יבול שיא
הרפת והחלב
מחצבות המדינה 1

רמ"י היא בעלת המנדט לנהל את מחצבות המדינה

2 דק' קריאה

שיתוף:

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את בקשותיהן של קבוצת כנרת ו"מחצבות כנרת", באמצעות עו"ד יהודה טוניק,  להמשיך בהפעלת המחצבה בפוריה.

לטענת כנרת הם קיבלו בעבר היתר להמשיך לחצוב במחצבה לתקופה מוגבלת עד תום עתודות האבן. התקופה הוארכה על בסיס קצב החציבה, ועדיין נותרו במחצבה כמיליון טון של אבן ראויה לחציבה.

משכך, הן מבקשות להאריך את ההרשאות שקיבלו לכרייה וחציבה במחצבה. עוד טען הקיבוץ לזכויות קנייניות במחצבה, ואמר שפרנסתם של חברי הקיבוץ נסמכת בעיקר על פעילות המחצבה. גדיעת מקור זה עלולה להמיט אסון כלכלי עליהם.

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), באמצעות עו"ד חנין סמעאן מויס (פרקליטות מחוז צפון), אמרה כי שטח המחצבה נדרש לצורך קידום פיתוח העיר טבריה ויישובים סמוכים, תכנון מחודש לבית חולים פוריה ובחינת חלופות תכנון לניצול שטח המחצבה ולצרכי הסביבה.

הרשות ציינה כי במקום לא תהיה יותר מחצבה ולא יינתנו עוד זכויות לחציבה.

השופטת עירית הוד ציינה, שאין מחלוקת שפג תוקפה של תקופת ההרשאה שניתנה לכנרת לחציבה במחצבות פוריה. זו "קרקע בבעלות המדינה אותה מנהלת רמ"י, אמרה השופטת.

ההחלטה אם לאפשר ביצוע עבודות כרייה וחציבה במחצבה מסורה לרשות ולה הפררוגטיבה להחליט על הפסקת עבודות חציבה והעברת המחצבה לשיקום.

המדינה היא זו שנותנת את ההיתר להפעיל מחצבה והיא שיכולה להחליט, כי לא תופעל עוד מחצבה במקום, תוך הפעלת שיקול דעתה ולטובת כלל הציבור.

המדינה, תיארה השופטת, "מבקשת לעשות סדר" בענף המחצבות, לשקם את הקרקע  ולפתח את האזור בו מצויה המחצבה. אף אם ניתנה לקיבוץ "הבטחה שלטונית" או התחייבות תקפה להמשך הפעלת המחצבה עד לתום עתודות האבן, הרי שבידי הרשות להשתחרר מהתחייבותה, בהתאם ל"הלכת ההשתחררות".

הגם שהסכמים יש לקיים, הסבירה השופטת, "רשאית רשות להשתחרר מהסכם, שהיא צד לו, כאשר קיים צורך חיוני שאינו עולה בקנה אחד עם קיום ההסכם".

פיתוח המקום לצרכי הסביבה הוא "מטרה ראויה לטובת הכלל", ומצדיקה את "ההשתחררות מההתחייבות". החלטת הרשות לא הייתה שרירותית. זו "החלטה סבירה ומידתית שהתקבלה על בסיס טעמים ראויים ולצורך חיוני".

"הרשות פועלת למען כלל הציבור ויש לאפשר לה להפעיל שיקול דעת מבלי לכבול אותה יתר על המידה, כך שלא יהיה בידה למלא את התפקיד המוטל על כתפיה", המשיכה השופטת.

אין בזכויותיה של כנרת בקרקע בה מצויה המחצבה, הבהירה השופטת, כדי להקנות לה זכויות להפעלת המחצבה. גם כאשר קיימות זכויות קנייניות – אין משמעותן, כי בידי בעל הזכויות לעשות בקרקע כרצונו.

זכות הקניין כפופה לחוקים הנוגעים וקבלת ההיתרים הנדרשים. "זכות קניינית בקרקע", "אין משמעה בעלות באוצרות טבע אשר נמצאים בה".

אכן, הוסיפה השופטת, סביר שייגרם לכנרת נזק כלכלי כתוצאה מסיום עבודות הכרייה והחציבה,  אך אין בכך להתיר את המשך ביצוע עבודות החציבה עד לגמר עתודות האבן.

"כאשר תם תוקפו של רישיון יש נפגעים", המשיכה השופטת. הקיבוץ ידע זה זמן על עמדת הרשות שביקשה להפסיק את העבודות במחצבה, והיה מודע לכך ש"לא מסורה לו הזכות להמשיך ולעבוד במחצבה לנצח".

 השופטת התרשמה שהקיבוץ "גרר רגליים", ולא פעל  במשך השנים להביא לסיום עתודות המחצבים ועל פניו נראה, היא אמרה, שהיה לו אינטרס בכך.

סוף דבר: השופטת דחתה את עתירות הקיבוץ ומחצבות כנרת וחייבה אותן לשלם לרמ"י הוצאות משפט בסך 25,000 שקלים. 

מחצבות המדינה, תמונה | אתר בית המשפט

עזיבה של הבית המשותף במקרה של פרידה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
החזאים בשירות המטאורולוגי הכינו אותנו ליום גשם, 24 שעות לפני שהתערוכה פתחה את שעריה וגשמים גם ביום הראשון של המפגש החקלאי המסורתי. התחזית הקודרת-משהו לא התאמתה, לא ביום שלפני, לא ביום הראשון המרכזי וגם לא
12 דק' קריאה
צבי כהן עבד במשרד החקלאות "תשע עשרה שנה, חודשיים, ועשרים ותשעה ימים" כדבריו, וזה היה מחודש פברואר 1969 ועד שנת 1988. לאורך שנים היה האחראי על תא ייעול השקיה במחוז חדרה של משרד החקלאות."המשכורת
< 1 דק' קריאה
שנים רבות מדענים מחפשים דרך להגביר את אספקת המזון בעולם, כדי למנוע רעב בקרב האוכלוסיות העניות ביותר. רבים סברו שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא שיפור הפוטוסינתזה, התהליך הביולוגי שמתחולל בצמחים, שמקיים כמעט את
2 דק' קריאה
על זיהוי מחלות בעצים באמצעות צילומים מולטי-ספקטרליים ברחפן אל המכון להנדסה חקלאית, במכון וולקני, הגעתי כשהייתי סטודנטית בסוף שנה ב' בפקולטה להנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב, כאשר התחלתי לעבוד במשרת סטודנטית במעבדה לרובוטיקה של
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן