יבול שיא
הרפת והחלב
חוות ינשוף

ואדי ינשוף – מהחווה לצלחת: חוות פרמקלצ'ר בשטחים החקלאיים של ראש פינה

5 דק' קריאה

שיתוף:

קצת אחרי ראש פינה וחצור הגלילית, דרך כביש כפרי עם נוף עוצר נשימה, על גבעה יפה המשקיפה על הרי רמות נפתלי, ממוקמת חוות ואדי ינשוף – חוות פרמקלצ'ר ויער מאכל, אותה מפעילה טל סבן בן סירא (59), בעלה דניאל ובנה שם. 

אני מגיע למבנה חקלאי גדול שהוא למעשה מטבח וחדר עבודה, שבו מכינה טל את תוצרי החווה שאותם נפרט בהמשך. בחוץ על הדק, המוקף עצי פרי ועלי גפן משתרגים על המעקה, פזורים ספסלים ושולחנות. כאן מארחת טל את המבקרים בחווה לארוחות בוקר "מהחווה לצלחת" ומכאן יוצאים  לסיורים בחווה. 

חוות פרמקלצר ראש פינה
חוות פרמקלצר ראש פינה

את פני מקבלים טל, דניאל ושם תוך שהם עסוקים בפעילות השוטפת של החווה – אסיף ירקות ופירות, הכנת משלוחי נבטי חמניה אורגניים לפי הזמנה ללקוחות השונים ועוד ועוד. כאן העבודה לא נגמרת.  

"החווה קיימת 27-28 שנה," מסבירה לי טל בחיוך, "למעשה זו היתה אדמה של משפחה שעזבה את ראש פינה, אדמה שאף אחד לא רצה אותה. היא עמדה המון זמן למכירה, אף אחד לא היה מעוניין ואני נדלקתי עליה. שטח כל החווה ביחד עומד על 62 דונם. מהיום שבו רגליי עמדו פה השטח הפך לאורגני, כל השטח הוא אורגני, לא נכנסו לפה שום רעל ולא דשנים כימיים." 

ספרי לי קצת על עצמך. 

"גדלתי בקריות, בקרית ביאליק ותמיד היה לי חיבור מאוד חזק לטבע. קשה להגיד שאני עירונית, כי אז כשהייתי ילדה קרית ביאליק לא הייתה עירונית. אותם ימים קרית ביאליק הייתה מקום קטן כזה ולסבא שלי היה משק בכפר ביאליק, הוא גידל שם זיתים וכל מיני דברים. הוא ואני היינו מאוד מחוברים, וכן היה את המפגש דרכו של סבא עם האדמה."

"אני חושבת שזה פשוט ה… אין לי מילה מדויקת להסביר את זה אבל מאז שאני ילדה התחברתי לעצים, צמחים ובעלי חיים, זה היה העולם שלי. סבי לא גר בכפר ביאליק אבל הוא נסע לשם והייתי נוסעת ועובדת איתו במשק."

"קשה להגיד שאז כבר התאהבתי בחקלאות, אז עוד לא, אבל מאז שאני ילדה אני מאוד אוהבת צמחים ובעלי חיים, גם בני אדם, שהם גם סוג של בעל חיים. כל הנושא הזה מרתק אותי…" 

מה, בני אדם? 

"לאן האנושות הולכת, האנושות הרי נמצאת עכשיו במעין סערה משוגעת. יש פה דברים שמתרחשים מבחינה אקולוגית בהיקף גלובאלי ויש אנשים שבכלל לא קולטים מה שקורה. נפילה של מערכות."

"זה לא רק ההתחממות הגלובאלית והמון דברים נוספים, זה לא רק העובדה שהולך להיות יותר חם, הרי הכל קשור אחד לשני. אני חושבת שההחלטה להקים חוות פרמקלצ'ר נובעת מאיזושהי דאגה שיש לי מאז שאני ילדה, לנסות להבין למה אין דאגה למעגל רחב יותר מעבר לבית הקטן שלך."

"אני מאמינה שהכל מחובר וזה פשוט לא הגיוני להתעסק בנקודה אחת וללכלך את כל השאר. אני חושב שהרבה נובע משם, זו חוויה אקולוגית שיש לי מילדות." 

תודה למריו לוי 

כאמור, טל גדלה בקרית ביאליק, התגייסה ושירתה כמשק"ית חינוך במחנה אריה, שבבקעה. לאחר השחרור עבדה כמורה ליוגה ולמחול אירובי במלון באילת. 

"אחר כך ניהלתי במלון את מחלקת הבידור ואז פגשתי את האבא של הילדים שלי, את רן. משם היה מסע עם מלא עניינים והגענו לראש פינה."

"מצאנו את האדמה. לקח לי הרבה זמן עד שהבנתי שזה השטח שאני רוצה והתחלנו פה באמת משטח שהיה ריק לחלוטין. לא היה פה כלום, אפילו לא הקצבת מים. ככה זה התחיל ונוצר פה משהו מאוד מאוד יפה. לפעמים אני בעצמי די נדהמת לראות שזה הגיע לשם."

"לקח לנו 28 שנה, אז בדרך היו לי המון קשיים ומאבקים אבל חשוב לי להגיד – תמיד היו אנשים שכן הבינו על מה אני מדברת וכן עזרו לנו מהרשויות." 

לקוראים שלא מכירים – את יכולה להסביר מה זה פרמקלצ'ר? 

"כשהתחלתי את החווה, בשנות ה-90', ידעתי שאני רוצה לעשות את זה בלי רעלים – בלי חומרי הדברה ובלי דשנים כימיים."

"מישהו סיפר לי שיש בארץ את הארגון לחקלאות אורגנית בישראל. התקשרתי אליהם ונוצר לי קשר עם מריו לוי ז"ל , מריו האהוב, האהוב. סיפרתי לו על האדמה וכבר באותו שבוע הוא בא להכיר ולהדריך."

"מריו לוי משדה אליהו, מחלוצי החקלאות האורגנית בישראל היה איש מדהים, אין לי מילים לתאר את הערכתי לבן אדם הזה. במשך תקופה ארוכה מריו היה נוהג לבוא, לעודד ולהדריך. הוא חיבר אותי לעוד אנשים בתחום ואז עשיתי קורס חקלאות אורגנית בהדרכתו."

"לפני כ-25 שנה, יום אחד ראיתי סרט על ביל מוליסון (נחשב לאבי שיטת הפרמקלצ'ר), בן אדם, אוסטרלי, שמצמיח ג'ונגלים בעולם, הוא פיתח שיטה מיוחדת לשיקום מקומות שעברו כריתה או שסובלים ממדבור."

"התלהבתי אבל לא ראיתי את הסרט מההתחלה ולא כל כך הבנתי במה מדובר. התקשרתי למריו ומריו אמר לי: 'פרמקלצ'ר – ביל מוליסון'. ואז פשוט התאהבתי בשיטה הזאת – זו שיטה שהיא כל כך חכמה וכל כך טבעית."

"המונח פרמקלצ'ר (השם העברי הוא תרבות עדן) בא מהמילים Permanent Agriculture – כלומר חקלאות לתמיד, לא משהו שאתה בא, עושה 'בום טראח' והולך. רעיון הפרמקלצ'ר מורכב מהרבה חלקים."

"במהותו הוא שיטה תכנונית שמשתמש בעקרונות וחוקי הטבע בשביל ליצור שטח שהינו מערכת חיה, כשהשלם גדול מסך חלקיו. חיבור בין החלקים השונים של החווה, מגוון של עצי פרי ושיחים, השארת חלק מהצמחיה הטבעית, מתוך הבנת הערך שלה."

"בארץ, טליה שניידר כתבה ספר בנושא שיטת הפרמקלצ'ר 'גן עדן בפתח הבית'. לדעתי זה הספר היחיד שקיים היום בעברית על הנושא אבל יש המון חומר באינטרנט. עבורי, פרמקלצ'ר זה לעשות חקלאות עם ראייה רחבה של אחריות כלפי הסביבה והעולם."  

כשהגעת לפה מה היה החלום שלך? 

"בהתחלה רציתי לשלב בין חקלאות לבין עבודה עם קבוצות בתחום המודעות והתרפיה ובעצם ליצור פה מרכז סדנאות. לאחר שהבנתי שזה בעייתי מבחינת האפשרויות בשטח חקלאי התמסרתי כל כולי לחקלאות."

"אנחנו חווה יצרנית, יש לנו אישור אורגני. את חלק מהתוצרת אנחנו משווקים לחנויות טבע והשאר נמכר פה. הנה חלק ממגוון התוצרת שלנו: שישה סוגים של נבטים ומיקרו עלים, זיתים למאכל קלמטה, פיקואל וסורי; שמן זית, פירות מיער המאכל: משמיש, נקטרינה, תאנים, תותים אפגניים, תפוחים, שזייפים וזה רק חלק; תבלינים כגון מרווה, רוזמרין, זעתר ועוד. גינת מאכל ובה עגבניות, חציל, פלפלים ועוד… "

"הנבטים זה מוצר לא עונתי, זה מוצר שיוצא כל שבוע ללקוחות. אנחנו מגדלים כל מיני נבטים – נבטי חמניה, אלפלפה, צנונית, ברוקולי וכאלה. כל הנבטים שלנו נארזים בשקיות מתכלות, בחומר שנקרא ביו-פלסטיק. זה חומר שמתפרק."

"אז נכון, השקיות המתכלות אינן זולות אבל לא נראה לי הגיוני שאחרי כל העבודה על הזרעים האורגניים והשמירה על הסביבה נוציא ללקוחות נבטים בנספקים מפלסטיק. אנחנו משווקים פעם בשבוע את הנבטים לחנויות טבע פרטיות וללקוחות. יש לנו גם תרנגולות חופש אורגניות והביצים הם חלק מארוחת הבוקר שלנו."

"מעבר לזאת, אני עורכת פה סיורים ומספרת לאנשים קצת על החווה וקצת על השקפת העולם שלנו. לא למדתי חקלאות באופן מסודר אבל אני לומדת כל הזמן. למשל, איך לגדל נבטים למדתי מגוגל, שאני קוראת לו 'גוג-אל'."

"משם האינפורמציה. מי שמגדל נבטים בארץ לא כל כך רצה שניכנס לתחום… מה שיש לנו זה פשוט מלמידה וממה שמצאנו בידע קיים. אז יש לנו עכשיו מבנה חקלאי קטן שאנחנו מגדלים שם את הנבטים ויש לי אישור להקים פה חממה בעתיד."

"בכלל, כל המבנים פה בחווה הם מבנים חקלאיים, אנחנו לא גרים פה, אנחנו גרים בראש פינה." 

חוות פרמקלצ'ר

אבל גולת הכותרת של חוות ואדי ינשוף היא ארוחת הבוקר המפורסמת של החווה, ששמעה הגיע לאזני מפה לאוזן – והיא גם הסיבה שהחלטתי להכין כתבה על החווה.

נדיר מאוד למצוא מקום שמכין לך ארוחת בוקר אורגנית מירקות שנאספו מהשדה חמש דקות לפני שהגעת, מתרנגולות חופש בשטח שליד וממוצרים אורגניים שגדלים ומיוצרים בחווה ומהאזור וכל הטוב הזה מגיע אליך בבום היישר לצלחת שבארוחת בוקר מפנקת.

"עכשיו בשנה האחרונה קיבלנו החלטה לעשות פה 'מהחווה לצלחת', כאשר הרעיון הוא באמת להביא למבקרים ארוחת בוקר אורגנית טריה, מכל התוצרים הנהדרים שיש לנו כאן מהשדה ולול החופש."

"בתכלס יש לנו המון דברים בחווה הזאת. העבודה פה לא קלה – אנחנו רק שלושה אנשים: דניאל, שם ואנוכי ואנחנו נעזרים במתנדבים מארגונים שבאים מחו"ל. אנחנו מחוברים ל-WWOOF (World Wide Opportunities on Organic Farms) שזה ארגון עולמי ובינלאומי של חוות אורגניות."

"בעבר היו מגיעים אלינו מתנדבים מחו"ל – אנשים לנו באוהל איזה שבועיים בשטח וזה עזר לנו בצורה שלא תאמן. אבל עכשיו אין תיירות ואין תיירים וממילא, אין לנו מתנדבים כבר שנתיים."

"זה מאוד קשה גם בגלל שאין לנו מקום להלין עובדים או מתנדבים. בימים אלה שם עובד עם הנבטים וכולנו עובדים בחווה בעצם, כי תמיד יש עבודה – יש את יער המאכל, יש קטיפים לפירות השונים, צריך לגזום, צריך דאוג לקומפוסט שאנחנו מייצרים בעצמנו בעזרת תולעים אדומות, צריך לטפל בעשביות – צריך לתחזק את החווה כל הזמן." 

ספרי לי על ארוחת הבוקר הנפלאה הזאת. 

"אז זהו, אחד הרעיונות שלנו זה להפגיש אנשים עם חומרי גלם קרוב למקור! העגבניות גדלו כאן בגינה, היכן שהיית בסיור. הזיתים הם מכאן, מהעצים שסביבנו. אני עושה את הלבנה מיוגורט. הביצים מהתרנגולות חופש שלנו. הקטע של ארוחות בוקר מאוד חזק וההתעניינות של האנשים הפתיעה אותי."

"זה משהו שמאוד תומך בחווה – ואחרי הארוחות אנשים גם קונים מהתוצרים של החווה – קונים את הזיתים ושמן הזית שלנו ועוד. אני מכינה כאן ריבות שונות מהפירות וכן ריבת וורדים מהוורדים המיוחדים שלי (כלאי תה)."

"יש לנו כאן גם כמובן תבלינים, למשל זעתר. יש שמני תשרית שמופקים מצמחי בר שגדלים בחווה כמו קלנדולה, אזוב, פרע ועוד ומספר מוצרים בעיבוד קל, כמו לדר."

"בנוסף, יש לנו גם דבש שחור ורגיל, שזה הקטע שדניאל עוסק בו. הנבטים שלנו הולכים לחנויות אבל יש דברים שלא הולכים לחנויות. את המוצרים הנוספים אני מוכרת פה, הכל בעיבוד קל ובעבודת יד במטבח. זה עיבוד שאין לו תוצרי לוואי. זה חלק מהעניין – לא אייצר משהו שמייצר אחרי זה לכלוך או הרעלה או זיהום."

"כל דבר שנעשה כאן חייב להיות שלם, מבחינת ההיבט שלא מייצרים פה שרשראות של זיהום. למשל, את הזיתים אנחנו שמים אחרי המסיק והוצאת המרירות במים במי מלח ואנחנו מוכרים אותם עם המי מלח. כל הזיתים נעשים במתכונים של סבא שלי שגם נתן לי מכשיר לביקוע זיתים."

"ארוחות הבוקר שלנו 'מהחווה לצלחת' בחזון שלי זה לייצר תוצרת חקלאית בריאה לאדם ובריאה לאדמה – מכירת התוצרת ישירות לקהל שלנו, מה שנקרא 'מהחווה-לצלחת' למבקרים בחווה, ועם כבוד לשאר היצורים שחולקים איתנו את החווה (ציפורים וחיות אחרות)."

"בארוחות הבוקר אני עובדת עם מעט מאוד שולחנות, הכל אצלנו נעשה בעדינות. אנשים שבאים לפה יש להם איזושהי חוויה של שקט, של אוכל טעים, הרגשה של משהו שונה ולא מהעולם התעשייתי הזה שאנחנו חיים בו." 

"כשחזרנו מהסיור טל הוציאה לייבוש פלפלים חריפים מזן קאיין, הידועים כפלפלים בעלי תכונות בריאותיות נהדרות. אני טעמתי סלט עגבניות מיובשות עם שמן זית, טימין ולבנה מהמם, סלט נבטים, "חביתת חופש" הכל כמובן על לחם טרי וטעים טעים."

"טל משתדלת להתאים את ארוחות הבוקר לטעם האישי של המבקרים. בין היתר, טל מכינה מלאבי על בסיס חלב קוקוס, המוגש עם ריבת וורדים ביתית. הכל טרי טרי וממש ממש טעים."

ממליץ בחום. 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

החשד: כוונת המבריח הייתה להשתמש בכלבים לצרכי סחר ערנותם של בודקי אולם הנוסעים במכס בנתב"ג חשפה בסוף השבוע האחרון ניסיון הברחה של עשרה גורי פודל טווי שהוברחו לישראל בטיסה מסוצ'י שברוסיה, ללא האישורים הנדרשים.
2 דק' קריאה
בנה של בלה חבצקין מלהבות הבשן אמר לה שהעולם מלא שנאה, אז היא החליטה להוכיח שהרוב רוצה שפיות, בריבוע *תמונה ראשית: שמיכת הטלאים של "כן בריבוע". כל מי ששומע על הפרויקט שואף לקחת חלק
6 דק' קריאה
המצב הנוכחי אינו כיבוש, אלא רשות פלסטינאית שהיא פחות ממדינה. אין לה צבא, וצה״ל והשב״כ פועלים בה בחופשיותומסכלים מאות פיגועים בשנה. זה הפתרון הראוי בעתיד הנראה לעין. הוא לא פתרון אידיאלי, אך הוא עדיף
4 דק' קריאה
מתי הדי בן עמר שוקל להתקשר לאיחוד הצלה או לניידת טיפול נמרץ? על מסתורי המראה החיצוני של אנשים לפני זמן-מה הייתי במפגש עם אנשים שזמן רב לא הזדמן לי לראות אותם – אולי שלוש
4 דק' קריאה
לא הייתה עוד שנה הדומה לזו. לא הייתה עוד אחת כזו בשום קנה מידה.שנה עצובה, מטלטלת, מבגרת, מייאשת, מתסכלת ועם זאת, מלאה בהשראה ליצירה, אצלי באופן אישי בבוקר ה-7.10.23 תקפו את הקיבוץ שלנו 30
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן