יבול שיא
הרפת והחלב
אנרגיה סולארית קרקע לחקלאות

משרדי האנרגיה והחקלאות ופיתוח הכפר יבחנו ייצור חשמל בקרקעות חקלאיות פעילות

3 דק' קריאה

שיתוף:

המשמעות: דו-שימוש בקרקע המשלב ייצור של למעלה מ-100 מגה וואט, תוך המשך ייצור תוצרת חקלאית בצורה מיטבית. הניסויים יתבצעו בכ-100 ישובים ברחבי הארץ.

חשמל בקרקעות חקלאיות

ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת המשולב בגידולי חקלאות יוצא לדרך. משרד האנרגיה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר הודיעו השבוע על פיילוט לבחינת היתכנות של דו שימוש בקרקע חקלאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית תוך שימור הגידול החקלאי.

הפיילוט  נועד לבחון את התנאים שיבטיחו את הצלחת הדו השימוש באופן המיטבי מעל מגוון של גידולים חקלאיים ברחבי הארץ, על ידי ביצוע מחקר חקלאי לאיתור התנאים האופטימליים למתקני אגרו וולטאי; כגון סוג הגידולים, גובה המתקן, תנאי האקלים וכדומה.

הביקוש להשתתפות בפיילוט היה גדול ובסוף תהליך המיון אושרו 26 בקשות של חברות. ההצעות המוגשות כללו הצעות מחקר של כ-50 חוקרים ב-12 מוסדות מחקר, בכ-50 גידולים חקלאיים שונים ובפיזור גאוגרפי של כ-100 יישובים ברחבי הארץ, בלא פחות מ-1800 דונם.

המשמעות: ייצור של למעלה מ-100 מגה וואט באמצעות דו שימוש בקרקע חקלאית. זאת, כדי להביא ל"רווח כפול" בעידן של התחממות גלובלית: גידול מזון בתנאים טובים והמשך הגידול ושמירה על איכות התוצרת החקלאית, תוך יצירת יתרונות טכנולוגיים שונים ובהם גם הצללה במקומות בהם הקרינה גבוהה ולעיתים מזיקה.

כל אלו יביאו להמשך תפוקת תוצרת חקלאית ברמה גבוהה, ואף יטיבו עמה, באמצעות הקטנת תהליכי האידוי מהצמח, וייעול תהליכי ההשקיה. וכמובן, ייצרו חשמל מאנרגיה מתחדשת ללא פליטת גזי חממה.

שמירה על המשך תפוקה של תוצרת חקלאית

ההצעות הזוכות כוללות הקמת מתקני פיילוט בשלל אזורים ברחבי ישראל, כמו: הגולן, מבואות החרמון, מטה יהודה, עמק הירדן, חבל אילות, עמק המעיינות, הגליל העליון, הנגב ועוד. גם גידולי החקלאות שישולבו במתקנים המוצעים מגוונים, וביניהם: מטעים, גידולי שדה, פרחים, תבלינים, כרמים ועוד.

את הפרויקטים הזוכים ילוו חוקרי אקדמיה מ-12 מוסדות מחקר ברחבי הארץ, כדוגמת המכון הוולקני, מו"פ דרום, מכון שמיר למחקר, מיג"ל, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון ועוד.

מהלך זה הוא עוד צעד שמקדמים משרדי האנרגיה והחקלאות ופיתוח הכפר במסגרת החלטת הממשלה להגדלת היעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% בשנת 2030, תוך שמירה על המשך תפוקה של תוצרת חקלאית מניבה באותם השטחים.

משרד האנרגיה הקים חמישה צוותי עבודה בין-משרדיים, במטרה לייעל את דו השימוש בקרקע לייצור חשמל במגוון שימושים, כאשר אחד מצוותי העבודה שהוקמו כחלק מהחלטת הממשלה, עוסק, כאמור, בתחום האגרו-וולטאי, והוא הוקם בהובלת משרדי האנרגיה והחקלאות ופיתוח הכפר, ובשיתוף משרדי ממשלה שונים והשלטון המקומי.

במסגרת עבודת הצוות, הוחלט גם על מחקרים אקולוגים מלווים לכלל החלקות הזוכות. במסגרת קול קורא אקדמיה של משרד האנרגיה ובשיתוף המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, נבחרו ארבעה מחקרי רוחב הבוחנים את כלל ההיבטים האקולוגים

לרבות ההשפעה על מגוון של מינים, יונקים, חרקים, ציפורים וצמחיית שוליים כתוצאה מעירוב השימושים. המחקרים האקולוגים כבר יצאו לדרך וימשיכו לאורך כל שלבי המחקר האגרו וולטאי.

מתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית

מתקן אגרו פוטו-וולטאי הוא מתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית, אשר משלב פעילות חקלאית לאורך כל חיי המתקן. הצלחת השילוב מותנית בקביעת תנאים שיאפשרו לגידולים החקלאיים להתקיים ולשמור על היבול ועל איכותו. לשם כך נדרש המחקר החקלאי המלווה.

מתקנים מסוג זה מאפשרים סינרגיה גבוהה בין חקלאות לייצור חשמל, כך ששני הצדדים יוצאים נשכרים – מחד, חשמל מיוצר בלי לחדול מעיבוד חקלאי ובלי לגזול שטחים פתוחים נוספים, ומאידך, הצללה מבוקרת שיכולה לתרום לשיפור התנובה החקלאית ואיכותה, ואפילו תתרום לפיתוח גידולים באזורים שקודם לכן לא התאימו לגדלם.

שילוב המתקן יכול לאפשר ייעול בצריכת המים באופן חכם, ואף לשלב טכנולוגיות אגרו-טק, כדוגמת חיישני לחות, התקנת מנגנונים לצמצום נזקי קרה וחמסין ועוד.

בתוך כך, ראה הצוות הבין-משרדי ערך גבוה בשמירה על קרקע חקלאית בייעודה זה, ואפשר את הקמת מתקני הפיילוט לקידום דו-שימוש בקרקע החקלאית ללא כל פגיעה בהיקף הפעילות החקלאית.

רשימת הבקשות שאושרו בוועדת השיפוט המשותפת למשרדי האנרגיה והחקלאות ופיתוח הכפר, תהווה בסיס להכנת תכנית מתאר ארצית למתקנים אגרו וולטאיים ליצור חשמל בקרקעות חקלאיות.

השימוש בקרקע לתקופת הניסוי יתאפשר בהתאם להחלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל בנושא. במקביל פועל צוות בין-משרדי לגיבוש מתווה להסדרת הקרקע למתקנים אגרו וולטאיים בדו שימוש, לטווח הארוך. תוצאות הניסויים יאפשרו לקבוע הנחיות והוראות ספציפיות לשם הבטחת דו השימוש באופן המיטבי.

שר החקלאות ופיתוח הכפר

שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "מדובר בפיילוט שייטיב עם החקלאות הישראלית על ידי מקסום רווחי החקלאים, שימור קרקע חקלאית ושילוב של העשייה החקלאית עם קידום יעדי האנרגיה ושימור הסביבה של מדינת ישראל.

בעידן של שינויי אקלים בו אירועי קיצון הופכים תכופים עלינו לשים דגש על חדשנות ועל פיתוח. פרויקט האגרו וולטאי הוא אחד החשובים עבור משרד החקלאות שכן אנרגיה סולארית היא פני העתיד בצמצום הנזק הסביבתי ומחקרים מן העולם אף הראו כי האגרו וולטאי מצמצם את השפעת נזקי מזג האוויר על התוצרת החקלאית.

אני שמח על שיתוף הפעולה בין המשרדים ומקווה כי הפיילוט יצליח ויהווה כר פורה לפיתוח תחום האנרגיה הסולארית"

חשמל בקרקעות חקלאיות | תמונה באדיבות חברת דוראל אנרגיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן