התנועה הקיבוצית מזדהה עם המאבק על "אי השלום" בנהריים: מטה התנועה הקיבוצית הגיע השבוע לביקור הזדהות במועצה אזורית עמק הירדן, באירוחו של ראש המועצה, עידן גרינבאום, לאחר שממשלת ישראל הודתה שהיא "הרימה ידיים" ואינה מתכוונת יותר לנסות ולהגיע להסכמות עם הירדנים על "אי השלום" בנהריים, שאמור לחזור לריבונות מלאה של ירדן בסוף אוקטובר. חברי המטה הגיעו על מנת לקרוא לממשלה להמשיך ולנסות לשנות את החלטת הירדנים, ולשמור על השטחים אותם מעבדים כבר 80 שנה בעמק הירדן. עידן גרינבאום אירח את חברי המטה וערך להם סיור מלווה בהסברים בשטח שאמור לחזור לריבונות הירדנים.
ההחלטה להגיע לביקור הזדהות מיוחד נפלה לאחר ששר האנרגיה, יובל שטייניץ אמר בריאיון בגלי צה"ל ב-13 בספטמבר, כי ישראל ויתרה על אי השלום ונערכת להחזירו לממלכת ירדן בתום 25 שנה לחתימת חוזה השלום בין המדינות.
לאחר דבריו של שטייניץ ברדיו, אמר גרינבאום כי "מדובר באמירה תבוסתנית וחסרת אחריות. חבל שאנחנו שומעים על כך ברדיו. חבל שזו הדרך בה הדברים מתנהלים. הדברים אמורים להתנהל בשקט והרחק מהעין הציבורית. אנחנו מאוד מקווים שעמדתה של ישראל הרשמית שונה בתכלית מדבריו של השר שטייניץ. עובדי אדמה פטריוטים ומסורים סיכנו את חייהם, ואף שילמו בדמם, כדי להמשיך ולעבד את האדמות הנמצאות בבעלות קניינית מלאה של שני הקיבוצים. בחודשיים שנותרו עד מועד חידוש ההסכם אנחנו מצפים שממשלת ישראל והעומד בראשה יתעשתו וינהלו משא ומתן רציני עם ארמון המלך ועם המלך עצמו. אין שום סיבה שהחקלאים שלנו לא יוכלו להמשיך לעבד את האדמות, ואם צריך לשם כך שממשלת ישראל תעמוד בהתחייבויותיה לירדנים – אז שתתכבד נא הממשלה ותואיל בטובה לעשות זאת".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר בביקור: "מצער מאוד שבשורת פעולות ראווה והתגרות, איבדה ממשלת ישראל את הרצון הטוב שאפיין את יחסי ישראל –ירדן בעת החתימה על הסכם השלום בשנת 94'. במקום לקדם פעילות משותפת וליצור אמון הדדי, העדיפו מקבלי ההחלטות בירושלים לפגוע שוב ושוב בכבודו של המלך עבדאללה, וזו כנראה התוצאה הבלתי נמנעת. מאכזבת אותי במיוחד הקלות הבלתי נסבלת שבה מוותרת ישראל על שטחי חקלאות, המהווים חלק בלתי נפרד מההיסטוריה, המסורת וכן…כן גם הפרנסה של חקלאים ותיקים ומסורים. נעמוד לצד עידן גרינבאום והמועצה האזורית בכל מהלך שיחליטו ליזום בנושא."
ב-26 באוקטובר, ימלאו 25 שנה לחתימת חוזה השלום בין ישראל וירדן יסתיים תוקפו של הנספח בהסכם השלום בין המדינות לגבי מובלעות נהריים וצופר. על פי ההסדר השטח המכונה "אי השלום" בנהריים, זכה להסדר מיוחד – שטח בריבונות ירדנית שלישראל זכות קניינית על אדמותיו. שטח זה מעובד על ידי חקלאי הקיבוצים אשדות יעקב איחוד ומאוחד מזה כ-80 שנה. הנוסחה המיוחדת הגדירה את אותם שטחים כבעלי "משטר מיוחד", ולא מדובר בחכירת השטח כפי שנהוג לטעות. לפני תשעה חודשים הכריז עבדאללה, מלך ירדן, כי אין בכוונתו לחדש את החתימה על אותו נספח בהסכם השלום. זאת בעקבות לחץ ציבורי שהופעל עליו במדינתו לבטל כמה מהנספחים ולהשיב את הריבונות בשטח לירדן במלואה.
אדמות נהריים נרכשו לפני מאה שנה על ידי פנחס רוטנברג שקיבל זיכיון מהמנדט הבריטי להפיק במקום חשמל באנרגיית המים. ב-1922, העניקו הבריטים את עבר הירדן לאמיר עבדאללה וב-1946 ירדן זכתה בעצמאות. נוכח ההבטחות הבריטיות לעבדאללה ולרוטנברג, שטח נהריים נותר שנוי במחלוקת. אחרי הסכם הפרדת הנשק בין ישראל וירדן, שנחתם ב-1949, נהריים נותרה בידי ישראל אולם מבחינת ירדן זה נחשב עדיין לשטח כבוש. עידן גרינבאום ביקש להודות למטה התנועה הקיבוצית על הביקור וההזדהות והתמיכה שהם כל כך זקוקים להן כעת.
