יבול שיא
הרפת והחלב
יום עיון בתים לאנשים עם מוגבלות

בתים לאנשים עם צרכים מיוחדים בקיבוצים – מקבלים מהנתינה

4 דק' קריאה

שיתוף:

"יש כאלה שהתפיסה שלהם היא Nimby – לא בחצר שלי, אנחנו אומרים הפוך – כן בחצר שלנו! כן בקיבוץ שלנו! כן בשילוב הקהילה שלנו", כך סיכמה ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה, שהנחתה את יום העיון – "שילוב בקהילה – משמעות חדשה"

יום העיון התקיים בעקבות כנס "בית לחיים בקהילה", שהתקיים בקבוצת יבנה והציג את הפרויקט המקסים של בתים לחיים לאנשים עם צרכים מיוחדים בקיבוצי הקבה"ד. שירה בז-ארז ממשמר העמק ביקשה ויזמה יום עיון דומה בצפון. להפקת היום הצטרפו התנועה הקיבוצית, הקיבוץ הדתי ושותפים נוספים. הכנס עסק ברעיון "הבתים לחיים" – בתים לאנשים עם צרכים מיוחדים בקיבוצים, הייחודיות היא השילוב עם הקהילה. המודלים השונים מאפשרים הכרות, שיתוף פעולה ושילוב במודלים משתנים בין הבתים, הדיירים והקהילה הקיבוצית. באות ובאי יום העיון האזינו ל"סיפורים מהשטח הקיבוצי", של בתים אשר פועלים ומתחילים לפעול בקיבוצים, על היכולת להקים בתים שכאלה, על המכשולים, הקשיים אך מעל להכל – התרומה שזה נותן לקהילה בכל קיבוץ.

את היום פתח איציק חממה, מנהל "תלמים תעסוקה" – חווה חקלאית שיקומית שהוקמה בקיבוץ מגידו על מנת לתת מענה תעסוקתי לאנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, לאנשים על רצף האוטיזם ושיקום. בחווה ישנם מגוון ענפי חקלאות ובנייה אקולוגית המאפשרים לחברים בחירה בין עיסוקים. "אנו שמים דגש על העשרת הידע המקצועי ושימוש במגוון תמיכות, רגשית, חברתית ותפקודית כאמצעי להעצמה אישית של החברים בחווה."

אחריו דיבר המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין: "התנועה הקיבוצית קמה בשביל להגשים את הציונות ולפעול למען החברה בישראל. בשנים האחרונות הגדרנו מחדש את התחומים בהם יש לקיבוצים ערך מוסף משמעותי, ואנחנו ממקדים את העשייה בהם. אחת החוזקות המשמעותיות שיש לנו היא הקהילה הקיבוצית, אשר מסוגלת לתת מעטפת ולהעצים את הגורמים החלשים בחברה. עשייה כזו גם מחזקת אותנו מבפנים ונותנת תחושת משמעות אמיתית לחברים, ותוקף נרחב לערך הערבות ההדדית. כל האנשים נולדו מיוחדים ולכולנו יש צרכים מיוחדים, והשאלה היא כמה מאתנו מצליחים לתפקד ולהיחשב "נורמלים". עשייה זו מרחיבה את הבנתנו ויכולתנו לראות את מה שיפה בכל אדם באשר הוא אדם."

גדעון שלום,  סמנכ"ל בכיר וראש מנהל המוגבלויות במשרד הרווחה, דיבר על הסכומים הגדולים שמשקיע המשרד בתחום, המגיעים לארבע מיליארד שקלים בשנה, ל-2600 יחידות קצה – "התפקיד שלנו כמדינה זה לתת מענה לכל יוזמה בשטח למען בעלי מוגבלויות". יו"ר אקי"ם, אלוף (מיל.) עמי אילו אמרן: "תמיד כשיוצאים לדרך חדשה, אני חושב איך נראה עוד 40 שנה. רק ככה אפשר לדעת מהו הצעד הראשון כדי להגיע לשם. אסור להפוך את כולם לאותו דבר, אז אנחנו עלולים להתייחס לאנשים חלשים יותר בצורה של צדקה. הם לא מחפשים צדקה, הם מחפשים כבוד. וכולנו צריכים לחשוב איך עוברים מכור היתוך להכלה. ליצירת פסיפס שמתחבר יחד. אם עושים את זה נכון, אנחנו עושים יצירה יפה יותר."

לאחר מכן דיברו תמי רייזנר (מנהלת מחוזית במנהל המוגבלויות בקהילה) ואפרת שטרן (ראש תחום שירותים אישיים בג'וינט ישראל) על מגמות עולמיות של בתים לאנשים עם צרכים מיוחדים, וד"ר דניאלה מזור (עו"ס שיקום ומטפלת מינית מוסמכת, מרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת עמק יזרעאל ובאוניברסיטת חיפה) על המגמה בארץ. עם תום החלק הזה עברו באות ובאי יום העיון להאזין ל"סיפורים מהשטח הקיבוצי", של בתים אשר פועלים ומתחילים לפעול בקיבוצים, על היכולת להקים בתים שכאלה, על המכשולים, הקשיים אבל מעל הכל – התרומה שזה נותן לקהילה בכל קיבוץ.

ראשונה דיברה אורית שמעוני ממעברות, שפתחה ואמרה: "אני אמא של בר, בן 22 היום, עם צרכים מיוחדים מהיום שהוא נולד. כל הזמן בר היה משולב בכל מסגרות הקיבוץ, וראיתי כמה בר עושה טוב לחברים שלו וכמה זה עושה לו טוב. לבר, היו שתי מסגרות – חינוך מיוחד ושילוב מלא בחינוך החברתי, שם מבחינת חבריו הוא היה שווה בין שווים.
יחד עם זאת, לקראת סוף גיל הנעורים התחלנו לחשוב מה יקרה אחרי שיסיים את בית הספר. ידענו שהחברים ימשיכו את הקשר עמו, אבל המסגרת כבר לא תהיה. חיפשתי לבר הרבה מקומות בארץ, וכל מקום לא רציתי, המשפחה אמרה – למה להרחיק אותו, למה שלא יהיה פה?

באנו למזכירות הקיבוץ עם הרעיון ושמחתי שהם היו מאד בעד. לאחר הרבה חיפושים הגענו לקיבוץ יפעת ל"בית בעמק", והבנו שזה מה שאנחנו רוצים. אחרי שהצגנו את הרעיון כולו בשיחת קיבוץ התרגשנו ושמחנו ש89% מהחברים הצביעו בעד ההקמה של הבית בחצר הקיבוץ. ביום ראשון פתחנו את הבית לבר ולחברים שלו בספיישל אולימפיק, לקיבוץ שלי ולאנשיו זה עשה פלאים. חלקם יעבדו בבית הזה. רבים ביקשו להתנדב בבית הזה. וכולם ממש חיכו שייפתח."

ליסה סלומון, הגיעה מקטורה כדי לספר על הבית בקיבוץ הדרומי – "גם אני אמא לילדה בת 31,  והקמנו את "בית לחיים בקטורה" שיש בו שמונה דיירים. אני שמחה שהחלום שלנו של שילוב אמיתי של הדיירים עם הקהילה בקיבוץ מתקיים כל יום וכל הזמן, ולא רק עם העובדים והמתנדבים בבית עצמו. זה מצליח עם כל האתגרים, וזה רק תודות לשילוב בקהילה – הם חלק מהחגים, מהארוחות ועובדים בענפים."

אחרון הדוברים בחלק הזה היה אסף בית-אריה מקבוצת יבנה, אשר דיבר על הבית בקהילה בקיבוצו ובקיבוצים הדתיים: "בניגוד לדוברות שהיו לפני, אין לי במשפחה מישהו עם צרכים מיוחדים. שואלים לא פעם, וגם היום – למה צריך שבתים שכאלה יהיו  בקיבוצים? מבחינתי, התשובה ברורה – כי אצלנו כולם קשורים לבית כזה, לפחות מכירים את הבית ואת דייריו. זה בית בקהילה, הוא חי, הוא איתנו. נכון, ישנם חברים בהרבה קיבוצים שיוצאים מהקיבוץ ומתנדבים. בנושא הזה, המהפכה היא שאתה לא יוצא מהקיבוץ לעשות טוב, זה חלק מהקהילה. והאנשים עם הצרכים המיוחדים הם חלק מאתנו. הם חלק מהחגים, מהתרבות ומהקהילה, וביחד עם הנתינה, הקהילה הקיבוצית מקבלת משהו שאי אפשר לתארו."

בחלקו האחרון של היום התקיים פאנל בו השתתפו הדס זהבי (מנהלת תחום מעבר ושילוב בקהילה במשרד הרווחה), קלרה פלדמן (מנכ"לית עמותת שק"ל), מיכל קלמנוביץ מקיבוץ הרדוף וענת רגב מקיבוץ בית אלפא, בהם פועלים בתים לחיים במודלים שונים. תשובותיהן נתנו מידע פרקטי – איך עושים את זה – מהמענה שנותן משרד הרווחה, דרך חלקם של הארגונים המפעילים ועד למעורבות הקהילה הקיבוצית.

את היום עיון סיכמה שירה בז-ארז ממשמר העמק, שכאמור, הייתה אחת מהיוזמות של היום: "כאשר ישבתי לפני קרוב לשנה בקבוצת יבנה, נזכרתי בערכי הקיבוץ של פעם, הקיבוץ של ילדותי, נזכרתי בערכים של כל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו, בערכים של ערבות הדדית, של סולידריות, של קבלת השונה, של סובלנות. נזכרתי בגאווה על היותנו כאלה, במיוחד בזקיפת הראש כאשר הכרזתי שאני קיבוצניקית, וסיפרתי בשמחה לכל מי שרצה לשמוע למה הרעיון הקיבוצי הוא פשוט נפלא. אני בטוחה גם היום, שלקיבוצים, עם כל מנעד רמות השותפות השונות, יש את היכולת לדלג מעל משוכות הבירוקרטיה, האינטרסים ותפיסות העולם השונות, ולאפשר לעצמם תהליך פנימי משמעותי עם הפנים החוצה, שבסופו תהיה קבלה של השונה ושילוב אמיתי בקהילה.

יש במספר קיבוצים בתים לחיים לאנשים עם צרכים מיוחדים כבר עשרות שנים, והם עושים זאת טוב מאוד. המסר החשוב מבחינתי שצריך לצאת מכאן היום הוא שכל קיבוץ, כקיבוץ, כקהילה, בשיחת/אספת קיבוץ, צריך לבחור לשלב אנשים עם צרכים מיוחדים. שמענו ביום העיון הזה על המציאות המשתנה, על אפשרויות שונות, על גישות שונות, ובעיקר שמענו שזה אפשרי, ולא רק שזה אפשרי – שזה כדאי ונכון."

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן