יבול שיא
הרפת והחלב
לקט ישראל

חקלאות עם נשמה

4 דק' קריאה

שיתוף:

גידי כרוך מנכ"ל "לקט ישראל" בריאיון מיוחד לשנה החדשה: "כ-2.5 מיליון טון  של מזון בשווי 19.7 מיליארד שקלים הולכים לאיבוד בכל שנה בישראל ואת מחציתם ניתן להציל"

חקלאות עם נשמה. ערב שנה עברית חדשה זה מועד ראוי להעלות על נס את פועלו של ארגון "לקט ישראל" לסייע למשפחות של נזקקים, שידם אינה משגת למלא את המקרר ושולחן הסעודה במזון טרי ובריא כאחד.

בשנת 2018 כך מציין הארגון הוא הצליח להציל 2.2 מיליון טונות של ארוחות מבושלות וכחמישה עשר אלף טונות פירות וירקות שהשביעו כ-175 אלף נזקקים מדי שבוע. עוד נמסר כי תזונאיות העמותה מעבירות סדנאות תזונה בריאה בתקציב מוגבל לנזקקים. בסדנאות לומדים הנזקקים כיצד לאכול אוכל בריא ונכון גם כשהיד אינה משגת.

מנכ"ל "לקט ישראל" גידי כרוך, ערב ראש השנה תש"פ כמה משפחות נזקקות תקבלנה השנה מזון מפעילותכם?

"לקט ישראל" מעבירה עודפי מזון טריים ומזינים לכ-175 אלף נזקקים מדי שבוע. עודפי המזון שכוללים מזון מבושל ופירות וירקות מחולקים במהלך כל השנה ולא רק בחגים. חשוב להדגיש – אנחנו רק השליחים שמעבירים. הפירות והירקות הם של החקלאים והם למעשה אלה שתורמים אותם באמצעותנו, למשפחות הנזקקות".

איזו תחושה אישית מלווה אותך כאשר אתה רואה את המשלוחים יוצאים לדרך, אל המשפחות?

"התחושה היא תחושת סיפוק אדיר ואמירת תודה, לכל התורמים – מהחקלאים שעבדו מאד קשה והשקיעו בגידולים את כל מה שיש להם, דרך תורמי המזון המבושל וכלה בתורמי הממון שמאפשרים את התפעול הלוגיסטי והשינוע. יחד עם זאת, קיימת גם תחושה קשה של דאגה. חמישית מאוכלוסיית ישראל חיה בחוסר ביטחון תזונתי ואנחנו מצליחים להגיע רק לחלק קטן. הייתי שמח לעוד תרומות שתאפשרנה להציל עוד ועוד מזון ולהעבירו ליותר נזקקים וכמובן למעורבות של המדינה, שהגיע הזמן שתכיר בבעיה ותטפל בה".

במה אתה רואה את עיקר פעילותכם המבורכת לטובת מי שנזקק למזון טרי ובריא?

"הפעילות שלנו מאפשרת בראש ובראשונה להאכיל אנשים רעבים, אבל היא כמובן נושאת איתה המון יתרונות וערכים מוספים. האוכל מאפשר לאנשים לפנות הכנסה לטובת הוצאות אחרות שהם נדרשים להן כגון תשלום שכר דירה ומיסים. האוכל נותן להם שקט ובריאות יותר טובה שמאפשרת להם ללמוד או לעבוד, תלוי באיזו אוכלוסייה מדובר. כל זה לא היה מתאפשר ללא נדיבותם של חקלאי ישראל, שלמרות האתגרים הגדולים הניצבים בפניהם עדיין ממשיכים להיות תורמי המזון הגדולים ביותר במשק. זה לא מובן מאליו בכלל".

מוסיף: "מעבר לכל זה, הצלת המזון תורמת לכלכלה ולסביבה. אנחנו מצילים מזון שכבר הושקעו בו כל המשאבים ובמקום לזרוק את המזון לפח, עם כל מה שהושקע בו – מים, חשמל, כוח אדם ועוד – אנחנו צריכים לממן רק את עלות ההצלה ולהביא אותו לשולחן של מי שזקוק לו".

"החקלאים הם התורמים הכי גדולים שלנו, עם כל הנשמה ועם הרבה רצון טוב. וזו לא עוד תרומה. התוצרת החקלאית שתורמים לנו החקלאים מאפשרת לנזקקים לא רק לשבוע אלא גם לאכול בריא. כשאתה בריא האפשרויות שעומדות בפניך לעבוד ולהתקיים בכבוד הן רבות יותר"
חקלאות עם נשמה "לקט ישראל" פעילה שנים, האם אתה חש ירידת מתח אצל העוסקים במשימה?

"לקט ישראל" משקיעה אנרגיה רבה כדי לשמר את מעגל התורמים שלה. זה לא פשוט ולפעמים מאד מאתגר. כשאנשים מבינים כמה הצלת המזון היא משמעותית גם עבור הנזקקים, גם עבור הקהילה, גם עבור הכלכלה, הסביבה, יוקר המחייה – זה נוגע בכל התחומים, אז כל אחד מתחבר מהזווית שלו. אנחנו רואים שאנשים מתגייסים, כל אחד לפי מה שיש לו ויכול – עודפי מזון, כסף, מתנדבים. כל סוג של תרומה חשוב ומבורך. החקלאים בישראל נתקלים בהמון קשיים במהלך העבודה שלהם. לא פשוט להיות חקלאי היום בישראל. ועדיין הם התורמים הכי גדולים שלנו, עם כל הנשמה ועם הרבה רצון טוב. וזו לא עוד תרומה. התוצרת החקלאית שתורמים לנו החקלאים מאפשרת לנזקקים לא רק לשבוע אלא גם לאכול בריא. כשאתה בריא האפשרויות שעומדות בפניך לעבוד ולהתקיים בכבוד הן רבות יותר".

האם גיבשת רעיון לפיו ניתן לבלום בדרך כלשהי את השלכת המזון לפח ועצירת תהליך שלילי כזה?

"עד שנת 2015 לא היו נתונים על אובדן המזון בישראל, ולקט ישראל הרים את הכפפה ופרסם בשיתוף עם BDO את הדו"ח הלאומי לאבדן והצלת מזון. הדו"ח שפורסם השנה בפעם הרביעית, בוחן את אבדן המזון ואת הכמויות שניתן להציל לכל אורך שרשרת הייצור. ממצאי הדו"ח מראים שכ-2.5 מיליון טון בשווי 19.7 מיליארד שקלים הולכים לאיבוד בכל שנה בישראל ואת מחציתם ניתן להציל. הדו"ח גם הראה שלהצלת מזון יתרונות כלכליים וסביבתיים רבים. אנו שואפים לכך שהמדינה תכיר בחשיבות הצלת מזון וביתרונותיה הרבים, תתקצב את הפעילות וכך נוכל להציל כמויות עודפים משמעותיות יותר – שהיום ידוע לנו שהן קיימות – ולבלום את השלכת המזון הטוב והמזין שניתן להציל. אנחנו בדעה שחלק מהתקצוב צריך להיות מופנה לתגמול לחקלאים שתורמים את התוצרת שהם השקיעו בה כל כך הרבה. אם מסתכלים על זה באופן רוחבי, החקלאים מסייעים למדינה להפחית נטל ממערכת הבריאות מאחר שבזכותם הנזקקים אוכלים בריא ומאוזן".

מה דעתך על החוק לעידוד הצלת עודפי מזון?

"החוק לעידוד הצלת עודפי מזון הוא חוק שעבדנו עליו למעלה מעשר שנים, מתוך הבנה שהוא יסייע לנו להסיר חסמים, בעיקר משפטיים ויאפשר את הגדלת תרומת עודפי המזון. ואכן, מאז נחקק פנו ל"לקט" למעלה ממאה גופים שונים בבקשה לתרום את עודפי המזון. לקט ישראל בוחן ובודק כל פניה וככל שמדובר בגוף שעובד על פי כללי משרד הבריאות ועומד במדדים נוספים אנחנו יותר מאשר שמחים לצרף אותו אלינו. מאז חקיקת החוק הצטרפו למעגל התורמים חברות כמו "כי"ל", "איקאה", התעשייה האווירית. הנתונים מדברים בעד עצמם ומעידים יותר מ-1000 מילים על חשיבות החוק".

לסיום, מה תאחל לחקלאים ולמשפחות לשנה העברית החדשה?

"את שאאחל לעצמי, שתהיה שנה טובה עם בשורות טובות, הרבה בריאות ופרנסה טובה ושתמיד נהיה בצד הנותן ושנמצא בשפע של טוב. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל החקלאים שתורמים את העודפים שלהם ללקט ישראל. חקלאות עם נשמה, לא היינו יכולים לעשות את כל מה שאנחנו עושים בלעדיכם, ויש לכם תרומה מאד חשובה לא רק להשבעת הנזקקים הרעבים, אלא לשמירה על בריאותם. מחקרים מראים שפירות וירקות יהיו בין הדברים הראשונים שאנשים יחסכו עליהם ובזכותכם הם יכולים לאכול אותם ולשמור על הבריאות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר יעקב בלום, דור רביעי לחקלאים במושבה ראש פינה • בשל היותם מושבה, במשך שנים איש לא סייע לחקלאי ראש פינה, עד שהחליטו לדאוג לעצמם והקימו אגודה שיתופית, עם בית אריזה • ביחד עם
7 דק' קריאה
"זה נכון, היו לנו חיים טובים בניו יורק, אבל הרגשתי מבודדת – עלינו לארץ לא רק בגלל הציונות אבל בעקבות משפחתי, כי המשפחה הגרעינית כבר הייתה בארץ," אומרת לי בת' שטיינברג, בחום הלוהט בעת
6 דק' קריאה
שיר קצנל, היא יזמת חלוצה שהגשימה חלום ילדות – להיות בת ים כבר בשנת 2010 * קצנל הספיקה ללמוד ולקבל תואר מדריכת מרמיידינג מוסמכת, ליזום ולנהל את קהילת "בנות ים ישראל" ולהקים את מיזם
9 דק' קריאה
תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה
למה כשמישהו מת אנחנו הופכים חלקות קרקע טובות למדבר צחיח של אבן מעובדת ומתה במקום לטעת עץ פרי על כל נפטר? הדי בן עמר מעדיף את הדרך האורגנית היינו לפני שבוע, חניה זוגתי-לחיים-ארוכים ואני,
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן