יבול שיא
הרפת והחלב
יפעת אלון

חולי קורונה מתקשים ואף נמנעים מלשוב לשגרה

2 דק' קריאה

שיתוף:

צוות העובדות הסוציאליות של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי: "מסתמנת תופעה חדשה של חולי קורונה או אנשים שהיו בהסגר ממושך אשר מתקשים ואף נמנעים מלשוב לשגרה"

בצד השמחה על הסרת מגבלות ההסגר עם האפשרות לשוב לעבודה, לפעילות וללימודים, נתקל צוות העובדות הסוציאליות של כללית במחוז חיפה, במהלך שיחות יזומות עם מאות מאושפזי קורונה, אנשים בבידוד ובקו החם הרגשי של כללית, בתופעה מדאיגה של אנשים אשר מתקשים לשוב ולצאת למרחב הציבורי ובוודאי לשוב לשגרה ואשר סובלים מתופעות של חרדה.

מוסיפה עו"ס חיה ידידה, מצוות חמ"ל הקורונה של כללית שליווה את כל מאות חולי הקורונה שאושפזו בבית או בבתי מלון: התופעה בולטת עוד יותר בקרב חולי קורונה, בעיקר החולים שהיו במצב קשה יותר ובאישפוז. העובדה שהחלימו, לא מפחיתה מהקשיים הרגשיים, נהפוך הוא – הם חרדים לשוב ולהיחשף לנגיף, על אף שלכאורה הם החסינים יותר. חלקם נותקו לפתע מהמשפחה לתקופה ממושכת, ללא יכולת למפגש ותוך פחד אמיתי לחייהם ולכך יש השלכות נפשיות רבות. עבור רבים גם מי שלא חלו מהווה היציאה החוצה ממרחב סגור גם אם מעיק, איום של ממש. תופעות אלו עלול לצוץ גם אצל אנשים שעד כה לא פיתחו בעיות רגשיות חריגות, אך המצב המיוחד והפתאומי אליו נקלעו מעורר אצלם חרדות קשות.

במקרים נוספים, אנשים הסתגלו להשתבללות בבית, חשו מוגנים מהקורונה ומלחצי היום יום ומשוחררים מהתובענות של מירוץ החיים המודרני. מחד, הכניסה לבידוד קטעה את רצף החיים ומאידך, היציאה מבידוד נתפסת כמאיימת בעבורם והם מתקשים "להתניע מחדש". המציאות החדשה של חזרה לשיגרה הפכה לעיתים לתובענית אף  יותר מבעבר, על רקע הקשיים הכלכליים, חוסר ביטחון תעסוקתי והאיום של הנגיף שעדין כאן. מוסיפה עו"ס דנה קרן צור, אחראית  הע"ס במכוני התפתחות הילד של כללית במחוז: "אנו נתקלים גם בילדים שחוששים לחזור לבית הספר לאחר תקופה ממושכת בה היו בצמוד להורים  וללא האתגרים והמשימות של מסגרת הלימודים והמסגרת החברתית, שהיא גם תובענית וקשה עבור חלקם."

עוס חיה ידידיה 002
עוס חיה ידידיה

צוות הטיפול הרגשי של כללית נדרש גם לטפל בפניות שהתקבלו מנשים שילדו בתקופה זו ונקלעו למצוקה רגשית חריפה. גם בימים רגילים מהווה תקופת חופשת הלידה שלב מאתגר של הסתגלות למציאות חדשה והתמודדות עם הפער שבין התמונה הורודה שמציירים ליולדת, לבין המציאות התובענית שבטיפול בתינוק רך. פער זה החריף מאד בתקופת הסגר הקורונה, כי בהעדר גורמי התמיכה מצאו עצמן היולדות הטריות בודדות, מוצפות בחרדה ומטפלות בתינוקן ללא התמיכה הטבעית של חברות ומשפחה, עם פחות זמינות של שירותי הטיפול השונים וכשהן חוששות להגיע לטיפות החלב וכמובן חרדות יותר מתמיד לבריאותן ובריאות התינוק.

יש לציין, מוסיף צוות העו"ס, כי בניגוד לכתבות שהציגו את השהייה בבתי מלון כגן עדן, הרי שבשיחות שלנו עם השוהים שם נתקלנו באנשים שנקלעו למצוקות נפשיות עד כדי אובדנות. צעירים שרגילים לחופש ללא גבולות בטיול הגדול, חשו כלואים במלון, אחרים התקשו עם חברת הזרים והיו לא מעט תופעות של התקפי חרדה שהתבטאו בקשיי נשימה מדמי קורונה, איומים לפגיעה עצמית ועוד.

מהצד השני, דווקא אנשים עם תחלואה נפשית כרונית, כמו אנשים עם כפייתיות לניקיון, למשל חשים עתה הקלה, כי התופעות מהן הם סובלים זכו ללגיטימציה ובכלל חרדה והסתגרות נעשו לתופעות נורמטיביות.

נוכח הקשיים הרגשיים הרבים שמעוררת הקורונה, כולל השינויים החדים באורח החיים, עם הכניסה והיציאה להסגר, פועלים צוותי הטיפול הנפשי של כללית: העובדות הסוציאליות, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים של כללית לתת מענה תומך בשיחות יזומות, להיות זמינים לטיפול גם בטלפון ובוידאוצ'ט למי שנמנע מלהגיע למפגש פיזי ובקו התמיכה הרגשי שמפעילה כללית בכוכבית 2700.

אנרגיה סולארית או איך עושים כסף מהגג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן