יבול שיא
הרפת והחלב
חברי קיבוץ נחל עוז

אלי ונדב, חברי קיבוץ נחל עוז

5 דק' קריאה

שיתוף:

באפריל השנה התקבלו שמונה משפחות חדשות לחברות בקיבוץ נחל עוז, ביניהן אלי דודאי ונדב פרץ. כשהשניים התקשרו לאחראית על הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ, הם אמרו לה שהם זוג גאה והיא ענתה: "אם אתם אנשים ואנשים טובים, אין שום בעיה". הקהילה בנחל עוז קיבלה אותם "הרבה מעבר לציפיות"

בקיבוץ נחל עוז, שהגדר שלו נמצאת 800 מטר מגבול רצועת עזה, סיכמו את ימי מבצע "שומר החומות": נפלו 21 פצמ"רים שהרגו חמישה עגלים ברפת וגרמו נזק למבני מגורים ולנוי, ניצתו שריפות שכילו שדות חיטה נרחבים, נשמעו מאות צפירות של צבע אדום ששלחו את חברי הקיבוץ לשהייה ממושכת במרחבים המוגנים.

עשרות משפחות עם ילדיהם פונו לקיבוצים במרכז ובצפון הארץ, ביניהם משמר העמק, מעגן מיכאל, מעיין ברוך, אשדות יעקב ועוד. עם הכרזת הפסקת האש חזרו כל המשפחות לקיבוץ והתארגנו לשגרה מחודשת.  

בין הנשארים בנחל עוז במשך כל תקופת המבצע, היו גם אלי דודאי ונדב פרץ, חברי קיבוץ נחל עוז, שניהם עסקו במשימות ביטחוניות בתוך הקיבוץ בצח"י (צוות חירום יישובי) ובסיוע לענפים החקלאיים שחסרו ידיים עובדות.

שניהם נשארו בקיבוץ בימי מבצע שומר החומות
שניהם נשארו בקיבוץ בימי מבצע שומר החומות

אלי הוא חבר בצח"י ולכן העביר בימי המבצע שעות ארוכות בחמ"ל הקיבוץ. נדב סייע בחליבות ברפת ועבד מהבית בתפקידו כמנהל מחלקת סיכונים ב"אסותא" אשדוד. שניהם לא אופטימיים לגבי העתיד הביטחוני באזור. השגרה אמנם חזרה, אבל זה "עד לסבב הבא". 

אלי ונדב משתייכים לקהילה הגאה. באפריל השנה, לאחר ארבע שנים של מועמדות, אושרה בהצבעת קלפי חברותם בנחל עוז יחד עם שבע משפחות נוספות.

על קבלת המשפחות לחברות התבשרתי דרך עלון הקיבוץ בו הייתי חבר ואותו אני מקבל. כשייצרתי קשר עם אלי ונדב וביקשתי לראיין אותם, הם נענו ברצון.                                  

תהליך הקליטה והקבלה לחברות בנחל עוז שונה לאחרונה, בעיקר לאור העובדה שרשימת ההמתנה היא ארוכה, לא רק בגלל המשפחות הרבות המתדפקות על הדלת להצטרף לקיבוץ,

אלא גם עקב מצוקת הדיור. אריה שוובר, חבר ההנהלה, הסביר את התהליך: "נקלטים שעברו אישור צמ"ד (צמיחה דמוגרפית) ורוב של שני שליש מחברי ההנהלה, מובאים לאישור האסיפה הכללית ואחר כך נערכות בחירות אישיות-חשאיות בקלפי, שגם שם אישור חברותם צריך להגיע לפחות לשני שליש מהמצביעים". 

 אלי, איך היה תהליך הקבלה שלכם לחברות בנחל עוז?

"הוא לא היה שונה מכל משפחה אחרת. הוזמנו לישיבת ההנהלה, והדר שולמן חברת צמ"ד, הציגה אותנו ופרטה את התהליך שעברנו בתקופת הקליטה, מעורבותנו בחיי הקהילה והמלצת צמ"ד לקליטה שלנו כחברי הקיבוץ. "

"לאחר אישור ההנהלה כונסה האסיפה הכללית בה נכחו 70 חברי האגודה השיתופית מתוך 159 חברי האגודה. בנוסף לנוכחותם של המשפחות באסיפה, הציגה כל משפחה סרטון או מצגת והוסיפה דגשים לגבי תהליך קליטתה."

"הבחירות בקלפי נערכו מספר ימים אחר כך, וכל המשפחות זכו ברוב גדול להתקבל לחברות".

אלי (40), נולד בבת ים, אבל רוב שנות הילדות עברו עליו בבית שמש. שם התחזקו הוריו, אבל הוא נשאר כהגדרתו מסורתי, אינו חובש כיפה בחיי היומיום אבל מקפיד על כשרות וחגי ישראל.

בצבא שירת בגבעתי ב"שקד" וסיים מנהל עסקים באוניברסיטת "דרבי" ותואר שני במנהל מערכות חינוך. בעבר עבד בחברות אשראי ופרסום מסחרי ולפני שנתיים החליט לעשות הסבה מקצועית וכיום הוא מורה למתמטיקה ומחנך בכיתות ה'-י"ב בביה"ס גיל-רבין בשדרות.

נדב (39), נולד בבאר שבע למשפחה מסורתית, אבל הוא פחות שומר מצוות מבן זוגו. הוא שירת בחיל האוויר וסיים לימודי סיעוד באוניברסיטת בן גוריון. עבד כאח בבתי חולים במרכז והיום הוא מנהל מחלקת הסיכונים בביה"ח אסותא באשדוד.

כיצד הכרתם זה את זה?

אלי: "לפני שש שנים, ביוזמתה של חברה שידעה על הגדרתנו המגדרית וחשבה שאנחנו מתאימים. כבר בתחילת דרכנו המשותפת, כשגרנו בשכונת פלורנטין בתל אביב, התחלנו לחפש קהילה קטנה, בצפון הארץ או בדרומה, כדי שנוכל לממש את אורח חיינו מבחינה חברתית, משפחתית וחינוכית, למשפחה אותה נקים כזוג עם ילדים בעתיד."

"נעזרנו בעמותת 'אור', המסייעת למעוניינים להתיישב בנגב ובגליל. לאחר שהחיפושים בצפון לא צלחו מבחינת תעסוקה וקהילה, חיפשנו מקום בדרום הארץ."

"במספר קיבוצים נענו בחיוב עקרונית, ובחלק אף באנו להתארח, אך התנאים לא התאימו. ההתאמה עם נחל עוז החלה כבר בשיחה הטלפונית הראשונה עם אושרית סבר, האחראית לצמ"ד בנחל עוז."

"לאחר הרקע האישי והמקצועי סיפרנו לה כי אנחנו זוג גאה ותגובתה המיידית הייתה: 'אם אתם אנשים ואנשים טובים, אין שום בעיה'. השיחה הראשונית הזאת הביאה אותנו לפני ארבע שנים למגורים וקליטה בנחל עוז וכך אושרה חברותנו".

נדב ואלי הם שני אנשים עסוקים בעבודתם ובנושאים הרבים בהם הם מתנדבים בקהילת נחל עוז ובקהילת הלהט"ב, ולכן קשה היה לקבוע אתם ראיון משותף פנים אל פנים. הפגישה עם אלי הייתה ביתם בנחל עוז, בית שהועמד לרשותם והם מקווים לעבור בקרוב לבית שקנו בקיבוץ. השיחה עם נדב הייתה טלפונית.

חברי קיבוץ נחל עוז, קהילה מדהימה

על השאלה מדוע דווקא קיבוץ, השיב אלי:  "חיפשנו מקום שבו נוכל להגשים אורח חיים בקהילה קטנה, בה נוכל להקים משפחה. מבחינתנו חשובים גם החינוך לערכים וציונות, כולל הצוותא והערבות ההדדית."

"כשחיינו כחברים בשכונת פלורנטין ופעילים בקהילה הגאה, זה שונה מנחל עוז, אם כי גם בו אנחנו לא היחידים השייכים לקהילת הלהט"ב. הקהילה בנחל עוז בסולם של 0 עד 10 קיבלה אותנו במספר 12, כלומר הרבה מעבר לציפיות. זו קהילה מדהימה, מקבלת וקולטת ומאפשרת לנו לתרום לה".  

לגבי ההיבט האישי-משפחתי שלהם בנושא הפונדקאות והשקת התכנית למימון פונדקאות וסיוע משפטי לחברי הקהילה, עליה הכריז איציק שמולי, שר העבודה והרווחה, בשיתוף עם אגודת הלהט"ב והביטוח הלאומי, הם מבקשים שלא להרחיב בשלב זה. אבל הם בהחלט עושים צעדים להקמת משפחה כפי שתכננו מראש.

אתה פעיל בקהילה הלה"טבית. במה זה מתבטא?

אלי: "עבורי להיות אקטיביסט בקהילה זה קודם כל לעזור לאותם אלה שזקוקים לסיוע ולקדם את אותם חוקים שאנחנו דורשים באימוץ, בפונדקאות ואיסור טיפולי המרה, שעד עכשיו לא קיימים."

"זאת הסיבה שהייתי פעיל בארגון איגי (ארגון נוער גאה), מתנדב במרפאת לוינסקי לבדיקות דם אנונימיות וכמתנדב במד"א."

"הייתי בין הראשונים שהגיעו לזירת הרצח בבר נוער (בשנת 2001 נרצחו בבית האגודה הלהט"בית בתל אביב, ניר כץ וליז טרובישי ונפצעו אחד עשר." (הרצח לא פוענח. ע"ה)

עסקת שנים בניהול עסקי והפכת למורה ומחנך, מה הביא אותך לשינוי המקצועי?

 אלי: "המהפך שעשיתי מניהול עסקי להוראת מתמטיקה גרם אמנם להפחתה בשכרי, אבל ל'הרבה חום בלב'. כעת אני עוסק בחינוך שתמיד רציתי לעסוק בו. הניסיון עם המורה למתמטיקה שלי כתלמיד היה גרוע ביותר."

"שיטות הלימוד אותן למדתי וכיום אני מלמד באמצעותן, עושה שינוי קודם כל לא בלימוד הטכניקה, אלא בשינוי הגישה לתלמיד, כשאנו דבקים בשיטה ש'הכל אפשרי'."

"עם כניסתי להוראה התקבלתי לתוכנית 'חותם' ביוזמה של מכללת אורנים, סמינר לוינסקי ומשרד החינוך. אני ממליץ לכל אדם שבוחר בחינוך הדור הצעיר לבחור בתוכנית התובענית הזאת, האורכת כשנתיים ומייעדת אותך למקצוע ההוראה בדרך הטובה ביותר".

אלי ממשיך להיות פעיל גם בנושא הגאווה והשנה נערכה ביוזמתו בנחל עוז שיחה בנושא, שנפתחה בברכתו של ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר גיבשטיין.

"המאבק שלנו ייגמר כאשר לא נצטרך לערוך מצעדי גאווה, כאשר המילה 'הומו' תחדל להיות לעתים מילה גסה וכשנצליח לחוקק את החוקים שיגרמו לקהילה להיות בעלת זכויות אדם כמו לכל אזרחי המדינה".

 נדב, אתה מנהל מחלקת הסיכונים בביה"ח "אסותא" באשדוד. מה זה בדיוק?

"תפקיד המחלקה למנוע סיכונים וטעויות לפני, בזמן ואחרי הטיפול הרפואי וגם לחקור את אותם מקרים בהם אירע נזק רפואי למטופל. זהו תפקיד תובעני ביותר ודורש ממני לעתים 12 שעות ביום, כולל חקירות בבתי חולים אחרים". 

לקהילת הלהט"ב בישראל יש לא מעט הישגים, גם בהשוואה למדינות רבות בעולם המערבי. אלי ונדב לא ערכו טקס או רישום נישואין וגם לא השתמשו באלטרנטיבה כלשהי.

הסיבה – בישראל לא ניתן פורמלית להינשא והם ממתינים ונאבקים שתופסק האפליה בנושא זה ובנושאים אחרים כלפי זוגות להט"ב

מדוע חשוב מבחינתכם להמשיך ולקיים את מצעדי הגאווה?

אלי: "מצעדי הגאווה הם ססגוניים, שמחים ומושכי תשומת לב, אבל החשיבות שלהם היא בכך שהם ביטוי הפגנתי למאבק של קהילת הלהט"ב גם לכלל הציבור וגם לדור הצעיר של הקהילה, שחלקו עדיין נמצא בארון, בגלל חוסר סובלנות."

"וכמובן המטרה המרכזית היא להגיע לשוויון זכויות. לא להרגיש יוצאי דופן. לכל אדם יש מספר זהויות – משפחתו, מקום עבודתו, השתייכותו לעדה – חשוב שנכיר במורכבות הזאת גם ביחס לקהילת הלהט"ב".

חברי קיבוץ נחל עוז | צילום: אלבום פרטי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן