יבול שיא
הרפת והחלב
אי השלום נהריים

התנועה הקיבוצית מזדהה עם המאבק על "אי השלום" בנהריים

2 דק' קריאה

שיתוף:

התנועה הקיבוצית מזדהה עם המאבק על "אי השלום" בנהריים: מטה התנועה הקיבוצית הגיע השבוע לביקור הזדהות במועצה אזורית עמק הירדן, באירוחו של ראש המועצה, עידן גרינבאום, לאחר שממשלת ישראל הודתה שהיא "הרימה ידיים" ואינה מתכוונת יותר לנסות ולהגיע להסכמות עם הירדנים על "אי השלום" בנהריים, שאמור לחזור לריבונות מלאה של ירדן בסוף אוקטובר. חברי המטה הגיעו על מנת לקרוא לממשלה  להמשיך ולנסות לשנות את החלטת הירדנים, ולשמור על השטחים אותם מעבדים כבר 80 שנה בעמק הירדן. עידן גרינבאום אירח את חברי המטה וערך להם סיור מלווה בהסברים בשטח שאמור לחזור לריבונות הירדנים.
ההחלטה להגיע לביקור הזדהות מיוחד נפלה לאחר ששר האנרגיה, יובל שטייניץ  אמר בריאיון בגלי צה"ל ב-13 בספטמבר, כי ישראל ויתרה על אי השלום ונערכת להחזירו לממלכת ירדן בתום 25 שנה לחתימת חוזה השלום בין המדינות.

לאחר דבריו של שטייניץ ברדיו, אמר גרינבאום כי "מדובר באמירה תבוסתנית וחסרת אחריות. חבל שאנחנו שומעים על כך ברדיו. חבל שזו הדרך בה הדברים מתנהלים. הדברים אמורים להתנהל בשקט והרחק מהעין הציבורית. אנחנו מאוד מקווים שעמדתה של ישראל הרשמית שונה בתכלית מדבריו של השר שטייניץ. עובדי אדמה פטריוטים ומסורים סיכנו את חייהם, ואף שילמו בדמם, כדי להמשיך ולעבד את האדמות הנמצאות בבעלות קניינית מלאה של שני הקיבוצים. בחודשיים שנותרו עד מועד חידוש ההסכם אנחנו מצפים שממשלת ישראל והעומד בראשה יתעשתו וינהלו משא ומתן רציני עם ארמון המלך ועם המלך עצמו. אין שום סיבה שהחקלאים שלנו לא יוכלו להמשיך לעבד את האדמות, ואם צריך לשם כך שממשלת ישראל תעמוד בהתחייבויותיה לירדנים – אז שתתכבד נא הממשלה ותואיל בטובה לעשות זאת".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר בביקור:  "מצער מאוד שבשורת פעולות ראווה והתגרות, איבדה ממשלת ישראל את הרצון הטוב שאפיין את יחסי ישראל –ירדן בעת החתימה על הסכם השלום בשנת 94'. במקום לקדם פעילות משותפת וליצור אמון הדדי, העדיפו מקבלי ההחלטות בירושלים לפגוע שוב ושוב בכבודו של המלך עבדאללה, וזו כנראה התוצאה הבלתי נמנעת. מאכזבת אותי במיוחד הקלות הבלתי נסבלת שבה מוותרת ישראל על שטחי חקלאות, המהווים חלק בלתי נפרד מההיסטוריה, המסורת וכן…כן גם הפרנסה של חקלאים ותיקים ומסורים. נעמוד לצד עידן גרינבאום והמועצה האזורית בכל מהלך שיחליטו ליזום בנושא."

ב-26 באוקטובר,   ימלאו 25 שנה לחתימת חוזה השלום בין ישראל וירדן יסתיים תוקפו של הנספח בהסכם השלום בין המדינות לגבי מובלעות נהריים וצופר. על פי ההסדר השטח המכונה "אי השלום" בנהריים, זכה להסדר מיוחד – שטח בריבונות ירדנית שלישראל זכות קניינית על אדמותיו. שטח זה מעובד על ידי חקלאי הקיבוצים אשדות יעקב איחוד ומאוחד מזה כ-80 שנה. הנוסחה המיוחדת הגדירה את אותם שטחים כבעלי "משטר מיוחד", ולא מדובר בחכירת השטח כפי שנהוג לטעות. לפני תשעה חודשים הכריז עבדאללה, מלך ירדן, כי אין בכוונתו לחדש את החתימה על אותו נספח בהסכם השלום. זאת בעקבות לחץ ציבורי שהופעל עליו במדינתו לבטל כמה מהנספחים ולהשיב את הריבונות בשטח לירדן במלואה.

אדמות נהריים נרכשו לפני מאה שנה על ידי פנחס רוטנברג שקיבל זיכיון מהמנדט הבריטי להפיק במקום חשמל באנרגיית המים.  ב-1922, העניקו הבריטים את עבר הירדן לאמיר עבדאללה וב-1946 ירדן זכתה בעצמאות. נוכח ההבטחות הבריטיות לעבדאללה ולרוטנברג, שטח נהריים נותר שנוי במחלוקת. אחרי הסכם הפרדת הנשק בין ישראל וירדן, שנחתם ב-1949, נהריים נותרה בידי ישראל אולם מבחינת ירדן זה נחשב עדיין לשטח כבוש. עידן גרינבאום ביקש להודות למטה התנועה הקיבוצית על הביקור וההזדהות והתמיכה שהם כל כך זקוקים להן כעת.

עידן גרינבאום. "אין לנו טענות לירדנים, אלא לממשלה שלנו"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
החזאים בשירות המטאורולוגי הכינו אותנו ליום גשם, 24 שעות לפני שהתערוכה פתחה את שעריה וגשמים גם ביום הראשון של המפגש החקלאי המסורתי. התחזית הקודרת-משהו לא התאמתה, לא ביום שלפני, לא ביום הראשון המרכזי וגם לא
12 דק' קריאה
צבי כהן עבד במשרד החקלאות "תשע עשרה שנה, חודשיים, ועשרים ותשעה ימים" כדבריו, וזה היה מחודש פברואר 1969 ועד שנת 1988. לאורך שנים היה האחראי על תא ייעול השקיה במחוז חדרה של משרד החקלאות."המשכורת
< 1 דק' קריאה
שנים רבות מדענים מחפשים דרך להגביר את אספקת המזון בעולם, כדי למנוע רעב בקרב האוכלוסיות העניות ביותר. רבים סברו שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא שיפור הפוטוסינתזה, התהליך הביולוגי שמתחולל בצמחים, שמקיים כמעט את
2 דק' קריאה
על זיהוי מחלות בעצים באמצעות צילומים מולטי-ספקטרליים ברחפן אל המכון להנדסה חקלאית, במכון וולקני, הגעתי כשהייתי סטודנטית בסוף שנה ב' בפקולטה להנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב, כאשר התחלתי לעבוד במשרת סטודנטית במעבדה לרובוטיקה של
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן