יבול שיא
הרפת והחלב
הדי מנגן בגיטרה

למה חיפש הדי בן עמר יהלומים וחשיש בתוך הגיטרה ומה מצא בה? תעלומה ופתרונה

3 דק' קריאה

שיתוף:

יגאל מאירוב היה נגן הגיטרה המובילה בלהקת-הרוק של ביה"ס התיכון "בליך" שבו למדתי. נהגתי להביט בו בהערצה כשניגן, אצבעותיו רצות על צוואר הגיטרה באלתורים וירטואוזיים. 

הייתי אז בכיתה יא', תיכון, נגן גיטרה מתחיל שלימד את עצמו לנגן – ואז שמעתי שיגאל מאירוב מוכר את הגיטרה החשמלית שלו. 

הייתה לו אז גיטרה "הופנר" חצי-נפח, דגם לא-יקר אבל שונה מאחרים. מאירוב קיבל אז גיטרה חדשה, "פנדר סטרטוקסטר", הדגם המיתולוגי שעליו ניגנו גם אריק קלפטון וג'ימי הנדריקס, בין השאר. 

אז ב-1970 קניתי ממאירוב את ההופנר ההיא. 

ניגנתי עליה במשך שנים, עד שב-1980 פגשתי את חניה ביד-חנה ונעשיתי אב לחמישה ורכז ענף בקיבוץ, והגיטרה עלתה אל הבוידם בדירתנו הקיבוצית ושם נשארה. 

ב-1985 קיבלתי יום אחד שיחת טלפון מוזרה. בצידו השני של הקו היה שגיב רפאלי, שלמד בבליך שנה מתחתיי וניגן אף הוא באותה להקה של תיכון בליך. 

"אתה קנית בזמנו גיטרה מיגאל מאירוב", שגיב אמר. 

"נכון", אמרתי. 

"אני רוצה לקנות ממך את הגיטרה הזו", שגיב אמר. "ואני מוכן לשלם לך 300 דולר עבורה". 

שתקתי שתיקה ארוכה. אחר כך אמרתי: "תן לי 24 שעות למחשבה". 

כשסגרתי את הטלפון הורדתי את הגיטרה מהבוידם. היא נראתה תמימה למראה ובמצב טוב. קראתי לילדים ולחניה. 

"עכשיו אתם עוזבים הכל", אמרתי, "ועוברים אתי על הגיטרה הזאת, אנחנו מחפשים יהלומים, קוקאין, או סוליה של חשיש – כל דבר שמצדיק שמישהו יתעורר אחרי 15 שנה שנה ויציע לי 300 דולר עבורה". 

עברנו עליה הלוך-ושוב ולא מצאנו כלום. 

"זאת רק גיטרה", חניה אמרה, ופתאום 300 דולר נשמעו כמו הרבה דברים שמשפחה עם חמישה ילדים צריכה. למחרת היום התקשרתי לשגיב: "בוא. סגרנו עסקה". 

והוא בא, ושילם, ולקח את הגיטרה, ונסע. 

חשמלית סבירה 

בשנות ה-90 החל אלדד בני להתעניין בנגינה בגיטרה, ויום אחד הופעתי בבית עם גיטרה חשמלית שקניתי עבורו. אלדד ניגן בה בהתלהבות, למד בכוחות עצמו והתקדם, ומפעם לפעם כשהקשבתי לו אמרתי לעצמי: "איזה טמבל הייתי שמכרתי את ההופנר ההיא". 

וכך התגלגלו להן השנים, עד שב-2006 נסעתי לניו יורק להופעה של אריק קלפטון במדיסון סקוור גארדן. חזרתי מניו-יורק בהחלטה לקנות גיטרה חשמלית ולחזור לנגן. 

קניתי גיטרה חשמלית סבירה וניגנתי בה מדי יום, כשמעת לעת אמרתי לאלדד בני: "איזה טמבל הייתי שמכרתי את ההופנר ההיא." 

ואלדד נהג לענות: "גיטרות לא מוכרים. תלמד להבא". 

ב-2013 נקלענו לסערה של אירועים משפחתיים קשים. חדלתי מלנגן והעברתי את הגיטרה שלי לאלדד. לאחרונה חלה רגיעה במי חיינו הסוערים, ואמרתי לאלדד: "נראה לי שאקח ממך בקרוב את הגיטרה חזרה. מדגדג לי בקצות האצבעות". 

ואלדד אמר: "אין בעיה. יש לי אחרת שקניתי".  

לפני כחודש אלדד הושיב אותי מולו ואמר: "אני רוצה לספר לך משהו". 

הקשבתי. 

"כשאמרת לי שאתה רוצה לחזור שוב לנגן", אמר אלדד, "החלטתי שאני רוצה להשיג לך את ההופנר שמכרת לפני 35 שנה. יצרתי קשר עם שגיב רפאלי, הבחור שקנה אותה ממך, שעכשיו הוא חבר פייסבוק שלך. אמרתי לו שאני רוצה לקנות אותה ממנו חזרה, כמה שיעלה יעלה". 

ואז הוא הושיט לי את הסמארטפון שלו ואמר: "זה מה ששגיב רפאלי כתב לי חזרה במסנג'ר. הנה, תקרא". 

ואני קראתי: 

"יו! יש סיפור על הגיטרה הזאת ואני בכלל רכשתי אותה מהדי בכדי שתחזור לבעליה המקוריים הראשון! קוראים לו יגאל מאירוב, נגן גיטרה מחונן ומיליונר שגר בסביון, לונדון, פורצהיים בגרמניה, ניו דלהי והונג קונג. החיבור שלו לגיטרה הזאת מאוד רגשי. כשהיינו ילדים בבית הספר רמת חן ולאחר מכן בבליך, הוריו של יגאל התגרשו, בשל העבודה הבינלאומית הזאת של האבא של יגאל, שהתעסק בתכשיטים וביהלומים. יום אחד האבא הגיע מאחד המסעות עם הגיטרה הזאת במתנה ליגאל, שמאוד נקשר אליה. ב-70' הוא מכר אותה לאבא שלך וכשהשתחררנו מהצבא הוא עזב את הארץ להצטרף לחברה של אביו. הוא המשיך כל הזמן לנגן בגרמניה והסתובב המון בעולם וגם ניגן במקביל לעסק של אביו. 

באחת הפעמים שיגאל ביקר בארץ הוא הביא אתו את ג'ק ברוס, הבסיסט של להקת הקצפת, להופעה משותפת. הלכתי להופעה הזו ושם פגשתי את יגאל. הוא ביקש ממני אישית להשיג לו את ההופנר הישנה. מצאתי אותה אצל אביך, ולא היה לו בכלל אכפת להיפטר ממנה עבור 300 דולר, שקיבלתי אחר כך מיגאל עבורה.  

אתה מבין שיש לה ערך רגשי מאוד גבוה עבור יגאל מאירוב. אתן לך את הפרטים שלו ותנסה לדבר אתו ישירות. אני כמעט בטוח שהוא לא יוותר עליה…". 

סיימתי לקרוא ואלדד אמר: "אני עדיין לא ויתרתי. אני מתכוון ליצור קשר עם מאירוב ולנסות לשכנע אותו שימכור לי אותה". 

הסתכלתי בו עם כל האהבה שיש בעולם ואמרתי: 

"אתה יודע, לפעמים, למרות שזה די נדיר בדרך כלל, דברים מוצאים את מקומם הנכון מתוך השתלשלות האירועים והנסיבות. זה אחד מאותם המקרים, והגיטרה הזו כנראה צריכה להישאר בידיים של יגאל מאירוב. זה הרגע להבין שכל מה שקשור בגיטרה הזו מצוי כרגע במקומו הנכון, ולקבל את זה". 

ואז אמרתי: "בוא, תראה לי ביוטיוב את הגיטריסט ההוא שסיפרת לי עליו". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם משרד החקלאות וארגון The Good Food Institute Israel (GFI)  ישקיעו כ-4 מיליון ₪ במחקרים ישראליים למציאת חלבון אלטרנטיבי כתחליף לבשר, דגים, חלב וביצים בהמשך להסכם האסטרטגי שנחתם לאחרונה
2 דק' קריאה
האם שימוש בביו-סטימולנטים מבוססי פרוביוטיקה משפיעים על מדדי הצימוח ונפח השורשים של האבוקדו והאם חגבים יכולים לשמש כמקור חליפי לחלבון, הם המחקרים אשר קטפו את המקום הראשון בתחרות שקיים המכון הוולקני • המחקרים בוצע
2 דק' קריאה
היסטוריה של 2,000 שנים במקום כל כך קטן ומבודד * מפעל האשלג שפעל לפני קום המדינה עם פועלים עבריים ביניהם אבא שלי * סיור בקסר אל יהוד ומקום הטבילה של ישוע בצפון ים המלח
3 דק' קריאה
הוא "רק" בן 91 אבל נראה כמו בן 60 ולא נח לרגע * יוסקה בדיחי ממושב מולדת מתנדב בשלל מסגרות, בבית החולים, במושב ובהופעות בהתנדבות ועושה רושם שהוא לא מתכוון להפסיק וללכת לנוח  המפגש
6 דק' קריאה
"אני כל הזמן לומד" אומר לי אלון לזרוביץ' ממושב אליעד שברמת הגולן, אחד מיוצרי אוכפי ווסטרן לסוסים המובילים בארץ * את האהבה לחיות בכלל ולסוסים בפרט, ינק אלון עוד מילדותו במושב נווה ירק והוא
10 דק' קריאה
מושב ירקונה חוגג 90 להיווסדו – סיפור על פינה ירוקה בלב דרום השרון שסביבתה העירונית הולכת ומתכסה בשמלת בטון ומלט  בימים אלה חוגג מושב שרונה 90 שנה להיווסדו, תשעה עשורים חלפו מאז הוקם בשנת
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן