יבול שיא
הרפת והחלב
ליאור דורי בית השיטה

אמא אלופה

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ליאור דורי, אמא אלופה אבל לא רק, מבית השיטה, חלתה בסרטן השד ואז התברר שהיא גם נשאית של גן האחראי על סרטן השד והשחלות. היא נאלצה לקבל החלטות קשות אך אחת ההחלטות הקלות יותר הייתה לא להסתיר דבר 

היא נראית כל כך סקסית, כל כך נשית, לבושה בסטייל, כל חלק בגופה מובלט היטב, שפתון אדום מודגש, אישה עם נוכחות מרשימה, אבל – גם אישה שנפרדה מאיבריה הנשיים. זה קרה לפני ארבע שנים, כאשר הרגישה בזמן רחצה במקלחת גוש די גדול בשד, והיא רק בת 37.  

המון מחשבות בראש

"מיד ידעתי שזה סרטן", אומרת דורי בהחלטיות, "יש משהו שלא היה פה קודם. מיד הייתה לי תחושת בטן ש'זה – זה'. הלכתי להתייעץ עם אמא שלי, שהיא אחות במקצועה, ושתינו התייעצנו מה לעשות. נפגשתי עם ד"ר קולטון כירורג שד, ונלקחה ממני ביופסיה".  

"ימי ההמתנה לתשובה היו כמו נצח ארוך שלא נגמר", משחזרת דורי. "את תשובת הביופסיה קיבלתי יום אחרי יום ההולדת של בתי מאיה. ואז התפרקתי בבכי. ברגע שהבנתי שזה סרטן השד, רצו לי המון מחשבות בראש", נזכרת דורי, "מה יהיה עם הילדים, איך יסתדרו בלי אמא, איך יתפקד בעלי, איזה שיר ינגנו בהלוויה שלי, מה עם הקודים והסיסמאות של המחשב, ועוד מהסוג הזה".   

גל דורי, בעלה, לא עמד בבשורה המרה, בשבילו השמיים נפלו, והוא פשוט נכנס למיטה ולא יצא ממנה שלושה ימים.  

לאחר האולטרסאונד התגלה שיש לה לא גוש אחד, אלא חמישה גושים. מאז החל מסע של בדיקות, טיפולים, ניתוחים, שחזורים, שארך שנה שלימה.

שנה של עינויים, כאבים, חרדות. לאחר השוק הראשוני דורי התאוששה ונעמדה כמו פנתרה לוחמת מול האיום, וההחלטה הראשונה שקיבלה – לשים את הסרטן על השולחן, לא להסתיר דבר, לא ליפות, לא לקרוא לסרטן 'המחלה', אלא לשתף כמה שיותר.

היא זאת שעודדה את בעלה ואת שלושת ילדיה שהיו אז בני 10, 7, 3.  

הזדמנות שנייה

כדי לשתף עוד אנשים כתבה פוסט בפייסבוק של חנות הבגדים שלה "הזדמנות שנייה" בכפר יחזקאל, ודיווחה ללקוחותיה על מצבה, וכך גם בפייסבוק של קהילת בית השיטה. מדי פעם עדכנה על מצבה ושלבי הטיפול שהיא עוברת.

חנות יד שנייה כפר יחזקאל
חנות יד שנייה כפר יחזקאל

הטיפול היה קשוח, 16 פעמים כימו במשך חמישה חודשים, ניתוח, והקרנות בצפת במשך חמישה שבועות. אחרי כל טיפול היא הייתה מותשת וסחוטה, ונזקקה לעזרה.

לקוחותיה מהחנות באו לחבק ולתמוך, חברות מבית השיטה הביאו ארוחות חמות, המשפחה המורחבת עזרה, היא הייתה עטופה מכל עבר. מספר העוקבים אחריה בפייסבוק גדל, והפוסטים נעשו ויראליים והתפשטו כאש בשדה קוצים, וכך גם התגובות התומכות שחיזקו את רוחה.   

ברגע שהייתה אבחנה ופרוטוקול טיפול אספה את ילדיה וסיפרה להם באופן הכי גלוי מה עומד לקרות. "הבן הבכור, יואב, שאל אם תהיה לי קרחת, והבין שזה סרטן, כשהשבתי בחיוב הוא יצא מהחדר בכעס, השניים האחרים הקשיבו, ואולי לא כל כך הבינו.

הסברתי להם ולסביבה שלי את מצבי המדויק. ברגע שכולם יודעים, אין סיבה לדבר מאחורי הגב. לא רציתי שיפחדו ממני, שיתרחקו, או ירחמו עליי ועל ילדיי.

אחת האימהות מהגן אמרה לי, לא ידעתי, אני לא מחוברת לפייסבוק, השבתי לה: נו, אז עכשיו את יודעת והכל בסדר, ממשיכים כרגיל".  

גֵּן אכזרי 

אלא שחייה של דורי לא היו רגילים בכלל: במהלך הטיפולים התגלה שהיא נשאית של הגן האחראי על סרטן השד והשחלות. "זה היה כאילו נפל עלי עוד סלע", אומרת דורי.

לאחר טיפולי הכימו הגיע שלב הניתוח. הוצע לה לכרות גם את השד השני ואת השחלות. בין הרופאים לא הייתה הסכמה מוחלטת והם נתנו לה לקבל את ההחלטה, והיא מחליטה ללכת על כל הקופה.

באותו ניתוח כריתה נעשה גם שחזור של השדיים. שעות רבות שכבה על שולחן הניתוחים, גופה כאב, התפרים, הכתמים הכחולים, והתשישות. אבל היא הייתה חדורת אמונה ברופאים שטיפלו בה, ולא הרשתה לעצמה ליפול ברוחה. 

את ימי ההתאוששות אחרי הניתוח עברה בבית הוריה, בעלה הביא את הילדים לביקור. "אפילו לילדים לא היה לי כוח", אומרת דורי. "במצבי קיצון כאלה הזוגיות עוברת טלטלה, יש כעסים, אין די סבלנות וכוח לילדים, מצב לא נעים. אך מעל הכל עמד לשנינו הרצון לשמור על שלמות המשפחה". 

לאחר ששבה הביתה, לבית השיטה, חזרה לתפקד כאם, המשיכה לתחזק ולחדש את החנות שלה בכפר יחזקאל, והיא נמצאת כמובן במעקב שוטף. "הסיכוי שהסרטן יחזור", היא אומרת, "שואף לאפס, כי אין לו יותר מקומות להתיישב עליהם.

אמא אלופה

אני לא חיה עם עננה מעל ראשי שמא הוא יחזור. אני שלמה עם חוסר השלמות. אני מרגישה מצוין, אפילו יותר חזקה ממקודם".  

אני מסתכלת על עיניה השחורות, ואין שום סימן למה שעברה. היא משדרת ניצחון, סוג של גיבורת על, שיכלה לסרטן האלים ביותר, שהתמקם במקומות שונים בגופה, והיום היא בריאה לחלוטין.

היא חזרה לעבוד בחנות בכפר יחזקאל, ומחזקת את גופה בדיקור, פילטיס, רפלקסולוגיה ועוד. הילדים מרגישים בטוחים בזכותה.

כשהם מביטים בתמונות מלפני ארבע שנים הם לא מאמינים שהיה לה סרטן, קרחת ופאה, ושעברה את כל הטלטלות האלה, בעיניהם היא אמא אלופה! "העברתי להם את תחושת הביטחון שלי.

השתדלתי תמיד לצאת מאופרת ולבושה בסטייל, אף פעם לא לבשתי פיג'מה. אני אדם שמח, בעלי אוהב אותי כמו קודם, ואולי יותר". 

לתוצאה של הוצאת אברים נשיים יש השלכות לא מעטות אבל אצל דורי זה לא מורגש, היא נראית צעירה וסקסית, עם או בלי. במיוחד כשהיא עומדת בחנות "הזדמנות שנייה" כשתלתליה השחורים החדשים נופלים על כתפיה, והיא מלבישה את לקוחותיה ומסייעת להן להרגיש נוח בבגדים שהתאימה להן. 

מהן התובנות שהתגבשו אצלך בזמן הטיפולים ואחריהם 

"לא גיליתי תובנות מיוחדות על החיים. תמיד אומרים שהסרטן הוא 'מתנה', עבורי הוא לא היה מתנה. חליתי והבראתי. ידעתי תמיד שאני חזקה, והסרטן רק העצים את הכוחות האלה. כן, גיליתי תמיכה גדולה של המשפחה, הקהילה בבית השיטה, והרבה חברים טובים שהיו לאורך הדרך."

"אני חושבת שלשמור דברים בסוד זה מאוד קשה, זה מצריך אנרגיות נוספות מיותרות. אני החלטתי לשתף כמה שיותר, וזה שחרר אותי ממועקת ההסתרה."

"לא מזמן נתתי הרצאה לחברי הקיבוץ במסגרת טד, והתגובות היו מדהימות. הרופאים ייעצו לי להרצות בפורומים של נשים חולות, אך החלטתי שאיני רוצה להישאר תקועה בנושא הזה. אבל אם אני שומעת על מישהי שזקוקה לעצה, אני נרתמת".  

היא לוגמת מכוס התה, ומסכמת: "היו לי המון ימים קשים מנשוא, אך הצלחתי לעבור אותם בזכות השיתוף, בזכות הדיבור הגלוי בגובה עיניים עם כולם. וכשאין סודות אפלים, הגוף והנפש נרגעים. אפשר לנשום".  

לפני 11 שנה הקימה ליאור דורי חנות לבגדי יד שנייה עשירה ומגוונת בכפר יחזקאל. הלקוחות מגיעים מכל הארץ. יש שמגיעים פיזית ויש שמזמינים דרך הפייסבוק לפי תמונות שהיא מצלמת. האווירה מאוד נעימה, מוזיקה מיוחדת מתנגנת ברקע. ליאור היא לא מוכרת מלחיצה, כשהיא קולטת את סגנון הלקוחה היא יודעת מה להציע. שווה ביקור. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

למרגו מויאל ממושב תלמי-יחיאל יש  שליחות חברתית חשובה ביותר – היא מסייעת לאנשים ברגעים הקשים ביותר בחייהם * מויאל חברת הנהלה ב"מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אובדן" – ומנהלת את תכנית הסיוע של משרד
8 דק' קריאה
אורי פטקין  דור שלישי לחקלאים עבד 8 שנים בתעשייה והחליט עם אשתו גלית לחזור לשורשים שלו ולמשק החקלאי במושב ישע ולגדל פרחים במשק ההורים* כיום מגדל במשק תותים במצע מנותק לשיווק ולשוק המקומי ומפעיל
8 דק' קריאה
פרופסור אסף מידני מגבעת ברנר מונה לחבר המועצה להשכלה גבוהה. מה הוא מתכוון להעלות על סדר היום? האם תהיה אוניברסיטה קיבוצית? ואיך כל זה מתחבר לכישלון שיטת בחירת המזכ"ל? שיחה מלומדת בגובה העיניים  גם
6 דק' קריאה
היקף הנזקים בחורף האחרון מוערך בכ-140 מיליון ש"ח, עלייה של כ-8 אחוזים לעומת החורף הקודם. הרוחות הערות שנשבו בסוף השבוע פגעו במטעי הנשירים השלכות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים ממשיכים לפגוע בחקלאים ובחקלאות. מסיכום נתוני
2 דק' קריאה
מועצת מנהל מקרקעי ישראל מציעה לחברי הקיבוצים מסלול עסקת שיוך ללא תשלום אך הדבר לא מיושם  בגיליון ערב יום העצמאות של העיתון דה מרקר הופיעה כתבה על השיוך בקיבוצים שהמסר שלה "רק מי שיש
4 דק' קריאה
הקיבוץ מתכונן להנפקה של מפעל "חוליות" בבורסה בת"א לפי שווי של 900-800 מיליון שקל  קיבוץ נוסף בדרכו להנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. קיבוץ שדה נחמיה שבאצבע הגליל, והשותפה קרן טנא, מתכננים אקזיט של
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן