיסה בעייתית בכרס שתגרום לעלייה ביצור הלקטט, לירידה ב- pH ובסופו של דבר עלול לגרום לחמצת כרס.
מחקרים הוכיחו שהזנה באקטיסף יכולה להקטין את ההשפעות השליליות בכרס. שמרים חיים תורמים לחיידקים מפרקי הסיב ומפרקי הלקטט וכך מסייעים לאיזון הכרס ולייצוב ה- pH בכרס.
ניסוי שנערך ברפת מסחרית של 430 פרות בצ'כיה, בדק את השפעות מתן אקטיסף לפרות בתחילת התחלובה.
ביקורת – 25 פרות, 3 שבועות לאחר המלטה.
אקטיסף – 25 פרות, קיבלו מנה זהה לביקורת עם תוספת של 5 ג' אקטיסף משבוע 3 עד שבוע 19 לאחר ההמלטה.
תוצאות השפעות אקטיסף על הכרס
תנובת החלב בקבוצת האקטיסף הייתה גבוהה ב- 1.6 ק"ג/ליום.
תנובת החלב משווה אנרגיה בקבוצת האקטיסף הייתה גבוהה ב- 2.4 ק"ג/ליום.
ה-pH וריכוזי חומצות השומן הנדיפות (חש"ן) בכרס פרות קבוצת האקטיסף היו גבוהים יותר ואילו רמות הלקטט בכרס היו נמוכות יותר.
רמות הגלוקוז בדם הפרות בקבוצת האקטיסף היו גבוהות יותר בתקופת שיא החלב.
רמות ה-BHBA ו-NEFA המצביעים על פירוק רקמות שומן ורמות ה-AST ו-GMP המצביעים על פעילות בכבד היו נמוכות יותר בדם הפרות בקבוצת האקטיסף, בתקופת שיא החלב.
לסיכום, תוספת אקטיסף למנה של פרות חלב בתחילת התחלובה משפיעה על סביבת הכרס, מסייעת בהורדת הסיכון לחמצת כרס ומקלה על פרות במאזן אנרגיה שלילי. בהיבט היצרני, הזנה באקטיסף משפרת את זמינות האנרגיה במנה ומובילה לעלייה ביצור החלב והמוצקים.
מקור
Kumprechtová, D., Illek, J., Julien, C., Homolka, P., Jančík, F., & Auclair, E. (2019). Effect of live yeast (Saccharomyces cerevisiae) supplementation on rumen fermentation and metabolic profile of dairy cows in early lactation. Journal of animal physiology and animal nutrition, 103(2), 447-455.
