יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1936994539

השלב הבא בשינוי: ראייה כלכלית קהילתית

3 דק' קריאה

שיתוף:

ניצול המשבר בחינוך כהזדמנות לבנות מערכת מתגמלת בכסף ובתנאים ולהפוך את המקצוע לאטרקטיבי. מירב צרי מציעה להפנות עודפים מעסקים לטובת הקהילה

תהליכי השינוי בקיבוצים, שהחלו לפני כ-25 שנה, באו על רקע המשבר הכלכלי והחברתי שנוצר בעקבותיו. רובם כללו את ההפרדה בין העסק והקהילה, מתוך רצון לשמור על חברי הקהילה גם במקרה בו הקיבוץ ייאלץ להתפרק בשל חובותיו. בראי הזמן, ניתן להתווכח עם ההחלטה מבחינה אידיאולוגית, אבל במבחן המציאות היא כנראה הייתה הדבר הנכון בזמן הנכון. 

לצד ייצוב הקיבוצים מבחינה כלכלית והתייעלות המערכות, הביאה ההפרדה הזו בין העסק והקהילה גם שינוי במערכי הכוחות, שלא בטוח שהיה נוכח שם קודם לכן. בהסתכלות קדימה, השוואת מערכי הכוחות בין העסק והקהילה היא השלב הבא בשינוי בקיבוצים והמשימה החשובה של התנועה הקיבוצית לעניות דעתי. 

 פער שכר משמעותי 

בתוך הקהילות שלנו, קיים פער משמעותי בשכר בין העסקים והקהילה. עובד בחקלאות או ברפת, שלא לדבר על התעשייה, לעולם יתחיל בשכר התחלתי גבוה יותר מזה של עובד החינוך או הנוי, והפערים האלו ממשיכים גם כשעולים בדרגות. 

למה? כי המקום בו הם עובדים הוא בדרך כלל מוקד רווח שיכול להרשות לעצמו את עלויות השכר הגבוהות יותר. 

לעומת זאת, ענפי הקהילה בדרך כלל גרעוניים, המסתמכים על תשלומים ישירים של משתמשים (שכר לימוד בחינוך, מנוי בבריכה וכו') וזאת במקביל להשלמות סבסוד באמצעותו של סל שירותים שאותו משלמים כלל החברים והתושבים. בהיעדר מקורות נוספים ומתוך רצון שלא להכביד על תשלומי הפרטים בקהילה, נאלצים לנהוג במשורה בהתנהלות השוטפת וזה בא לידי ביטוי בעיקר בשכר העובדים.   

 ראיה קהיל-כלית 

לכן, כדי לעמוד במשימה המדוברת של השוואת מערכי הכוחות, יש לייצר מקורות נוספים לקהילה – אם על ידי הקמה או על ידי ניתוב כספים מעסקים קיימים לטובת הקהילה (גגות סולאריים לדוגמא). 

במשימה זו חייבים מנהלי העסקים לקחת חלק פעיל, היות ואצלם יש כבר את הידע והמשאבים לניהול מקומות בצורה עסקית נכונה, וזאת לצד מנהלי הקהילות ומזכירי הקיבוצים שדואגים שההסתכלות תהיה גם חברתית קהילתית ולא רק כלכלית. ראיה קהילכלית. 

נכון שגם היום העסקים תומכים בקהילות בחלק מהקיבוצים, באמצעות העברות כספים לפנסיה למשל. אבל לא לזו כוונתי. קיום הקהילות הקיבוציות כקהילות מיטביות מחייב את המשך התמיכה בחינוך, תרבות ופנאי, בריאות. זה חייב להיות מאמץ של כלל החברים ללא הבדל גיל, מצב משפחתי או אינטרס. 

בדיוק כמו מרכיבי הערבות ההדדית האחרים, כגון: פנסיות, רשתות בטחון ועזרה הדדית, שבלעדיהם אין הצדקה להמשך קיומנו כיצור הזה שנקרא "קיבוץ" ולא ישוב קהילתי. כפי שמזכירים לנו החברים לא פעם – העסקים הם של החברים ולטובת החברים. אבל ההבנה של זה לא חייבת לבוא לידי ביטוי דווקא בחלוקת דיבידנד כזה או אחר לחברים. 

 משבר מערכת החינוך כהזדמנות 

כפיילוט, אני מציעה לנצל את המשבר במערכת החינוך, שקיים גם אצלנו ולהתייחס אליו כהזדמנות. הא.נשים המופלאים שלוקחים חלק בעשייה החינוכית עובדים לא פחות קשה מכל אחד אחר בבואם להנחיל את הערכים החשובים לנו לדור הבא. השחיקה בענף הזה עצומה והשכר הלא מתגמל בחלק רב מהמקרים מוביל גם לכך שקשה למצוא אנשים חדשים ואיכותיים שייכנסו מבחירה לתחום הזה. 

החינוך אצלנו בקיבוצים תמיד היה קצת אחר וגם היום מהווה דוגמא: חצר הגרוטאות, התקנים המוגברים ורצף ההפעלה בחופשות – עקרונות אלו ואחרים אומצו על ידי מוסדות מחוץ לקיבוצים. 

לצערי, המציאות של השנים האחרונות ומשבר כוח האדם המתגבר, אילצו חלק מהקיבוצים ללכת אחורה גם בעקרונות אלו – להיצמד לתקני התמ"ת ומשרד החינוך בשל מחסור בעובדים, לעבור לשבוע עבודה של 5 ימים בחופשים ועוד.   

אם נצליח לנפץ את תקרות הזכוכית בנושא שכר בתחום החינוך ולבנות מערכות מתגמלות לא רק בכסף אלא גם בתנאים, נוכל להפוך את מקצוע החינוך לאטרקטיבי, כיאה לו, ולהצליח לגייס ולשמר עובדים משכמם ומעלה. 

כבר נאמר שקהילה בונה חינוך בונה קהילה – אז בואו נתחיל לבנות.   

בהמשך אני מציעה להרחיב את ההסתכלות לענפי קהילה נוספים, לפני שגם בהם ניקלע למשבר דומה. יוקר המחייה משפיע על כולנו והפערים בתוך הקהילות שלנו הולכים וגדלים. 

הקפיטליזם חי וקיים ויש לו מקום גם בקיבוץ, אבל אל לנו לצמצם את התפיסה הסוציאליסטית שלנו רק לערבות הדדית לפנסיונרים, סיעודיים או מעוטי יכולת. עלינו להרחיב אותה גם להסתכלות על כלל העובדים המועסקים על ידי הקיבוצים – בקהילה ובעסק כאחד, חברים ושכירים.   

אם נפנה משאבים לטובת העניין הזה, ונצליח לשים במרכז את היותנו מעסיק הוגן, אולי נוכל גם "לייצא" את המודל שלנו ובכך להוביל גם לעשייה חברתית משמעותית מחוץ לקהילות שלנו – מטרה אותה חרתה על דגלה התנועה הקיבוצית. 

מירב צרי, יו"ר חינוך מבוא חמה ומנהלת קהילה קיבוץ רשפים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
זו שעת זריחה, אנחנו עומדים בתוך החממה ומתכוננים ליום עבודה חדש. אבי הוא החקלאי, אנחנו בני הנוער של המושב שעוזרים לו בעבודות השונות, בתקווה להרוויח כמה גרושים ולהעביר את חודשי הקיץ החמים בלי להשתגע 
טלי שטרית (זאבי) ממושב דבורה, שהוציאה לאור את הספר "סבא גדול לפעמים קצת מבולבל", מדברת על פועלה למען הקשישים ("חברה שמכבדת את המבוגרים היא חברה יותר טובה"), על סבא ברוך שהיה ההשראה שלה ("היה
7 דק' קריאה
תערוכה מדהימה של קבוצת יוצרים, ביניהן מושבניקיות רבות, התקיימה לאחרונה באור עקיבא: ב"סטודיו של גלית" * שם התערוכה "שווה את הנייר" אומר הכל: כל היצירות נעשו מפיסול וציור של עיסת נייר מודבקת, והחומר שבמחשבה
10 דק' קריאה
הפסל בני קלינסקי, מבצרון, ממשיך ליצור גם בגיל 88 * קלינסקי הוא אמן בנשמתו, שבעבר היה דבוראי חרוץ ועבד כשמאי בקרן לנזקי טבע * לדעתו החקלאות, כפי שהיא מתנהלת כיום, היא בעייתית ביותר: "חייב
8 דק' קריאה
איך הוקם בעין גב בית תפילה המצוי בתוך בית הכנסת שהוא הקיבוץ כולו?  לקראת יום הכיפורים הופיעה מודעה על לוח המודעות של הקיבוץ. היא קראה לחברים שמאמינים שיש להיפטר מהדת הכובלת להירשם לעבודה ביום
3 דק' קריאה
מה הביא צנחני מילואים לאסוף טילי סאגר שהותירו המצרים בסיני והסורים בלבנון? למה הם גנבו זלדה וקומנדקר? מה השתבש עם הטילים האיטלקיים? סיפורה של מחלקה שמעולם לא הוכרה רשמית על ידי צה"ל  כתבות רבות
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן