יבול שיא
הרפת והחלב
רחל קטינקה 2

הרומן החל בפתקה

3 דק' קריאה

שיתוף:

"פתקאות של גילוי לב" אפשרו לחברים לכתוב את מה שקשה לומר

11 בלילה 

שנהבי 

עכשיו באתי מהמשתלה. הלילה אמר לי כל עץ דבר מיוחד – הלילה האירו כתמי אורה חיוורים גזעי עצים וגילו שברי ענפים שנשרו. ידעתי: לא תבוא ובכל זאת חיכיתי. חיכיתי כמו שעוד לא חיכיתי לאיש. ואני הן אליך באתי, הפעם רק אליך. הלילה התאכזר אליי. עליי להודות על הטון הזה שלי. שנהבי, עתה אני בוכה כילדה קטנה, אשר בובה שלה נשברה, כל כך בוכה ותסלח לי אם דמעותיי נמלאות, כל כך נמלאות. ואתה ישן עכשיו עוד לבדך. הלילה לא יחזור. יחיד הוא לי עד עתה בחיים, הוא הרהוריו, התרגשותו היחידה. ומה יהיה בלילות הבאים, רק אחת הרגשתי, כי יותר מדי דוממים העצים ויותר מדי שותק הכל וחולם. האזן האזנתי כי אם רק את צעדיך ביקשתי. ואתה ככה הכאבת לי כשקמת והלכת. ואת הקונצרטינה רציתי לנפץ לרסיסים. ניגנתי כך לך כל הלילה, רק לך. וכל כך ענייה הייתה הקונצרטינה, כל כך הרבה טונים חסרו בה, ואולי אינם גם בכינור. רזיידה צנועה עיקמה גבעולה והיא מתכופפת אליי. נישקתיה, בכל ליבי נישקתיה. הרגשתי כי גם לה חסר דבר-מה. לישון לא אוכל, לא אוכל. ככה. ואני לא ידעתי לילה זה בכוחו לתת ומה ליטול ובכל זאת שנהבי, לא היית צריך ככה להיות הלילה. אולם אשתוק – ואני גם טיפה לא העליתי לך מכל המתרחש בי עתה. 

עוד מעט גווע הלילה. קשה לישון. מדוע אני כל כך ערה? הלילה אינו יודע, אבל אותי משגע רגש יתמות נורא ובדידות. אייכה? עוד מעט יצלצל הפעמון ואנחנו נהיה אנשים יפים וטובים. כן? אני עייפה ועדיין לא הפסקתי לשכוח מה אתי? ואתה אינך עונה לי כלום…

Screenshot 2022 11 23 104317
שנות ה-30, רחל קטינקה, תרצה והגר, בנותיה מיהושע ברנדשטטר. צילום: באדיבות ארכיון יד יערי

מכתב זה, שיר השירים של שנות ה-20, נכתב על ידי רחל קטינקא, אמא לבת קטנטונת, הנשואה ליהושע ברנשטטר. הוא נכתב למרדכי שנהבי, העולה הראשון של השומר הצעיר ארצה. הוא לא הועבר דרך הדואר. הוא השתלב עם מסורת קיבוצית עתיקה לכתוב לחברים מה שקשה לומר בעל פה.  

אומרים שהכתיבה מסוגננת יותר ועל כן הדיבור הוא השופר לאינטימיות אך בקבוצות ובקיבוצים התברר כי לפעמים דווקא הכתיבה מאפשרת יתר פתיחות. בדגניה קראו לכך "פתקאות של גילוי לב". פתקה כזו הוחדרה לפינת משפחה שהייתה ברפת של הקבוצה ובה נכתב המשפט "פרו ורבו ומלאו את הארץ" כאמצעי לשכנע את המשפחה להביא ילד לעולם. אני חשבתי כי פתקה היא פתקה אך מצאתי פתקה כזו שהיו בה 27 עמודים. 

שלישיה בקיבוץ 

המכתב של רחל קטינקה ברנשטטר היה יריית פתיחה להרפתקה מיוחדת במינה. צירוף שלישי למשפחה. לא כבגידה או פרידה אלא כצירוף לתא משפחתי מהפכני. הניסיון הזה לא היה סיפור קצר. הוא נמשך שנים. בבית אלפא היה להם חדר משפחה והשלישיה אפילו צרפה לעצמה עוד חבר. 

רחל הייתה אישה נועזת ואשת רוח שיזמה את הניסיון. היא גם פרקה אותו כשבעלה, שליח לגרמניה, התאהב במרגוט קלאוזנר בעת שליחותו בגרמניה. תרצה טנאי, בתם של יהושע ורחל, הייתה אחת המאיירות המיוחדות של הספר העברי. 

ברנשטטר ושנהבי עסקו במשימות רבות בשליחותם. להביא עדר פרות שיעשה מהפכה ברפת הישראלית, לגייס כספים שיאפשרו להביא את תיאטרון הבימה הנודד בגלויות לחיים בארץ ישראל. 

הקיבוצניק הנודד 

אחד מארכיוני המכתבים העשירים ביותר בקיבוץ הוא ארכיונו של מרדכי שנהבי. כיצד קרה שהאיש לא נודע? נכתבו עליו אומנם שני ספרים אך כנראה זה היה רצונו של האיש רב הפעלים הזה להישאר אלמוני וזאת בניגוד בולט לפעילותו הענפה והיוזמת. 

מרדכי שנהבי חבר בית אלפא ומשמר העמק, נדודיו בין הקיבוצים היו עניין לא רגיל. קיבוץ א' של השומר הצעיר בית אלפא וקיבוץ ב' משמר העמק היו קיבוצים מאוד שונים והוא נדד ביניהם. הוא היה איש חינוך ואיש כלכלה, רגיש לתהליכים חברתיים ומייצג את עולמה של התנועה הקיבוצית בעולם הגדול, מסתפק במועט ומגייס הון. 

כעולה הראשון של השומר הצעיר ראה את הירידה ההמונית של בוגריה בראשית הדרך והביא לכך שהתנועה תהפוך לתנועת מגשימים, כלומר עולים ארצה. כשליח הוא עשה מהפכה בחינוך של תנועת הנוער והפך את החינוך מקבוצות מגדריות לקבוצות מעורבות. הוא היה מייסד המוסד החינוכי במשמר העמק ועודד פעולה אומנותית של חברי התנועה. בקבוצת האומנים שהוא עודד בתנועה היה הפסל רפפורט שעיצב לא מעט מהזיכרון בפסליו. כשהיה שליח בגרמניה לקח את וילפריד ישראל, בעל חנות הכלבו הענקית בברלין, לסיור בפולין כדי להפגיש אותו עם "יהודי המזרח" (כך קראו ליהודי פולין אז). בכך פתח את ליבו ליהדות זו שהייתה כה זרה לו. לימים מפגש זה הביא למפעל ההצלה הגדול של וילפריד ישראל לבריחה מהשלטון הנאצי, מפעל ההצלה הגדול מכולם. מרדכי שנהבי הביא יזמים לשתף פעולה עם התנועה הקיבוצית וייסד את התעשייה של התנועה הקיבוצית. עם הגעת הידיעות על שואת היהודים עוד בתקופת המלחמה הוא יזם את הקמת יד ושם, פיתח את הרעיון והביא לייסודו. הוא הקים את הקרן לירושלים ואת חוצות היוצר. בכל עשייתו זו נשאר עלום. לא שש לקרבות פוליטיים, הבין מנהיגות אחרת. 

עם סיום הניסיון המיוחד של רחל קטינקא, ניסיון שנמשך כמה שנים, נישאה רחל למחנך המשורר אהרון זאב שלימים היה קצין החינוך הראשון של צה"ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן