יבול שיא
הרפת והחלב
הגן הקיבוצי

מבט עכשווי על הגן הקיבוצי

4 דק' קריאה

שיתוף:

נעה צור ברוש מחצור, מנהלת "הגן הקיבוצי" בתנועה הקיבוצית, רצתה לעדכן את "תו התקן" לגני הקיבוצים, שראה אור ב-2017. בסופו של דבר יצא מזה ספר, שהוצג השבוע בכנס באפעל

ב-13 ביולי התקיים באפעל כנס חינוך להשקת הספר "מבט עכשווי על הגן הקיבוצי: תיאוריה המלצות ופרקטיקה, תו התקן למערכות חינוך קיבוציות בגיל הרך" שהוציאה נעה צור ברוש (47) מקיבוץ חצור, מנהלת "הגן הקיבוצי" בתנועה הקיבוצית (מה שנקרא בעבר מדור הגיל הרך) בחמש השנים האחרונות.

צור ברוש מספרת שלא תכננה להוציא ספר, אלא לעדכן את "תו התקן" לגני הקיבוצים. תוך כדי העבודה התגבשו החומרים לכדי ספר שמאגד בתוכו אספקטים שונים הנוגעים לגן הקיבוצי: "תו התקן הקודם יצא ב-2017 וחשנו שהן הקיבוצים והן המדינה עברו תהפוכות ושינויים בקצב הולך וגדל וחשוב לעדכן את תו התקן של התנועה."

"תו תקן" הוא דבר מחייב?

"מבחינתנו תו התקן הוא המלצה 'מחייבת' צריך לזכור שהתנועה הקיבוצית אינה גוף סטטוטורי. מי שרואה עצמו מפעיל מערכת חינוך בתפיסה הקיבוצית – זה התקן על פיו אנחנו עובדים. יש כ-270 קיבוצים, רובם מצליחים לקיים מערכת חינוך קיבוצית איכותית ועושים מאמצים לעמוד ב'תו התקן הקיבוצי'."

לאחר עבודה מאומצת מול משרדי הממשלה, אלמנטים שונים שאנו מכירים כסממני הגן בקיבוץ קיבלו הכרה: "הטיולים היומיים, חצר הגרוטאות, מוכרים כיום וכתובים בחוזר מנכ"ל.

כלומר, המדינה מאמצת ומכירה בכלים הפדגוגים שלנו. הישג נוסף של התנועה הקיבוצית הוא מסמך תשלומי הורים ייחודי שנכתב בשיתוף פעולה עם המדינה ומאפשר למערכות החינוך בגיל הרך לגבות תשלום נוסף עבור מתן שירותים שניתנים על ידינו מעבר למה שניתן על ידי משרד החינוך ואגף מעונות היום.

הארוחות שמהוות פעילות פדגוגית חשובה, התיווך שנעשה בחצר ובטיול היומי וכל מה שמוכר בחינוך הקיבוצי, דורש צוות חינוכי מוגבר בכדי לאפשר אותם.

כולנו רוצים לתת חינוך טוב יותר לילדינו. לכתוב על החינוך הקיבוצי פשוט הרבה יותר, לגרום לזה לקרות בשטח – זו עבודה יומיומית מאומצת וקשה של הקיבוץ והצוותים החינוכיים. התפקיד שלנו הוא לתמוך ולעזור לכולם לקיים מסגרת מקצועית מתאימה".

אגב כוח אדם, יש משבר גדול וחוסר בכוח אדם בגיל הרך. כיצד אתם פועלים בעניין?

"לצערי כבר זמן רב קיים משבר בכוח אדם בגיל הרך אך מאז הקורונה הנושא הלך והחריף בכל הארץ והגיע לשפל חדש. בסגרים צוותי החינוך יצאו לחל"ת וחלקם בחרו לא לחזור, וכמובן שזה לא פסח גם על הקיבוצים."

"לצערי התנאים קשים והשכר נמוך, עבודה במערכות חינוך בגיל הרך אינה 'ממותגת' ובנוסף לכך יש מחסור גדול באנשי ונשות מקצוע. זו סוגיה שאנחנו פועלים לשנות ביחד עם האקדמיה ועם משרדי הממשלה הרלוונטיים."

"אנו פועלים בשני כיוונים במגביל, החוצה מול משרדי הממשלה, האקדמיה והמועצות האזוריות, ופנימה לתוך הקיבוצים לשאול שאלות ולשנות פרדיגמות: איך לתמרץ כוח אדם, האם נכון להפעיל את מערכת החינוך 360 ימים בשנה או אולי נכון לסגור לימים נוספים ולאפשר לצוותים הפוגה?"

"איך לגייס לעבודה חזרה חברי וחברות קיבוץ? איך למתג את הגיל הרך? אולי לגייס פנסיונרים צעירים? לתת תמריץ לחיילים וחיילות אחרי השחרור? גם תחום ההכשרה המקצועית הוא משמעותי מאוד ואנחנו פועלים למצוא מימון לפתיחת קורסים למטפלות."

הזכרת חיילים וחיילות אחרי שחרור, אתם פועלים כדי שתהיה הכרה בתחום הזה כעבודה מועדפת?

"המרחב הכפרי הוא כ- 10% מהמדינה והקיבוצים פחות מ- 2% ממנה. חוק לעבודה מועדפת יחול על כל המדינה. כשנלחמים על מקצועיות הצוותים ובו זמנית מבקשים להכיר בעבודה מועדפת שמאפשרת לכל אחד ואחת לעבוד בגני הילדים? לא בטוח שזה הולך יחד."

פעם היה ייחוד לדרך החינוך הקיבוצית. בתי הספר התיכונים והיסודיים ברובם כבר איבדו מייחודם. מה את אומרת למי שחושש שגם הגיל הרך הולך ונעשה דומה לכלל המדינה ומאבד את הייחודיות שלו?

"המציאות שונה, הקיבוצים משתנים, אבל זו האחריות שלנו לקיים מערכת חינוך קיבוצית מקצועית, ובעייני זה אפשרי. יש הרבה בתי ספר וגני ילדים ייחודים שמשלבים בשיטת הלימוד מוטיבים שנהוגים בחינוך הקיבוצי."

"כמו שאני רואה את זה, צריך להפסיק להאשים את המדינה ולהסתכל על עצמנו, מה אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו. להפסיק להסתכל החוצה ולהסתכל פנימה, לשנות ולעשות בעצמנו. אנחנו צריכים לבחון ולשאול את עצמנו האם אנחנו כמערכת חינוך רוצים ויכולים לקחת על עצמנו את האחריות ועד איפה."

המטרה היא הכרה על ידי משרדי הממשלה

את הספר, בהוצאת ספרית פועלים, כתבה צור ברוש עם ענת בן ארי, מדריכה פדגוגית שעובדת במחלקת ההדרכה. היועצת והעורכת של הספר היא ד"ר אורית דרור, שמנהלת את המכון הישראלי לגיל הרך במכללת אורנים וחוקרת את החינוך הקיבוצי. שתי האחרונות לא גדלו בקיבוץ.

צור ברוש: "חלק מהמדריכות העובדות בתק"צ ועובדות עם קיבוצים אינן 'קיבוצניקיות'. אני מעודדת את ההטרוגניות, הדעות השונות וכמובן את הלמידה המשותפת. יש לנו תפיסה חינוכית ומטרה שנצליח לדבר את התפיסה הזו בכל מקום."

בשנת 2007 יצא "ספר הגן", שנכתב ע"י ד"ר רונית פלוטניק ומירה אשל. איפה הספר שלכם עומד ביחס אליו?

"זכיתי שמירה אשל הייתה הגננת שלי, היא מקיבוץ חצור, ובדיוק לפני מספר ימים שוחחנו על הספרים. מה שכתבנו משלים את 'ספר הגן'. הספר שלנו מתייחס לכל המכלול."

"ספר הגן ממוקד יותר בסוגיות התפתחותיות ופדגוגיות על פי קבוצות הגיל השונות, מבית התינוקות דרך הפעוטון והגנון עד לגן הבוגר. הספר שלנו נותן מבט רחב יותר על הגן הקיבוצי."

"הספר שכתבנו מספר את הסיפור כך שגם הורים וצוותי חינוך שלא מכירים את התפיסה יבינו את מהות החינוך הקיבוצי. תהליך הכתיבה לווה בחשיבה, מה רלוונטי ומה לא ובמה חשוב להעמיק."

"שמנו דגש על המבנה הארגוני, חגים ומסורות, הדרכה, פדגוגיה והתנהלות בזמן חירום ומשבר שנוצר, במיוחד לאור השנה האחרונה שעברנו". 

צוות מיקוד, שכלל מנהלות של הגיל הרך בקיבוצים, אנשי חינוך במועצות אזוריות ובמשרדי הממשלה, קרא את הכתוב בספר לפני יציאתו על מנת לדייק ולמקד את הדברים: "לא פעלנו לבד. פעלנו בדיאלוג מתמשך עם השטח. המטרה היא להחזיק ולחזק, לא לוותר על מה שאנחנו מאמינים בו ולפעול כמו שאנחנו מאמינים." 

הגן הקיבוצי התנועה הקיבוצית

הספר מיועד לכל צוותי החינוך. "אני רואה בו כלי עבודה של הקהילה מול ההורים, של מנהלות עם הצוותים החינוכיים, של גננות עם נשות הצוות שלהן וגם עבור האקדמיה."

"בסמינר הקיבוצים, באורנים וגם במכללת אונו ביקשו לשלב את הספר כחלק מהסילבוס. המטרה שלנו היא הכרה על ידי משרדי הממשלה. הכרה בתפקיד מנהלת הגיל הרך היישובית".

האחריות על הגיל הרך מחולקת בין משרדי ממשלה שונים: אגף מעונות היום האחראי על גילאי לידה עד שלוש נמצא תחת משרד העבודה והרווחה (מסיבות היסטוריות) ואילו החינוך הקדם-יסודי הכולל את גילאי שלוש עד שש נמצא תחת אחריות משרד החינוך.

השרה הנכנסת יפעת שאשא ביטון הצהירה שאגף מעונות היום יעבור להיות תחת משרד החינוך. צור ברוש: "עצם זה שמדברים על זה יחד (אנחנו, המועצות ומשרדי הממשלה), מקדם ועוזר להכיר בייחודיות שלנו.

אסור לנו לנוח על זרי הדפנה. אנחנו צריכים להיות פרואקטיביים ולחזור להיות חוד החנית. בשנת הקורונה ראינו את החשיבות והמשמעות שיש למערכות שלנו

הגן הקיבוצי התנועה הקיבוצית | צילום: אלבום פרטי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מנשה סמירה, בן מושב בית עזרא וכיום חבר מושב ביצרון, הוא מנכ"ל שמורת נאות קדומים ליד העיר מודיעין * האתר מציג את הטבע בא"י בעת שהעם ישב על אדמתו, ומפעיל בני נוער ומבוגרים בטיולים
11 דק' קריאה
כבני אדם החיים מזמנים לנו הפתעות – לעתים נעימות ולעתים טרגדיות נוראיות – וזה תלוי בנו איך אנחנו מתמודדים איתן * לפני כ-17 שנה חוותה רני כספי-סבח אסון גדול: שני הוריה של רני, ליאורה
5 דק' קריאה
טיול מפלים, זרימות נחלים – וגם קולינריה ואירוח מפנקים באצבע הגליל * חלק א' – המשך בשבוע הבא  החלטנו לצאת לטיול סתווי צפוני. התוכנית היתה לעלות לחרמון שנפתח העונה עם רכבל נוח חדש ולא
5 דק' קריאה
ניסים קריספיל הוא אוטודידקט שמילדותו ועד בגרותו לומד וחוקר צמחים ובמיוחד על צמחי בר וצמחי מרפא * היום קריספיל נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בידע על צמחי הבר * אפשר בהחלט להגיד שקריספיל הביא
6 דק' קריאה
בתחרות אפיק, טור אופני הרים בינלאומי שנערכת זו הפעם התשיעית, לקחו השנה בפעם הראשונה חלק גם חברי עמותת אתגרים. רכיבה אתגרית גם למי שמאותגר בין הים לכרמל  בין ה- 21.9 ל- 24.9 התקיימה זו
3 דק' קריאה
מבט על מה שהיה ספינת דגל אדריכלית, מקדש מעט ומרכז חברתי תרבותי   "ספינת הדגל" האדריכלית כמעט בכל קיבוץ היה לאורך שנים מבנה חדר האוכל המקומי, שלא היה רק מקום הסעדה אלא גם ובעיקר מקדש
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן