יבול שיא
הרפת והחלב
מלון ג’סטין

חלון הראווה של "אוריג'ין" – ערך מוסף לשרשרת הערך

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

חלון הראווה של אוריג'ין: השטח הפתוח של מושב בני דרום לובש לפחות פעם בשנה בגדי חג, עת חברת הזרעים "אוריג'ין" חושפת בפני אורחיה הרבים מהארץ ומחוצה לה את פרי הטיפוח של זני הדלועיים שלה.
אופיר אָלֶסַר, רק שנתיים בחברה – והוא אוחז באחד התפקידים המרכזיים: סמנכ"ל שיווק ומכירות. הוא איש מקצוע מעולה, נוח ונעים לשיחה וחשוב מכל – מסביר בעברית קלה להבנה את מה שהעיניים רואות באוהל התצוגה המרשים שהחברה הציבה.

 

חלון הראווה של אוריג'ין

 

"יש לנו 150 דונם של אבטיח, מלון, דלעות, קישואים ודלוריות בשטח פתוח ועוד 50 דונם של מלפפון ודלועיים" ומתמקד במוצרים של קיץ 2019: "הלכנו על ארבעה מוצרים חדשים שמביאים ערך מוסף לשרשרת הערך מהחקלאי דרך הסיטונאי, הקמעונאי ועד לעקר(ת) הבית. המוצרים שונים ביבול, בטעם, בצורה ובגודל".
אופיר בחר לפתוח דווקא עם האימוג'י. "זה מלון חלק מאד, מתוק, עם חיי מדף ארוכים, מאפשר לחקלאי לקטוף בצורה מדורגת, להחזיק על המדף ללא בלאי והסועדים בבית ייהנו מטעם מתוק, מיוחד וחיי מדף של שבועיים. זה פיתוח של החברה שארך 5 שנים ומשיקים אותו במערב אירופה וברזיל".

גם המוצר השני במצגת החיה של אופיר הוא מלון. "ג'סטין״, מלון גליה עם חיי מדף ארוכים (LSL), כתום בתוכו, יוצר סוכר גם בטמפרטורות חמות ולכן מתאים לשתילות מחודש מאי עד חודש אוגוסט. הוא טופח על ידי מכון וולקני. נמכר ברשת "וולמארט" האמריקנית תחת המותג GOLDEN CRUSH.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן