מה משמעותה של המילה "חרות" בעידן המודרני בו כמעט אין עבדים? * מה משמעות שבירת המצה האמצעית? * למה פותחים את ההגדה ב"עבדים היינו"? *
מה משמעותה של חרות בימינו?
בחג הפסח, בהגדה – מודגש ערך החרות, היציאה מעבדות לחרות. נשאלת השאלה: מה המשמעות של חרות לאדם החופשי, זה שאינו עבד? בימינו בעידן המודרני, רוב האנשים בחברה המערבית נחשבים בני חורין מבחינות רבות, ובכן מה טעם יש לנו לדבר על חרות? יש ויש.
אפשר לשאוף לתת חרות לאילו שנשללה מהם החירות הפיסית הקיומית, בעיקר במדינות טוטליטריות, ואף קרוב לבית, עובדי שרות חסרי הגנה. אפשר גם לשאוף להשתחרר באופן אישי מן השעבודים הנפשיים, גם מן ההרגלים המשעבדים, מן השעבוד לעגל הזהב, לבורסה, ואפילו מן ההרגל לעשן ולהזיק לעצמך ולסביבתך, לפעמים גם להתנתק מאמצעי התקשורת הכבלים הכובלים לזמן מה. נבחר להשתחרר מהרגל מזיק אחד ודיינו…
מדוע "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"
אפשר לפרש זאת ברוח דברי הרמב"ם: "בכל דור ודור חייב אדם להַראות את עצמו כאילו יצא משעבוד מצרים".
כלומר, להזדהות עם בני ישראל שיצאו מעבדות לחרות, וכך להעריך יותר את החרות המתאפשרת לנו היום. ואז נוכל להכיל ולהתחבר לרוח העם ולמסורת החוזרת ומדגישה את ערך החרות.
אפשר לפרש זאת גם לפי ר' נחמן מברסלב שאמר: "יציאת מצרים היא בכל זמן, בכל שנה ושנה וגם בכל יום ויום". כלומר, כל אדם יכול לצאת ממצרים שלו, מן המצרים ומן הצרות, בעזרת אמונה, תקווה ורצון להיטיב (ואולי גם להתגבר על צרות עין).
"יחץ" – מה משמעות שבירת המצה האמצעית?
הסוד של פעולת "יחץ" רומז לנו כמה רמזים, על משמעות השבירה: בחיי אדם יש רגעים של שבירה וזמנים של משברים. המזמינים התגברות. כדאי להתגבר על הפחד ממשברים ולקבלם כהזדמנות לשיפור ולתיקון.
אפשר לדמות את האדם לזרע חיטה, אשר כדי להגשים את מלוא הפוטנציאל שבו שוברים אותו וכותשים עד שיגשים את ייעודו כמו הקמח. משבר הוא גם מקום ללידה ורמז ליצירה, ומשביר מספק מזון.
וגם זאת לזכור: "אין דבר שלם יותר מלב שבור".
למה פותחים את ההגדה ב"עבדים היינו"?
ההגדה מזמינה אותנו לחזור אל העבר, לתקופה שבה היו אבותינו עבדים לפרעה במצרים. במהלך הלילה הזה אנו יכולים לעבור כמו במנהרת הזמן אל העבר ולהרגיש מחדש, ביחד עם כל עם ישראל, את תחושת העבדות ואת חוויית המעבר ממצוקה לגאולה.
תיאור האירועים במצרים אינם רק סיפור היסטורי. זהו סיפור שיש בו מסר חשוב: אדם המזדהה עם סיפור זה יכול להבין את תהליך השחרור מכבלים פיסיים ורוחניים, ואולי אף להסיק מסקנות לגבי חייו, וחיי אחרים.
כיצד החג משחרר את היותנו עבדים לזמן?
לעיתים הזמן מכריע אותנו בשגרה החדגונית שבו. והנה בא החג וכמו עוצר את הזמן, ומשחרר אותנו מן העבדות לזמן. כמו החג, גם חווית האמנות, והמפגש עם מוסיקה וספרות מזמינים את האדם להינתק, להשתחרר מכבלי הזמן. ואז בחגיגיות החג, בחוויה מתרוממים, נושמים אוויר פסגות ויכולים להתבונן על החיים במבט על. זהו מעין פסק זמן המשחרר אותנו מכבלי הזמן. חוויה זו מטעינה אותנו בכוחות מחודשים ובמבט חדש ורענן לשוב אל מרוץ החיים והזמן.
מעדן מזומן לך המעוניינת ולך המעוניין
לסגירת המעגל נחזור לנושא החרות כערך חשוב בעל ערך על. הן עצם הבחירה לחיות בחברה במדינה ויתרו בני האדם על חלק מן החירויות בטבע לטובת הגנות אשר מעניקה מדינת חוק לתושביה. והנה גם מגפת קורונה והמחלות וגרורותיה גרמו לאובדן חרויות שונות. ולעיתים גם מחויבויות של עבודה ומשפחה מלחיצות ומאלצות להתמודד עם מצבי מצוקה. לכן ראוי להזכיר ולזכור כי יכול אדם גם לאפשר לעצמו עיתים למנוחה ולהרפיה. כבעל חרות למזמן אפשרות להיות רפוי הזוכה לריפוי.
ד"ר גוגל מזמן תכניות ותרגילי מדיטציה דמיון מודרך לו נאפשר לעצמנו לעשות הפוגה מן המרוץ הלחוץ והמלחיץ ובחרות לפנות זמן לפסק זמן.
