יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1715708896

חג החלב… מהצומח!

2 דק' קריאה

שיתוף:

לכבוד חג שבועות משרד החקלאות מציג נתונים מפתיעים אודות צריכת חלב שתייה ומשקאותיו אל מול משקאות תחליפי החלב

מנתוני החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד עולה כי בעוד צריכת משקאות תחליפי חלב לנפש בישראל זינקה בכ-300% בין 2020-2005 (מ – 0.66 ל – 2.64 ליטר לנפש בשנה), צריכת חלב השתייה ומשקאותיו ירדה בכ-19% (מ – 38.25 ל – 30.81 ליטר לנפש בשנה); וגם – האם בתל אביב באמת שותים יותר הפוך סויה?

חג שבועות המתקרב ובא הוא חגיגה של חקלאות ישראלית, ובמיוחד מאופיין בימינו על ידי צריכת מוצרים על טהרת החלב והגבינות. למרות החיבה היתרה שמפגינים הישראלים למוצרים, המאפים והעוגות המאפיינים את החג, מנתונים שמפרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר לקראת חג השבועות עולה כי צריכת חלב השתייה ומשקאותיו בישראל לנפש ירדה בכ-19% בין שנים 2020-2005, לעומת עלייה של כ-300% בצריכת משקאות תחליפי חלב על בסיס סויה, אורז, שיבולת שועל ועוד.

לפי נתוני החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד, בשנת 2020 נצרכו בישראל 24.5 מיליון ליטר של משקאות תחליפי חלב, המהווים כ-8% מהצריכה הכוללת של חלב שתייה, משקאות חלב ותחליפיו. מדובר בעלייה של כ-40% במכר הקמעוני של משקאות תחליפי החלב בישראל בתוך שנה אחת בלבד (בין 2019 ל-2020). עם זאת, במשרד החקלאות מדגישים כי חלק מהעלייה במכר מיוחסת לעלייה הכללית בצריכה הביתית של מזון בתקופת משבר הקורונה. במקביל לעלייה הניכרת בצריכה, מנתוני משרד החקלאות עולה כי גם מחיר משקאות תחליפי החלב נמצא במגמת ירידה, כאשר בעשור האחרון מחירי המשקאות על בסיס אורז צנחו בכ-28%, משקאות המבוססים על שיבולת שועל ירדו בכ-27% ומשקאות תחליפי חלב על בסיס שקדים הוזלו בכ-17%. זאת, בעקבות תחרות גוברת בתחום זה וריבוי השחקנים. עוד עולה מנתוני המשרד כי בשנת 2020 "תנובה אלטרנטיב" היה המותג הנצרך ביותר בישראל בשוק משקאות תחליפי החלב, כאשר החברה החזיקה ב-64% מנתח השוק. חברת "אלפרו" החזיקה ב-16% מהשוק, "ויטאריז" ב-9% ו"משק צוריאל" בכ-4%. מוצרי "תנובה אלטרנטיב" דומיננטיים במיוחד בקטגוריית משקאות הסויה, כאשר הם מהווים כ-80% מסך המכר הכמותי של משקאות תחליפי חלב על בסיס סויה ברשתות השיווק. לעומת זאת, משקאות האורז של חברת ויטאריז שולטים בתחום משקאות האורז, עם כ-63% מהמכר הכמותי ברשתות השיווק.

האם בתל אביב באמת שותים יותר משקאות תחליפי חלב?

מנתוני המכר ברשתות השיווק לשנת 2020 עולה כי בדומה לתפיסה הרווחת בציבור, אזור המרכז מוביל בצריכת תחליפי החלב; כאשר אזור תל אביב וסביבתה עומד בראש עם צריכה של כ-5.44 ליטרים לנפש (פי 2 מהממוצע הארצי), לעומת 1.9 בלבד באזור הדרום (כ – 30% פחות מהממוצע הארצי), ורק  1.2 ליטר לנפש באזור הצפון ללא חיפה ( כ – 55% פחות מהממוצע הארצי). זאת ועוד, ניכר כי בקרב המגזר החרדי, המהווה כ-13% מאוכלוסיית ישראל (נכון לשנת 2020) וגדל בקצב כפול מהגידול בציבור הכללי, צריכת תחליפי החלב הינה מצומצמת משמעותית מאשר בקרב הציבור הכללי, כאשר משקאות תחליפי חלב היוו כ-3% בלבד מהמכר הכמותי של חלב שתייה, משקאות חלב ותחליפיו בשנת 2020 (לעומת כ-8% בציבור הכללי).

ומה הנתונים בעולם מספרים? בשנת 2020 תחליפי חלב נמכרו בכל רחבי העולם בסך כולל של כ-16.9 מיליארד דולרים, עליה של 4% משנת 2019. למרות ירידה של 2% בצריכת תחליפי חלב באסיה, מדובר עדיין באזור המוביל בהיקף המכירות של תחליפי חלב, עם כ-9.4 מיליארד דולר בשנת 2020; בצפון אמריקה כמו במערב אירופה, צריכת תחליפי חלב דווקא זינקה בשנה האחרונה בכ-17% ו-11% בהתאמה, עם היקף מכירות של כ-3.2 מיליארד דולר ו-2.6 מיליארד דולר בשנת 2020. בממלכה המאוחדת נרשם שיעור הגידול הגבוה ביותר בצריכת תחליפי חלב מבין מדינות אירופה,  בעוד שבגרמניה הצריכה במונחי מכר כספי היא הגבוהה ביותר (396 מיליון אירו).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן