טל גינזבורג נולדה וגדלה בישוב רעות, אך בניגוד למוזיקאים צעירים רבים בתחילת דרכם, שעוברים לת"א כדי לפצוח בקריירת מוזיקה, גינזבורג עברה דווקא למושב גפן. לקראת יציאת אלבום הבכורה שלה – "שוב אני" – היא מספרת על התחלת הקריירה במקביל לחיים החדשים במושב.
בתור ילדה שגדלה בישוב קהילתי, מה גרם לך לעבור דווקא למושב גפן?
"בן זוגי, שני הכלבים, החתולה ואני עברנו לגור במושב גפן, במשק של אבא שלי, אחרי כמה שנים שגרנו ביפו. הרגשנו שמספיק לנו הרעש והבלגאן ושאנחנו רוצים לקום בבוקר, ולפתוח את הדלת לגינה וליהנות מהטבע והשקט שמסביב."
יש משהו שהפתיע אותך בחיי היום יום שם?
"לא, אבל הייתה תקופה של הסתגלות. ביפו היה ירקן ומכולת שפתוחים שבעה ימים בשבוע, ממש מתחת לבית – וכאן צריך לתכנן מראש את סיבוב הקניות ולדעת בדיוק מה אתה צריך מראש."
עד כמה החיים במושב גפן משפיעים על הכתיבה והיצירה בכלל?
"אני לא יכולה להעיד שהחיים במושב גורמים לי ליצור יותר או פחות. היצירה אצלי נובעת מבפנים ולא תלויה במקום שבו אני נמצאת – בדרך כלל בתקופות מורכבות יותר של החיים אני נוטה לכתוב וליצור יותר. מקווה שיום אחד אני אלמד ליצור גם מתוך מקום של שקט ושלווה."
אלבום ראשון
"שוב אני" הוא שמו של אלבומה הראשון של טל גינזבורג, לשעבר חברת הרכב לוטה: "רוב התכנים באלבום הראשון שלי 'שוב אני' הם מורכבים ולא תמיד קלים לעיכול," היא אומרת.
מבחינת טל, האותנטיות היא הדבר הכי חשוב ביצירה: "האלבום הוא אוסף של חוויות אנושיות ואישיות כאחד, מחשבות על אי צדק שמתקיים כל הזמן, על חוסר האיזון בין הטוב והרע. הטקסטים לא מוותרים למאזין והוא יכול כמעט לגעת בעצמו בשדים שלי. יש באלבום הזה תהליך של התבגרות וגם תמימות שלא נגעו בה השנים. כשכתבתי את 'דרך הבטן', השיר החדש לא התכוונתי לאלימות ממש פיזית בתוך מערכת היחסים המתוארת – התכוונתי לאלימות רגשית, שלפעמים היא גרועה באותה מידה.
הדובר בבתים הוא הגבר שמזמין את האישה לבוא איתו למסע של אהבה כל כך גדולה, עד כדי.. .אלימות. הדוברת בפזמונים היא האישה שרצה אל תוך האש (מערכת היחסים עם הגבר בשיר) ולא מצליחה לעצור על אף רצונה. חשוב לדעת שמעל 200 אלף נשים נפגעות אלימות, מאות אלפי ילדים חשופים לאלימות ו-20 נשים נרצחות בממוצע מדי שנה בישראל. דווקא עכשיו, אחרי תקופה כל כך חשוכה, אני מרגישה שהשיר הזה מצטרף לזעקה. רוצה להאמין שהוא יגיע גם לאוזניי נשים שזקוקות לו כדי לעצור בזמן."
איך התגבש תהליך הפקת האלבום?
"את האלבום הפקתי ביחד עם תמיר גורדין. תמיר ואני הכרנו במסגרת קורס הפקה בבית הספר רימון, ומיד הבנתי שאם נצלול אחד לעולמו של השני – נגיע לעומקים משוגעים ונמצא אוצרות בקרקעית ביחד.
"היום אני יכולה להגיד בביטחון מלא שלא טעיתי, תמיר ואני ראינו את החושך ואת האור ביחד בכל כך הרבה נקודות בדרך. כל סשן באולפן יש בו רגעים של התאבדות ורגעים של לידה וזה מסע מרהיב. הסאונד הבולט באלבום הוא אלקטרוני והשירים בו עטופים בהפקה אפלה אך מלאה באוויר, אווירה ואור.
"בתהליך ההפקה חיפשנו אחרי סאונדים מעניינים, תופפנו על מגירות מתכת ועל רצפת העץ באולפן של תמיר, שגם הוא מושבניק מכפר אז"ר."
איך חושפים את החומרים לקהל בתקופה שבה אין כלל הופעות?
"היום יש המון כוח לרשתות החברתיות כשמדובר בחשיפה לקהל חדש, אז אני מנסה לעשות כמיטב יכולתי ברשת ומחכה לימים טובים יותר, שבהם הופעות יחזרו להיות עניין שבשגרה."
מי היוצרים שהיוו השראה למוזיקה שלך?
"אני מאוד מאוד אוהבת מוזיקה של נשים. אני אוהבת קולות משונים, סאונדים והפקות שעוד לא שמעתי כמוהן.
"חשוב לי מאוד שהטקסט ידבר אלי, יעניין אותי, יגרום לי להרגיש וגם לחשוב. המובילות ברשימת הפייבוריטיות שלי הן אפרת בן צור ו-Soley, אבל הרשימה עוד ארוכה ומכילה מנעד רחב של סגנונות, וכמובן שיש בה גם יוצרים גברים."
אלבום הבכורה של טל גינזבורג ייצא בסתיו הקרוב ובמקביל טל תצא לסיבוב הופעות עם החומרים החדשים.
צילום: זואי רכטר
