קבלן גד"ש ביצע עבור קיבוץ נען, באמצעות מקצרה, עבודות קציר שלף שנותר לאחר קציר החיטה בשדות הקיבוץ. בעת עבודת המקצרה נוצרים גיצים כתוצאה מפגיעת חלקי המקצרה באבנים שמצויות בשדה.
כדי למנוע התפתחות שריפה, פעל במקום גם טרקטור השייך לקיבוץ אותו הפעיל נהג נוסף של הקבלן. תפקידו של נהג הטרקטור, אליו חוברה מחרשה, היה לאתר היווצרות אש בשדה, ולהקיף את המקום באדמה חרושה כדי ליצור חיץ בין האש שנוצרה לשאר השדה.
במועד בו ארע הנזק, בעת שפעלו המקצרה והטרקטור בשדה החיטה, אחזה אש בגוף הטרקטור וכתוצאה מכך הוא נשרף כליל. באמצעות עו"ד ערן אלבר, טען הקיבוץ בבית משפט השלום בכפר סבא כי שריפת הטרקטור נגרמה כתוצאה מרשלנות נהג הטרקטור.
הקיבוץ טען שנהג הטרקטור שהבחין באש המתפתחת, עבר עם הטרקטור מעל האש הבוערת בשדה במקום להקיף אותה. כתוצאה מכך, אחזה האש, כאמור, בטרקטור שנשרף. הקיבוץ תבע מקבלן הגד"ש לשלם לו את נזקי השריפה (אבדן הטרקטור) בסך 143,000 שקלים.
קבלן הגד"ש (הוא – הנתבע), טען באמצעות עו"ד יוסי בן משה, שנהג הטרקטור אכן זיהה את האש, הקיף אותה בחיץ של אדמה חרושה והתרחק מהמקום.
רק אז הבחין כי הטרקטור עולה באש. השריפה, אמר הנתבע, נגרמה כתוצאה מגץ שאחז בטרקטור, אך דחה את הטענה שנסע מעל האש הבוערת.
כדי להצליח בתביעה ולקבל מהנתבע פיצוי על שריפת הטרקטור, אמר השופט אלדד נבו, על הקיבוץ להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות הנהג.
מנגד, הקבלן יצליח בהגנתו אם יתברר שהאש אחזה בטרקטור שלא כתוצאה מרשלנות, אלא כפי שתאר השופט, כתוצאה מגץ שעף מאזור האש הבוערת על עבר הטרקטור. מה-עוד, הוסיף השופט, ש"לא הייתה לנהג שליטה על השדה, וגם השליטה על האש היא מוגבלת".
העדים מטעם הקיבוץ, אמר השופט, לא ידעו להעיד על נסיבות שריפת הטרקטור שכן לא היו במקום בעת האירוע. מנגד, נהג הטרקטור העיד כי "לא נכנס לתוך האש הבוערת אלא הקיף אותה במרחק סביר ויצר חיץ שימנע את התפשטות האש ליתר השדה".
השופט נתן אמון בעדות זו וקבע שלא הייתה "רשלנות בהתנהגות נהג הטרקטור, וכי האש לא אחזה בטרקטור כתוצאה מפעולה רשלנית אלא ככל הנראה, מגץ שעף ברוח.
על התובע מוטל נטל "להוכיח את נסיבות התאונה ואת הרשלנות שהוא מייחס לנתבע, הסביר השופט, לשם כך היה על הקיבוץ להביא ראיות והוכחות, אך בנסיבות המקרה, הוסיף השופט, "משלא הובאו ראיות להוכחת הרשלנות הנטענת – אין לקיבוץ עילה בנזיקין", כנגד הקבלן.
הקיבוץ העלה טיעון נוסף. לפי "חוק השומרים", כך אמר, מעמד הקבלן הוא של "שומר שכר" (מי ששומר על הנכס כנגד תמורה, ואחראי בנסיבות מסויימות לאובדן הנכס שהיה בשמירתו).
השופט דחה גם טענה זו. נהג הטרקטור פעל לפי השיטה המקובלת (יצירת חיץ במרחק סביר מהאש והתרחקות מהמקום עם סיום הפעולה), ולא היה צריך לצפות כי ייגרם נזק לטרקטור או כי תאחז בו אש.
מאחר שהאש אחזה בטרקטור מגורם שאינו ידוע (הגץ שהתעופף) – לא היה לנהג שליטה על גורם הנזק. משכך, הוא פטור מאחריות גם לפי חוק השומרים.
שורה אחרונה: בית המשפט דחה את התביעה וחייב את הקיבוץ לשלם לקבלן 21,000 שקלים הוצאות משפט.
