לפני כשנה וחצי פורסמה כאן כתבה על סכסוך שכנים בקיבוץ ראש צורים, שעניינו מריבה על גג שהוא גם מרפסת – הגג של בעלי הדירה במפלס התחתון של הבית, שהוא המרפסת של הדיירים במפלס העליון. מאז היו מספר התפתחויות בפרשה והן מובאות בכתבה הבאה
"גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת" היא שמה של כתבה שפורסמה ביולי 2018 וחצי ב"הזמן הירוק", על ידי עורך העיתון יעקב לזר. עניינה של הכתבה היה סכסוך שכנים בין שני חברי קיבוץ ראש צורים בגוש עציון. המרפסת של השכן במפלס העליון, היא הגג של השכן במפלס התחתון וכל אחד מהצדדים טוען כפסוק הגמרא ביחס לטלית: "כולה שלי".
בעלי הריב הם אבי רוזנפלד, עובד המפעל ונהג משאית בפנסיה, חבר ראש צורים שנים רבות, מול רב הקיבוץ מרדכי ורדי, שהצטרף לקיבוץ עם משפחתו לפני שנים אחדות. אבי רוזנפלד ורעייתו בתי, מתגוררים במפלס העליון של הבית, והם משתמשים במרפסת שנים רבות. במפלס התחתון, שהמרפסת של רוזנפלד מהווה חלק מהגג של הדירה , גרים מרדכי ורדי ורעייתו פזית. הכתבה שכאן באה לתאר את ההתפתחויות שהתרחשו בפרשה לאחר פרסום הכתבה ההיא, והיא נכתבה בעקבות פנייה נוספת של אבי רוזנפלד.
תחילת הסכסוך בשנת 2015, כשמשפחת ורדי הגישה תכניות בנייה להרחבת דירתם שכללה בנייה על גג ביתם, שהוא כאמור המרפסת של משפחת רוזנפלד. משפחת רוזנפלד סירבה לחתום על הסכמה לתכנית, בטענה שהמרפסת היא שלהם. חשוב לציין כי בראש צורים בוצע הליך של שיוך דירות, ושתי הדירות משויכות למשפחות שמתגוררות בהן. הגג שהוא גם מרפסת, שויך למשפחת ורדי. משפ' רוזנפלד חתמה על מפת השיוך, אך לטענתה החתימה נעשתה בלא שהם הבינו על מה הם חותמים וממילא לא נתנו לכך את הסכמתם..
מוסדות הקיבוץ השקיעו מאמצים לפשר בין הצדדים, הוגשו על ידם הצעות חילופיות רבות לסיום הסכסוך, אך ללא הועיל. מכיוון שהקיבוץ לא הצליח לפתור את הבעיה, נעשתה פנייה לגורמים חיצוניים. אבי רוזנפלד בכתבה לפני שנתיים וחצי: "לאחרונה הופתענו לגלות שהרב ורדי פנה למוסדות לבוררות של הסתדרות 'הפועל המזרחי' ועל פי סעיף בתקנות הקיבוץ, אנחנו מחויבים לקחת חלק בהליך בוררות הזה. הפנייה שלנו ל'הזמן הירוק' היא המוצא לפתרון הבעייה החברתית העדינה שנוצרה. התביעה היחידה שלי היא שהבית בו אנו גרים 30 שנה לא יקוצץ, וזה אחרי שכל הפניות שלי לפתרון פנימי לא הצליחו."
רוזנפלד סירב להופיע לבוררות לישיבה הראשונה, אך לדיון השני הופיע עם עורכת דין. בבוררות הגיש קיבוץ ראש צורים תצהיר עליו חתום היו"ר מרדכי שבט בו נאמר: "ידוע לקיבוץ שרוזנפלד עושים שימוש בחלק מהגג כמרפסת ואולם שימוש זה לא עוגן בהסכם השיוך בין הקיבוץ לבין רוזנפלד. גג זה לא נמכר להם על ידי הקיבוץ ובהסכם השיוך גם לא ניתנו להם בו זכויות כלשהן". בנוסף התבטא יו"ר הקיבוץ: " מתוך התצהיר שמביע את עמדת הקיבוץ, כפי שהתבקשנו למסור לבוררים, עולה שבמסגרת שיוך דירות, ברור למי שייכנו מה. גם רוזנפלד חתמו (פעמיים) על מפת הפרצלציה המשייכת את המרפסת המדוברת לורדי. טענתם היחידה – שלא הבינו על מה הם חותמים". הכתבה ההיא הסתיימה באמירה: "כאשר תתקבל החלטת הבוררים ותובא לידיעתנו, נדווח."
עקירת המעקה
לפני כחודש פנה אבי רוזנפלד פעם נוספת ל"הזמן הירוק" במייל שכותרתו 'עקירה…בגוש עציון' וזו לשונו: "ראש מגמת תסריטאות בבית הספר לקולנוע "מעלה" בירושלים, המכהן גם כרב של קיבוץ ראש צורים בגוש עציון, עקר בזדון מעקה בטיחות מברזל באורך 4 מטר וגובה 2 מטר מבית של שכן הגר בקומה מעליו. המעשה בוצע בעזרת 'דיסק חשמלי' וחיתוך המעקה מהיסוד – תוך גרימה לכמעט תאונה בטיחותית קשה לו – כי ביקרו במקום ילדים קטנים. עקירת המעקה התגלתה במקרה בשבת לפני יום כיפור על ידי המשפחה, לאחר שבראש השנה ולאחריו לא היו בישוב.
"חיתוך מעקה הבטיחות על ידי הרב גרמה לזעזוע בישוב ובאזור גוש עציון ולנזק קשה בחגורת הבטון בה היה מחובר המעקה בארבעים השנים האחרונות".
רוזנפלד פנה למשטרת עציון-חברון ביום חמישי, י"א בתשרי תש"פ, למחרת יום כיפור, 10.10.2019 והגיש תלונה על עקירת גדר ברזל על המרפסת של משפחתו בקיבוץ ראש צורים "על ידי שכן". (ההדגשה שלי – ע.ה.).
ככותב הכתבה, הגעתי לבית המריבה בראש צורים, לאחר הזמנתו של אבי רוזנפלד. שאלתי אותו האם הוא משוכנע שמי שביצע את עקירת המעקה במרפסת הוא שכנו מהמפלס תחתון, והוא השיב: "לאחר שגילינו את העקירה, למחרת יום כיפור, פנה הבן שלי בשיחה טלפונית שהוקלטה, לרב ורדי ושאל אותו, האם הוא או אנשים מטעמו בצעו את עקירת הגדר והרב ענה במילים אלה 'ברור זה שטח שלי'". בנוסף טוען רוזנפלד: "הזמנתי מסגר שיתקין את הגדר שנעקרה, אבל ביום שישי, י"ב בתשרי תש"פ, 11.10.2019 בשעות הבוקר, לפני שהמסגר הגיע, ראינו שהשכן נכנס לשטח הבית ואטם עם בטון את החורים במרפסת בהם עמדנו להחזיר את הגדר, וגם צבע בסיד את כל חגורת הבטון בה מחוברות כל הגדרות בבתי הקיבוץ. אנחנו חוששים ממעשיו של השכן ולא יודעים איך יפעל בהמשך דרכיו ".
בשיחה עם אבי ובתי רוזנפלד ניכרים היטב אותות העצב, המתח והתסכול מהמצב. לאחרונה התקינו מצלמות בדירתם ובמרפסת, ובמקום גדר הברזל שהוסרה, הם הציבו מחיצת מחצלות לחצוץ בין שטחי המריבה. רוזנפלד ניסח מכתב גלוי לחבריו בקיבוץ ולחברי המזכירות, שהוגדר על ידו כ"מכתב פרידה". הוא ניסה לפרסם את המכתב בערוצי הפרסום הרשמיים של הקיבוץ אך סורב ולבסוף שלח את המכתב ל-20 איש ממקורביו. המכתב נוסח כך: "אני חבר ראש צורים 48 שנים. הקמנו כאן משפחה לתפארת, התנהלנו על פי כללי המקום, למדנו את הסכם החיים המשותפים ויורדות לי דמעות מהעיניים כאשר אני משקיף על הנוף האנושי מסביב, ורואה בגאווה איך צמח הקיבוץ למאות משפחות. בית הכנסת שהתרחב ובתי המדרש, שיחות החברים בשבילי היישוב, אהבת הזולת והערבות ההדדית שתמיד הייתה והמלווה אותנו עד היום". לאחר שרוזנפלד מפרט את פרטי הפרשה ועוולות שעשו כלפיו לטענתו הרב ורדי ובעלי התפקידים הבכירים בקיבוץ, הוא מתלונן על איפה ואיפה: "….תנו לנו לחיות ולנהל את החיים שלנו כמוכם ואל תטילו על המשפחה שלי את הכישלון בקליטת הזוג הזה (הרב ורדי ומשפחתו – ע.ה.) המטיל צל כבד על הקיבוץ כולו. זה לא נעים לי לראות חברי קיבוץ ותיקים, ידידים שלי מהשכונה, מתרחקים ומתייחסים אליי בעוינות…. ומצד שני עוטפים את ה'זוג המסכן' הזה המתהלך בינינו עם גלימה של חשיבות כאשר חלק מהציבור מחבק אותם ומצד שני דורכים על משפחה וותיקה ממקימי הקיבוץ למען כבודה של משפחת הרב".
המכתב לחברי ראש צורים, שהעתקו נשלח גם לרב דוד סתיו מארגון רבני צהר שבו חבר הרב ורדי, מסתיים במילים מעט ציניות: "אבל אל תדאגו ואל תפחדו, תמשיכו בקשר עם רב הקהילה, הרי הוא הדמות המחנכת את ילדיכם הרכים. אמשיך להיות חבר שלכם בכל מקרה. העיקר שלא יקרה לכם מה שקרה לחבר שלי, חבר ותיק שעבד אתי שנים במפעל. כשנחשף לפרשה ביני לרב ורדי, כדי להימנע מלחיצת ידי בתום תפילת שחרית בבית הכנסת הוא יוצא ממנו לפני תום הקדיש האחרון".
אחת הטענות של אבי רוזנפלד היא, שהקיבוץ נוטה לטובת הרב ורדי, משום המעמד השונה שיש לשניהם בקיבוץ. מרדכי ורדי, בנוסף להיותו הרב של ראש צורים, הוא ראש מגמת תסריטאות וראש בית המדרש לקולנוע "במעלה". ורדי משמש גם רב למוסיקה "מזמור" ואולפנת אומניות "הללי" בגבעת וושינגטון וכאמור חבר בארגון רבני הצהר. הוא בעל B.eD בחינוך במכללת הדרום ברחובות ו-M.A בקולנוע מאוניברסיטת תל אביב במגמת בימוי והפקה. שירת בחיל השריון והיה שותף לייסוד ישיבת עטרת כהנים ולמד בישיבת מרכז הרב.
השכן במפלס העליון, אבי רוזנפלד, יליד ברזיל, הגיע לישראל בגיל 16, סיים תיכון בבית ספר דתי, שירת בצנחנים בגדוד 890 ואת השבעתו כחייל עשה עם גדודו בגבעת התחמושת. כחניך בני עקיבא רצה להגשים חיים בקיבוץ והגיע לראש צורים, בין אלה שראו בחידוש ההתיישבות בגוש עציון מעשה ציוני. (הקיבוץ עלה על הקרקע ביולי 1969).
פסק הבוררות, התביעה
בכתבה לפני שנתיים וחצי פנה יעקב לזר לרב מרדכי ורדי לקבל את תגובתו בנושא ותשובתו הייתה: "מכיוון שהעיתונאי מסרב להיפגש איתי לתחקיר מפורט ולשמוע את גרסתי, אני בוחר שלא להגיב". (יש לציין שלצורך הכתבה בעבר, לזר לא נפגש עם מי מהצדדים וקיבל את כל החומרים לכתבה משני הצדדים ומהקיבוץ, באמצעות דואר אלקטרוני).
ניסיתי גם אני לקבל תגובה מהרב ורדי אך הוא השיב: "הכתבה הקודמת הייתה חד-צדדית ואינני מוכן להגיב". לאחר פנייה נוספת, קבלתי ממנו את סיכומה של הבוררות המובא להלן במלואו, הרב ורדי אמר על הסיכום – "זוהי תשובתי התמציתית":
38. אכן בעבר הייתה המרפסת בשימוש הנתבעים, אולם בהליך שיוך והקצאה שנעשה בקיבוץ לגביכל החברים והדירות – שויכה המרפסת למגרש התובעים. וזאת בהסכם מפורט ברור ונהיר עליו חתומים הנתבעים.
- טענת הנתבעים שלא חתמו ולא ידעו, שלא היה נספח ולא היו מיוצגים ולא הבינו ולא ידעו אינן מחזיקות מים, וכפי שהוכח במהלך הדיון במספר פעמים, העובדות לא תמכו 'בלשון המעטה' בגירסתם והנתבעים נאלצו פעם אחר פעם לחזור בהם במפורש מטענותיהם.
- הנתבעים אנשים מבוגרים, מביני עניין, כשירים לניהול מו"מ עסקי, היודעים ברצונם להיעזר באנשי מקצוע ומומחים שונים – כפי שגם עשו לא אחת בעניין הסכם הבוררות ועוד.
- הנתבעים חתומים על ההסכם ועל נספחיו (ובהם התשריט). הם חתומים גם על בוררות 1 (כשהם מיוצגים) הכוללת סעיף ארוך ומפורט בעניין ההקצאה והשיוך – ובנוסף כאשר הם נהנים בצעד חריג מפיצול המגרש שנעשה בהסכם השיוך ומכירתו לצד ג', הם אינם יכולים לטעון כי לא ידעו לא הסכימו, ולא הבינו על מה חתמו ונתנו את הסכמתם."
לאחר שניתן פסק הבוררות שלחה הנהלת קיבוץ ראש צורים מכתב בסוף 2018 למשפחת רוזנפלד, בחתימת מרדכי שבט יו"ר ההנהלה, שהתייחס לתשלומים בגין הבוררות: "לאור העובדה שאינכם מקיימים את פסק הבוררות ולא פיניתם את חפציכם מהגג. אם תוך שבוע 30.12.2018 לא תפנו את הגג מכל חפציכם, הקיבוץ רואה את עצמו פטור מהחיובים של הבוררים וזה כולל פטור מלשלם לכם הוצאות משפט, וגם חיוב לשלם על חצי מהוצאות הבוררות."
ההתפתחות האחרונה בפרשה, שנראית כבלתי נגמרת, היא תביעה שהגיש הרב ורדי לבית משפט השלום בירושלים, על פיה, נדרשת משפחת רוזנפלד לקיים את פסק הבוררות. רוזנפלד מצדו הגיש באמצעות עורך דינו בקשה לביטול פסק הבוררות. כעת ממתינים הצדדים להמשך המשפט.
נסיים את הכתבה הזו כפי שהסתיימה הכתבה הקודמת – "כאשר תתקבל החלטת בית המשפט ותובא לידיעתנו, נדווח."
