יבול שיא
הרפת והחלב
חוקרת בכירה בהגנת הצומח

ד"ר ליאורה שאלתיאל-הרפז, חוקרת בכירה בהגנת הצומח במו"פ צפון

3 דק' קריאה

שיתוף:

אני בת 56, חוקרת אגרואקולוגיה בדגש על הגנת הצומח, בגישה של הדברה משולבת, הבונה מערכות אקולוגיות בנות קיימא ומקדמת ממשקי ניהול אינטגרטיביים של יבול וגידולים ICM)), שמשמעותם, התייחסות לכל המכלול בגידול הצמח, לשם התמודדות מיטבית עם המזיקים, ומבלי לפגוע בבריאות האדם והסביבה. נשואה לעמית הרפז ולנו שני ילדים, יותם (22) ודניאל (17) ומתגוררים בראש פינה, עם הכלב ושני החתולים.

נולדתי בארה"ב בסוף הפוסט-דוקטורט של אבי דוד שאלתיאל ז"ל, פרופ' לפיזיקה באוניברסיטה העברית, וגדלתי בירושלים. במסגרת שירותי הצבאי הדרכתי בבית ספר שדה.

התחלתי את לימודיי באוניברסיטה העברית בחוג להודו ומדעי הדתות, וכשפגשתי את בן זוגי עברתי לגליל ולמדתי גננות-נוי בקורס של משרד העבודה.

בהמשך למדתי חקלאות בשלוחה של הפקולטה לחקלאות במכללה האקדמית תל-חי, והמשכתי לתואר ראשון בחוג לביולוגיה באוניברסיטת חיפה, אותו סיימתי בהצטיינות יתרה.

את לימודי התואר השני באקולוגיה (שגם אותו סיימתי בהצטיינות) למדתי באוניברסיטת בן גוריון, וערכתי מחקר במדרשת שדה בוקר על אקולוגיה של צרעות טפילות. את התואר השלישי סיימתי בפקולטה לחקלאות ברחובות, בתחום אקולוגיה של אויבים טבעיים, והמשכתי לפוסט דוקטורט, בנושא השפעת דישון על מזיקים.

במהלך התואר השלישי, עבדתי בעמותה לחינוך המדעי בגליל במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל, ואף כתבתי תכניות לימודים בנושאים מדעיים בשיתוף המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן.

חוקרת בכירה בהגנת הצומח במו"פ צפון

ב 2006 התחלתי לעבוד כחוקרת בכירה במו"פ צפון במכון במחקר מיגל, בתחום הגנת הצומח, וכחברת סגל בכירה בדרגת מרצה, בחוג למדעי הסביבה, ובמסלול חקלאות בחוג לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית תל-חי.

בין הישגי המקצועיים ניתן למנות את הפחתת השימוש בחומרי הדברה בפרדסים ובמטעים בעמק החולה, זאתבעקבות פרויקט לחקלאות ידידותית שהחל ב 2011, בו ניהלתי את הפן המדעי בשיתוף מגדלים מקומיים, משרד החקלאות, מו"פ צפון, המועצות האזורית גליל עליון ומבואות חרמון.

בעקבות הוכחת היתכנות ובניית מערך כלים למגדלים שכלל שיתופי פעולה בין מדריכי גידול, הקצאת פקחי מזיקים, תיעוד של המזיקים והמועילים וקניה משותפת של אמצעי הדברה ידידותיים

חלה הפחתה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה רעילים לסביבה, מבלי לפגוע ברווחיות הגידולים.

המגדלים שלקחו חלק בפרויקט ממשיכים באופן עצמאי באותה גישה עד היום ומגדלים נוספים הצטרפו.

בנוסף, אני חברה במשק מודל לחקלאות בת-קיימא ב'נווה יער' ומובילה כתיבת פרק על המערכות האגרו-אקולוגיות בדו"ח המאר"ג , של החברה הישראלית לאקולוגיה ומשרד החקלאות.

חקלאות הינה אחת הפעולות האנושיות החשובות ביותר, על פי תפישת עולמי, בכך שהיא מאפשרת להיות בקשר עם הקרקע על ידי גידול מזון איכותי, ולהתפרנס בכבוד ללא שימוש בחומרים רעילים, ומבלי לפגוע בסביבה.

 לדעתי, חקלאות המנוהלת נכון יכולה להוות מקור פרנסה מכובד ויצירת קהילות עם זהות מגובשת וחיי קהילה לתפארת (עם שוקי איכרים, חגים חקלאיים, פעילות משותפת לזקנים וצעירים, שבילי פעילות ספורטיבית תיירות חקלאית ועוד).

אוהבת לשתף פעולה בכלל

תפישת החקלאות כערך משתקפת גם בערכים לאורם אני פועלת בחיי. אני מגדירה את עצמי סוציאליסטית וחושבת שיש צדק אבסולוטי הכולל שוויון, יושר, ומוסר.

אני מאמינה בתאוריה האבולוציונית של מרגוליס, הרואה בסימביוזה כוח מניע לעומת התיאוריה האבולוציונית של דרווין האומרת ש"הכל תחרות, חבריי יודעים שאני אוהבת לשתף פעולה בכלל, ועם עמיתיי למקצוע בפרט.

בנוסף אני מאוד נהנית מהאינטראקציה עם הסטודנטים, ללמד אותם חקלאות ולראות איך כמו בטבע, גם הם צומחים.

בתקופות סגר הקורונה המשכתי את המחקר במעבדה בחוות מתתיהו, חוות הניסיונות של החברה לחקלאות גליל עליון בשיתוף מו"פ צפון, כעובדת נחוצה בחקלאות, ונהניתי להסתובב בשטחים הפתוחים.

בניגוד לזמנים טרום הקורונה, לא היתה בכבישים תנועה ולא פקקים, וההבנה שאפשר לקיים ישיבות, ללמד, ולהשתתף בכנסים מבלי לנסוע ולבזבז זמן ודלק מיותרים בפקקים, ממש שבתה את ליבי.

פנאי ומשפחה

חסרה לי האינטראקציה האנושית האמיתית, בעיקר בהוראה, כי אני אוהבת מאוד קשר עם בני אדם, ויחד עם זאת יש בקורונה גם דברים, המלמדים לחיות באופן הרבה יותר יעיל וחסכוני מבחינה סביבתית וכלכלית.

בין הישגיי האישיים אציין את גידול שני ילדיי כבני אדם טובים, דבר המעניק לי תחושה של שמחה. בנוסף, החברות והחברים הרבים שיש לי ממעגלים, גילאים ותחומי עניין שונים, כמקור לשמחה ולתחושת משמעות;

גם העובדה שאני ובן זוגי נמצאים יחד מאז היותי בת 22, ונותרנו עד היום חברים, הינו הישג נוסף עליו אני מלאה אהבה.

במישור הגשמת החלומות האישיים, אני מייחלת ליותר זמן פנוי, שיאפשר שלווה פנימית, כך שאוכל להתנדב בעשייה למען אחרים. אני חולמת להיות סבתא, אך לא לפני טיול גדול בעולם, שטרם הספקתי, ובעיקר מאחלת לעצמי, להיות צלולה, אקטיבית ובתנועה עד הרגע האחרון של חיי.

כיום, את מעט הפנאי שנותר לי ביממה, אני מקדישה לתחביביי, בלימודי השפה הערבית, שלדעתי הינה שפה בסיסית שחובה ללמד בישראל, וכן מבלה בקריאה, טיולים רגליים, מוסיקה ושלוש פעמים בשבוע מתרגלת יוגה.

בכדי לממש את חזוני המקצועי, אני פועלת בעשייתי המחקרית, למען חקלאות מקיימת, באמצעותה אנשים יוכלו להתפרנס בכבוד, בשמחה, בעשייה של דברים טובים ונעימים, תוך כדי שמירה על הקרקע, על האוויר, החברה, והמגוון הביולוגי.

בני האדם יצרו שינוי גדול בעולם בכך שהתחילו לעשות חקלאות ולהשפיע על הסביבה, אך הנזקים המשמעותיים בקנה מידה עולמי, התחילו עם החקלאות המתועשת, שמצד אחד אכן סיפקה די מזון לתושבי העולם

אך מצד שני גורמת לנזקים איומים לסביבה ולחברה האנושית, וישנם צורך ודחיפות, לנסות ולהפוך את החקלאות להיות חלק מנוף החיים, ולא משהו פוגע ומסוכן לסביבה ולאדם.

אני מייחלת לכך שמחקר אקדמי טוב, יאפשר שינוי התנהלות בצורה מושכלת, כדי להגיע לחקלאות בת-קיימא.

נשים בחקלאות: יעל בר נוי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה
למה כשמישהו מת אנחנו הופכים חלקות קרקע טובות למדבר צחיח של אבן מעובדת ומתה במקום לטעת עץ פרי על כל נפטר? הדי בן עמר מעדיף את הדרך האורגנית היינו לפני שבוע, חניה זוגתי-לחיים-ארוכים ואני,
4 דק' קריאה
מבית הקברות בבארי רואים את השדות מערבה ובימים צלולים גם קו כחול רחוק של ים. עמדנו בלי צפירה, בלי שקראו לנו לעמוד. עמדנו בשקט וזכרנו את כולם על הגגיום ראשון. זאת אומרת, לא יום
3 דק' קריאה
תושבי קיבוץ כפר עזה יעברו בקרוב ליישוב זמני בקיבוץ רוחמה תושבי קהילת כפר עזה יקלטו בחודש הקרוב בשכונת כפר עזה שנבנתה עבורם בקיבוץ רוחמה.במסגרת המעבר נבנו 179 מבני דיור וכן 12 מבני ציבור ובהם
< 1 דק' קריאה
הוא אומר שהמטרה של התנועה היא להחזיר את אנשי הקיבוצים הביתה, לצד הטיפול גם במי שבחרו לעזוב, וחושב שהיה הכרחי להוביל את החיבור של מרצ והעבודה למרות הביקורת על זיהוי התנועה עם השמאל בלבד.
7 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן