יבול שיא
הרפת והחלב
בגדי נשים להריון

כשיפעת לוי מקיבוץ מעין כרמל יצאה לחופשת לידה, היא הבינה שאין ביגוד שמתאים לצרכים שלה

3 דק' קריאה

שיתוף:

למרות שלא היה לה מושג בעיצוב ותפירה, היא פתחה עסק: ביגוד לנשים בהריון ולאחר לידה

יפעת לוי (43), חברת קיבוץ עין כרמל, מעצבת בגדים לאימהות, או ליתר דיוק: להריון וטרום אימהות, לנשים לאחר לידה ונשים מניקות, וגם לאימהות שעברו את גיל 70. 

העסק לעיצוב בגדים "אימהות" נולד לפני 14 שנים, חצי שנה לאחר לידת בנה הבכור. יפעת, עורכת דין במקצועה, עבדה כשלוש שנים בתחום ולא מאוד נהנתה. כשיצאה לחופשת לידה חיפשה תחומי עניין נוספים וגילתה את היצירתיות שבה.

עם הלידה וההנקה הבינה שאין ביגוד שמתאים לצרכיה: "בהנקה, לפחות בהתחלה, יש מגבלות: משך הזמן הוא ארוך, צריך התאמות איפה וליד מי אפשר להניק ומה ללבוש כדי שכל זה יתקיים.

אפילו בבית, אם הגיעו אורחים לבקר, הרגשתי שאני צריכה להסתיר את עצמי. חיפשתי פתרונות מבחינת לבוש, ההיצע היה דל ומכוער. אמרתי שאני מוכרחה לבדוק את העניין, אפילו שלא היה לי מושג בעיצוב בגדים. רציתי לייצר חליפה, מין פיג'מה, חולצת הנקה, גוזייה ומכנסיים, שאפשר לישון איתם בלילה, שמתאימה גם לבית חולים, משהו נוח אבל לא סמרטוטי.

להרגיש אישה, למרות שאני אימא. ככה נולדה 'פיג'מה-מה', שמתאימה להריון ולהנקה. היה בה גם תופסן למוצץ, שלא ילך לאיבוד, ובגוזייה היו כיסים לרפידות הנקה, ממש הנדסת המוצר".

יפעת, שלא באה מעולם הטקסטיל ועיצוב האופנה, לקחה ליווי עסקי ונצמדה למעצבת שלימדה אותה "מה שצריך, כדי לטעות כמה שפחות". את החליפה הראשונה ייצרו ב-200 חתיכות ולדברי יפעת "היא הייתה ממש מכוערת". למרות חבלי הלידה המוצר החל להימכר. הזדמנות עסקית שהגיעה מגרמניה פתחה ליפעת את העיניים: "יש צורך בזה והוא לא רק שלי". 

מה?

השלב הבא היה פתיחת אתר אינטרנטי לעסק. "האינטרנט היה עוד בתקופת האבן ונבנה אתר ובו תמונות עם חברה שדגמנה את הבגדים".

עם הזמן פנו אליה עוד ועוד נשים שחיפשו שמלות ובגדים שניתן לצאת איתם מחוץ לבית ועדיין להיניק כשצריך, "התחלנו להתרחב".

אחרי הפיג'מות התפתחה קולקציה רחבה לנשים בהריון ולאחר לידה, גם לכאלה שרוצות במראה מחויט כשהן יוצאות לאירוע או לעבודה וגם לאלו שעושות פילאטיס, כולל חזיות ואביזרים נוספים.

"יש הבנה שמבנה הגוף של האישה משתנה, הבגדים הם בגזרות המחמיאות לבטן ולגוף ומאפשרים הנקה בכל מקום". יפעת מספרת שרבים מהדגמים הגיעו מרעיונות של לקוחות וחלקם נקראים על שם אותה אישה.

מווש – הכי טוב בקיבוץ

כארבע שנים לאחר הקמת העסק הגיעו יפעת, בעלה ושלושת ילדיהם להרחבה של קיבוץ עין כרמל. "בילדותי ביקרתי בקיבוץ דגניה ב' ונרקם לי חלום לגור בקיבוץ."

"גרנו בחיפה וחשנו ששם לא מקומנו, לא צורת החיים שהיינו רוצים. התחלנו לחפש מקום אחר, ברגע שאתה ממוקד במה אתה רוצה, ויכול לצייר לך את זה בדמיון – זה קיים בעולם".

על אף שהיו האחרונים ברשימת ההמתנה, התקבלו בני הזוג לקיבוץ וקיבלו מגרש. "באנו לתת עתיד לילדים, אבל גם אנחנו כבוגרים נהנים מהקיבוץ. אנחנו מאוד מעורבים במה שקורה ולוקחים חלק".

יפעת לא מרגישה מתח בין הקיבוץ ה"וותיק" ל"הרחבה" וחשה הרבה פרגון לה ולעסק שלה. בתקופת הקורונה לקחה על עצמה לרכז את המתנדבים שדואגים לאוכל לחולים ולמבודדים, "לגשר על הפער באמצעות יחסים בין אישיים. הפנטזיה על קיבוץ מגשימה את עצמה, מדשאות, ציפורים, שקט. חיים בגן עדן". 

העסק התרחב מאוד עם השנים, חמישה סניפים נפתחו בערים ברחבי הארץ, "זה גדל להיות מפלצת והרגשתי שאני כבר לא נוגעת באנשים, לא מגיעה לאימהות. זה התרחק מהמטרה ועבר להיות ניהול של משאבי אנוש והחלפת עובדות, וזה לא מה שרציתי".

יפעת החליטה שלמרות הרווחים היפים העסק חוזר לקיבוץ ועובר למודל עסקי של און ליין, מכירה דרך האתר ומקום קטן, אותו היא שוכרת מהקיבוץ, מה שהיה באחד הגלגולים המתפרה.

ומה הבייבי הבא?

"'אימהות' נולד מתוך הנאה והנעה, לתת מענה לצורך של נשים בהריון ונשים מניקות. נשים שלעיתים נמצאות בשלב קשה נפשית. אני רואה בזה ייעוד."

"מצאתי את השליחות ואת הייעוד של מה שאני צריכה לעשות וזה הכניס דרייב ותשוקה לחיים. אני נותנת אהבה דרך הבגדים. לא הרגשתי שיש לי 'אומץ', בדיעבד אפשר לומר שהיה ממד של חוסר פחד, אני יודעת למזער פחדים."

"כיום אני כבר בונה כובע חדש: טיפול עסקי. לתת מארגז הכלים שיש לי בעיקר לבעלי עסק שהתחילו ונתקעו או כאלה שזקוקים לעדכון."

"בכל אתגר חשוב קודם להבין את ה'למה', זה הבסיס כשאדם רוצה לקחת יוזמה. אנשים עושים תכנית לפני שהם מבינים מה הסיבה להקמת העסק, מה הם רוצים לתת לאנשים אחרים."

"כשהתכנית לא עובדת הם מתייאשים ויש אכזבה שמצלקת. זו עבודה פנימית שכדאי לעשות עם מנטור לפני שמתחילים לבנות עסק. אחרי ה'למה' מגיע ה'איך', ה'מתי' ואז נוצרת תכנית פעולה. כשזה נהיה קשה, וזה יהיה קשה בשנים הראשונות, ה'למה' שם".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
החזאים בשירות המטאורולוגי הכינו אותנו ליום גשם, 24 שעות לפני שהתערוכה פתחה את שעריה וגשמים גם ביום הראשון של המפגש החקלאי המסורתי. התחזית הקודרת-משהו לא התאמתה, לא ביום שלפני, לא ביום הראשון המרכזי וגם לא
12 דק' קריאה
צבי כהן עבד במשרד החקלאות "תשע עשרה שנה, חודשיים, ועשרים ותשעה ימים" כדבריו, וזה היה מחודש פברואר 1969 ועד שנת 1988. לאורך שנים היה האחראי על תא ייעול השקיה במחוז חדרה של משרד החקלאות."המשכורת
< 1 דק' קריאה
שנים רבות מדענים מחפשים דרך להגביר את אספקת המזון בעולם, כדי למנוע רעב בקרב האוכלוסיות העניות ביותר. רבים סברו שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא שיפור הפוטוסינתזה, התהליך הביולוגי שמתחולל בצמחים, שמקיים כמעט את
2 דק' קריאה
על זיהוי מחלות בעצים באמצעות צילומים מולטי-ספקטרליים ברחפן אל המכון להנדסה חקלאית, במכון וולקני, הגעתי כשהייתי סטודנטית בסוף שנה ב' בפקולטה להנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב, כאשר התחלתי לעבוד במשרת סטודנטית במעבדה לרובוטיקה של
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן