נמטודות: שלהי החורף והצבע השולט בנוף ירוק ירוק.. שדות חיטה ושעורה מוריקים מאופק עד אופק, נשפכים מהגבעות אל פאתי הכבישים וצובעים ברקע מתאים את פריחת הפרחים העונתיים. דגניים הם גידול מרכזי בשטחים הפתוחים, ברירת מחדל בכל מחזור זרעים בפלחה ובגידולי השלחין. דגניים הם חלופה טובה לכרב נח, וגם כגידול אחר גידול (חיטה א' ו-ב'). הפדיון בחיטה קטן אך גם ההוצאות; ובנגב, יש אומרים, שישנם שני גידולים רווחיים: חיטה ופיצויי בצורת..
בישראל היקף שטחי החקלאות הוא כ-4.2 מיליון דונם מתוכם כמיליון דונם חיטה, בעיקר בנגב, בהחלט הגידול הגדול ביותר. חמישית מהחיטה מגודלת לייצור גרעינים והשאר לשחת ולתחמיץ. חיטה ודגניים בממשקי גידול משמר ואי פליחה ובתמיכות ממשלתיות הם גם מהראשונים ליישם הלכה למעשה חקלאות בת קיימא בישראל.
השתכנענו, לא?! דגניים הם גידול חשוב ומשמעותי המאכלס את מרבית שטחי החקלאות בארץ.
אז מה קורה בחיטה העונה? בשטחים רבים, בעיקר בחיטה ב', הופיעו כתמים נרחבים של חיטה חלשה, מעוכבת, צהבהבה, כאילו גודלו במחסור חמור ביסודות הזנה. צמחי חיטה שהצמיחו פחות חייצים, בחלק מהצמחים גם מערכת שורשים מסועפת ודחוסה – בקיצור נמטודות, הרבה נמטודות!
איך זה קשור לנושא המרכזי של חקלאות בת קיימא? כל דבר מתחיל ב"שורש", בהמשך לדברים שהצגתי במאמרי הטור האחרונים: הרכב ומצב אוכלוסיית הנמטודות בקרקע הוא אומדן נוסף לבריאות הקרקע. נמטודות משמשות כאינדיקטורים ביולוגיים. מרבית הנמטודות אינן מזיקות ואינן טפילות לצמחים, למעשה לחלקן הגדול תפקידים חשובים בפירוק חומר אורגני ומינרליזציה של יסודות הזנה כך שיהיו זמינים לצמח. כל זאת חשוב לציין כהקדמה לנושא הדיון הפעם והסימפטומים שלו כפי שנראים בשדות ירוקים רבים בעונה זו- נמטודת הציסטות התוקפת דגניים.
בארץ ניתן למצוא שני מינים: Heterodera avenae ו- Heterodera latipons בעיקר בקרקעות קלות ובינוניות, כשהראשונה היא הנפוצה ביותר. הנמטודה מעמידה בד"כ דור אחד בשנה, זחלי הנמטודה בוקעים מביציהם שבועות אחדים לאחר הגשם המשמעותי הראשון ונודדים בקרקע בחיפוש אחר שורשי דגניים. עם איתור שורשים מתאימים, חודרים הזחלים הצעירים פנימה באזורי התארכות השורש – אל לב השורש ושם גורמים ליצירת מבנה אופייני בתאי השורש הקרוי סינסיציום. ראש הנמטודה נותר צמוד לסינסיציום והנמטודה ניזונה ממנו ונותרת די חסרת תנועה עד התבגרותה. נקבת הנמטודה משנה צורתה במהלך התבגרותה, לצורה לימונית בעוד הזכר נותר נחשוני.
בבגרותם הנקבה התפוחה פורצת את השורש אך ראשה נותר צמוד לסינסיציום, בעוד הזכר עוזב את השורש בחיפוש אחר הנקבה. הנקבה המופרית מחזיקה בגופה את מרבית הביצים המופרות ועם בא האביב מתה הנקבה וגופה המתייבש צובר מלנין, מתקשה והופך לציסטה כהה. הציסטה היא יחידת התפוצה של הנמטודה וגם גוף תשמורת בדומה לגופי תשמורת של פטריות שונות (קישיונה גדולה, קישיון רולפסי ועוד), קרום המלנין שלה אוטם אותה ומגן על הביצים מפני תנאים קשים, מפני חדירת מיקרואורגניזמים ומפני פירוק אנזימטי. מכאן שהציסטות יכולות לשרוד בקרקע חודשים ארוכים.
כאן מתחילה הבעיה, בשיחות עם חקלאים רבים נאמר לי שרבים משטחי הפלחה והגד"ש בנגב, נגועים בנמטודת הציסטות. מצב זה מתקבל כ"כגזרה" בעיקר כי מדובר בשטחים עצומים ובגידול שרווחיותו תלויה על בלימה.
לכאורה, טיפול בתכשירים נגד נמטודות יעלו את הוצאות הגידול במאות שקלים לדונם – דבר שאינו מתקבל על הדעת בגידול שכל רווחיותו היא מאות בודדות. אך מעשית גידול חיטה ודגניים נוספים כשעורה תופסים חלק ניכר במחזור הזרעים ותורמים לעלייה מצטברת של אוכלוסיית הנמטודות עד למצב בו אובדן היבול עשוי להפוך לגורם המגביל בגידול. אז מה עושים?
בחקלאות בת קיימא הגישה היא כוללנית, בוודאי עבור חלקות בעייתיות במיוחד- הסתכלות רחבה על המחזור כולו: השפעת גידולי המחזור על מזיקי מפתח בקרקע וביניהם נמטודת הציסטות; שילוב קטניות שאינן פונדקאיות לנמטודה ותורמות למאגר החנקן האורגני בקרקע; מעקב אחר מצב והרכב העשבים בחלקה והדברתם (עדיפות לשיטות אגרוטכניות), בדגש מיוחד להדברת עשבים העשויים להוות פונדקאים משניים לנמטודה; טיוב החלקות באמצעות זבלים אורגניים וכן במקרה הצורך שימוש בחומרי הדברה! ברור כי גידול החיטה אינו יכול לשאת את עלות הטיפול הכימי בעצמו ולכן הפתרון הכימי הוא כלי ל"איפוס" חלקות בעיתיות. יש לבחון יעילות חומרים פעילים במינונים נמוכים שיפחיתו את אוכלוסיית הנמטודות באופן שבשילוב אמצעים נוספים יאפשר גידול מוצלח עם יבול מספק לאורך שנים.
בימים אלו אנו בוחנים בניסוי בנגב, יעילות מספר חומרים פעילים על נגיעות נמטודת הציסטות במהלך גידול חיטה. בעונה הבאה, תיבחן יעילות חומרים בחלקות נגועות ביישום טרום נביטה. הטיפול צריך להיות כלכלי ומעשי לשדה שפעמים רבות אינו מרושת במערכות השקיה.
*ד"ר שירלי גזית, יועצת אגרונומית בכירה בחקלאות אורגנית ובת- קיימא, גידולי שדה וירקות שטח פתוח, כרמים והגנת הצומח, מרצה וכותבת בנושאי חקלאות משמרת
