יבול שיא
הרפת והחלב
דעות

חיבור שמציע אופק אחר

2 דק' קריאה

שיתוף:

חיבור שמציע אופק אחר: לפני כמה ימים, צפיתי בפעם השלישית או הרביעית בסרט "מסע הבחירות של מאיר אריאל",  שצולם לפני יותר משלושים שנה. הסרט מתאר את המסע שערך אריאל בחול המועד סוכות, מקרית שמונה בצפון עד קיבוץ סמר בערבה, מלווה בידידיו ובלהקת "קריזמא" – המוזיקאים יהודה עדר, מיקי שביב, רע מוכיח, ושדרן הרדיו יואב קוטנר, שהצטרף למסע על תקן מראיין ומתופף. את הסרט ביים אידו סלע לשעבר מכפר הנשיא. צילם וערך נפלא מיכה ליבנה לשעבר מקיבוץ בית השיטה, והפיק איתי לנדסברג ידידי, לשעבר מקיבוץ תל יוסף.

אני מציין בכוונה את שמות הקיבוצים, כי נראה לי שיש בזה גם משהו סמלי. זה סרט בלתי נשכח שאפשר לצפות בו שוב ושוב, אבל נדמה לי שהוא מצביע על משהו מאוד משמעותי בחברה הישראלית. לקראת סוף הסרט  מגיע מאיר אריאל (שנקרא בפי העסקן המקומי "מאיר אריאלי") לעיר ירוחם. זה ערב שמחת תורה. על הבמה עומדת להקת שמחות מקומית. מישהו ניגש למאיר ומבקש ממנו שיעלה לבמה וישיר שיר. מכאן מתפתח מעין דו-שיח נוגע ללב וגם מצחיק לפרקים.

מה שעומד שם באוויר זה המרחק הברור, הבלתי ניתן להכחשה,  בין הקיבוצניק ממשמרות (אריאל) – הגרסה הישראלית הכי קרובה לבוב דילן, לבין הקהל המקומי. וזה אם תרשו לי קפיצה חדה משהו לעולם הפוליטי העכשווי, מה שמסביר אולי את העובדה שביום חמישי האחרון, בבית העיתונאים בתל אביב, עמדו על הבמה עמיר פרץ משדרות יחד עם אורלי לוי מבית שאן, ולא עמד שם אהוד ברק (יליד קיבוץ משמר השרון…). אז נכון – יש הבדל גדול בין לוחם הסיירת המהולל שחובט שוב ושוב באגרופיו באוויר (פחד אלוהים), לבין "הליצן המשתומם" אריאל, ובכל זאת המרחק הזה שכנראה לא ניתן גם עכשיו לגישור, (אפרופו מפלגת "גשר"…) רבץ שם כבר אז – כמה עצוב וחבל – באוויר.

חיבור שמציע אופק אחר

אין מדובר כמובן ב"כתב אשמה". אשמה היא תמיד עניין שסוגר והופך אותנו למתבצרים ומגוננים ומתחפרים כל אחד בעמדתו, וגם יהיה מוגזם אני חושב, לבקש מהטרובדור הנהדר אריאל, להעמיס על כתפיו את כל תוגת השמאל. הוא בטח לא היה מעוניין לעשות את זה גם עשרים שנה אחרי מותו. ובכל זאת נראה לי שהקטע המסוים הזה מדגים משהו יותר עקרוני. לצערנו הרב ה"שמאל" הישראלי, שאם כל ההסתייגויות המובנות מאיר אריאל היה אחד מנציגיו, לא הצליח להתנחל בלבבות של האנשים, בטח לא של תושבי ירוחם כמשל.

ומילא העבר – אני רואה קצת בעצב יש לומר, איך רבים מחברי בשמאל ממהרים לגנות את החיבור בין עמיר פרץ לאורלי לוי אבקסיס, ושולפים במהירות את עברה ב"ישראל ביתנו" ואת תמיכתה בחוק הלאום.

לכל אלה צריך לומר – הנוכחות הציבורית של אורלי לוי אבקסיס, לא נקייה לפעמים מממד פופוליסטי בולט, ומחלקים בעייתיים ואפילו קשים וצורמים, ובכל זאת החיבור הזה בינה ובין מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ, מציע אופק אחר שיש בו גם פוטנציאל לא מבוטל. חבל אם קיבעון מחשבתי כזה או אחר מצד אנשי השמאל, יפריע עכשיו להתבונן בו.

מערכת הבחירות: לקראת הבחירות השלישיות – דעת יחיד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מגדלי תפוחי אדמה מכל הארץ, התכנסו ב-19 בפברואר בקריה החקלאית להיפגש עם מדריכים וחוקרים בתחום, ולשמוע על המחקרים החדשים שנעשו בתפוחי האדמה לאחר דברי הפתיחה של זיו מי-טל, מדריך ירקות בשה"מ,  סיכם אברהם ארליך
3 דק' קריאה
חוקר ראשי: דר׳ תמר אזולאי-שמר מנהל המחקר החקלאי, נווה -יער מדריך שה״מ״ שי צעידי שותפים: דר׳ דנה חרובי מנהל המחקר החקלאי, בית-דגן, דר׳ יובל כהן מנהל המחקר החקלאי, בית-דגן, דר׳ מרק-פרל  אגרו-מטאורולוגיה האגף לשימור
3 דק' קריאה
כדי לענות על שאלה זו, ביקרתי בכפר הנוער בן שמן, נושא הדגל של החינוך החקלאי בישראל, והופתעתי לטובה *תמונה ראשית: מרכז המשק כלי בראון (משמאל) והסמנכ"ל משה בן שושן, בגן הזואולוגי "אם חקלאות כאן,
5 דק' קריאה
הזית הוא אחד הגידולים החקלאיים החשובים והנפוצים ביותר בעולם בכלל, ובארץ בפרט. שיטת איסוף הזיתים משפיעה באופן ישיר על איכות המסיק ועל יעילות העבודה. במהלך השנים פותחו סוגים שונים של מנערות זיתים. לכל שיטת
7 דק' קריאה
משבר האקלים, שבליבו התחממות גלובלית, כבר משפיע עלינו כיום, והתחזיות צופות החמרה נוספת. כל אחת מהשנים בעשור האחרון מדורגת כאחת מעשר השנים החמות ביותר שתועדו, כששנת 2023 דורגה כשנייה הכי חמה ושנת 2024 כראשונה.
5 דק' קריאה
היחידה לחקלאות וחדשנות גולן יצאה לסיור מקצועי בדרום הארץ במטרה לקדם שיתופי פעולה, לחלוק ידע מקצועי וללמוד מהצלחות חקלאיות בדרום תמונה ראשית: אנשי צוות חוות היישום וההכשרה- אלדד עפרוני, עדי מנור וריטה מונדר לומדים מחקלאי
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן