יבול שיא
הרפת והחלב
השופטת רויטל באום

פיצויי שריפה בבית אורן שהתחוללה ביערות הכרמל

2 דק' קריאה

שיתוף:

פיצויי שריפה: זוג חברים מבית אורן,  הגישו תביעה כספית נגד קיבוצם, בשורה של עניינים הנובעים מהשריפה שהתחוללה ביערות הכרמל בדצמבר 2010

"מוטב להיות חכם ולא להיות צודק, אך לא מוטלת על אנשים חובה חוקית לנהוג בחוכמה". 'טיפ משפטי' מעניין זה שילבה השופטת רויטל באום, מבית משפט השלום בחיפה, בפסק דין שנתנה בתביעה כספית, שהגישו זוג חברים מקיבוץ בית אורן, באמצעות עו"ד רון בן מיור, כנגד קיבוצם, בשורה של עניינים הנובעים מהשריפה שהתחוללה ביערות הכרמל. כתוצאה מהדליקה בדצמבר 2010 נפגעו בתים בקיבוץ ובהם ביתם של החברים-התובעים שנשרף כליל.

בית אורן, באמצעות עו"ד איציק פינק (לאמעי, סידר, רהט, צידון פינק),  ביקש לדחות את התביעה כנגדו.

לאחר השריפה גובש מתווה לקבלת פיצוי מהמדינה, לפיו הקיבוץ יקים שכונה חדשה הכוללת 36 בתי מגורים בשטח של 80 מ"ר לפחות לכל בית. הקיבוץ כרך מתווה זה במהלך שיוך דירות, במסגרתו העניק לאותם חברים, כדוגמת החברים-התובעים, שבחרו לבנות בעצמם את ביתם, סך 346,000 שקלים (אומדן בניית בית כאמור) בכפוף לוויתורם על הבית הישן בקיבוץ.

התובעים הלינו שהקיבוץ עיכב את התשלום המגיע להם ועל כך הם מבקשים פיצוי. הם סיפרו שהקיבוץ התנה את התשלום בחתימתם על "מסמך ויתור על טענות ותביעות".

אכן, הסכימה השופטת, "אדם אינו חייב להסכים לוותר על דרישות וטענות". תשלום כספים שאין מחלוקת שמגיעים לחבר – לא צריך להיות מעוכב מחמת סירובו לוותר כאמור", ולעיתים, הציעה, יש לנהוג בחוכמה ולא (רק) "להיות צודק".

התובעים לא הציגו לבית המשפט מהו המסמך שסרבו לחתום עליו, ולא נתנו "הסבר מדוע לא חתמו על יתר המסמכים, שלא היו שנויים במחלוקת, במועד שחתמו יתר החברים (ולא שנתיים לאחר מכן).

משלא הוכח שהקיבוץ היה האחראי לעיכוב התשלום, דחתה השופטת את הבקשה לפיצוי. אגב-כך, העירה השופטת לקיבוץ, שטען שהתשלום לחברים היה "מרצונו הטוב" של הקיבוץ, כי מעת שהוחלט שחברים שבתיהם נשרפו כליל יקבלו כספים, אין מדובר עוד ב"כוונות טובות" של הקיבוץ, אלא בחובה חוקית כלפי חבריו הזכאים, שמקורה בעיקרון השוויון.

עוד טענו התובעים, שהקיבוץ קיבל מהמדינה מיליוני שקלים למימון תשתיות לשכונה החדשה. בהתאם, הם תבעו לקבל 1/36 מסכום זה (לפי חלקם היחסי בשכונה). השופטת דחתה גם תביעתם זו, והסבירה שמתווה הפיצויים קבע ש"המדינה תיתן מענק בסכום של 4.5 מ' ש"ח למועצה, כדי שזו תפעל לפיתוח השכונה החדשה.

לא ברור מהיכן שאבו התובעים את המסקנה המשפטית כי הכספים ישולמו למשתכני השכונה החדשה". "יעוד הכספים לתשתיות השכונה החדשה, אינו מלמד שיש לשלמם למשתכנים בשכונה. לא התובעים ולא המשתכנים האחרים הקימו את תשתיות השכונה, והעובדה כי שילמו מסים והיטלים, אינה הופכת אותם ל"שותפים" בכספים שהתקבלו מהמדינה במסגרת המתווה".

בנוסף, תבעו החברים שהקיבוץ יפצה אותם על גידול בעלויות בניית ביתם החדש, כתוצאה מכך שהקיבוץ שינה את "קו האפס" של הכביש שנסלל בסמוך לבית, דבר שדרש הגבהת הבית בכדי 70 ס"מ. השופטת מצאה שהנתבעים והקיבוץ אחראים לתקלה זו במידה שווה.

היא הסבירה שהקיבוץ ערך מפה מצבית בה נפלה טעות בגובה מפלס הרצפה התחתונה, התובעים שגם ערכו מפה מצבית, החלו בבנייה, לאחר שתוקן ההיתר שניתן עבור הכביש, לא בדקו את השינוי בפועל, ולא הבחינו בטעות שעשה הקיבוץ ביחס למצב בשטח. משכך, היא פסקה שהקיבוץ יפצה אותם במחצית העלות הנוספת שנגרמה בסך 11,200 ש"ח, וזה הסכום היחיד בו הם זכו למעשה בתביעתם.

סוף דבר, כאשר הוגשה תביעה בסך 251,000 ₪ שמסתיימת בתוצאה שכזו, פסקה השופטת, יש לחייב את התובעים לשאת בהוצאותיו המשפטיות של הקיבוץ בסך 24,200 שקלים.

פיצויי שריפה – תמונה: אתר בית המשפט

הונאה שוללת זכות לפיצוי פיטורין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בכנס, בהשתתפות עשרות רפתנים מהדרום ונציגים מהרשות הפלסטינית, הוצג המיזוג בין חברות פרוג'קט בר והרמן שיווק וכן הובאו סקירות מקצועיות להעשרת הידע של ציבור הרפתנים. בכנס הוצגה השותפות החדשה בין 'פרוג'קט-בר', בבעלות 50% של
2 דק' קריאה
בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה
12 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
להיות רווקה מזדקנת במושב זה גרוע יותר מאשר רווק מזדקן. לרווק מזדקן יש אחות שתדאג לו. רווקה מזדקנת לעולם תהיה עוול על אחיותיה ואחיה ובסופו של דבר על הקהילה. סוף החורף. אני השתדלתי לעשות
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן