היכן הם היום? בניהו מנדל
יבול שיא
הרפת והחלב
אילן ואלינור כץ 1

אילן כ"ץ – חקלאי וחצוצרן

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

פגשתי את אילן כ"ץ בפורומים שונים של שירה בציבור. אילן מנגן בחצוצרה בתזמורת, משתלב ומנגן נפלא. אילן מנגן בכל הארץ בכל אירוע אליו הוא מוזמן. מלווה קבוע את שרהל'ה שרון וידוע כנגן חצוצרה מעולה ב"פרלמנט ביפעת" – מוסד ידוע המקיים ערבי שירה בהם הוא תמיד נוכח, הוא והחצוצרה שלו.

אילן כ"ץ יליד קיבוץ שריד היה עד גיל עשרים ושבע קיבוצניק ואז החליף את כובע הקיבוצניק לזהות חדשה – היה למושבניק במושב אלמגור. מושב אלמגור הינו המושב הצפוני ביותר בעמק הירדן. אילן ואשתו אלינור קיבלו משק. אילן עבד כמרכז המושב. בהמשך ליווה ישובים חדשים בהתהוותם ועבד בפיתוח בעמק הירדן.

 

 

 

"היה זה המשך טבעי למה שעשיתי קודם. כשהתגייסתי לצבא ניסו לפתות אותי לנגן בתזמורת צה"ל ואני בחרתי לשרת בנח"ל. הלכתי לקורס קצינים ומשם עברתי לגולני. השתחררתי מהצבא ומאד מהר הייתי מרכז משק והובלתי מהלכים בקיבוץ; ניהלתי את מדגרת העמק. בשנים אלו היינו בשנות העשרים שלנו. עזיבת קיבוץ נחשבה לבגידה. בשנים הראשונות במושב עבדתי במשרות מלאות בתפקידים ציבוריים והייתי לחקלאי. אלינור, האישה שאיתי ואני, היינו ונשארנו צוות ושותפים בעבודות המשק בחקלאות.

"התחלנו בשנים הראשונות בגידול ירקות, והיו לנו גידולים שונים במטעים ופרחים. היה לנו יתרון גדול, ידענו שאנו כזוג אנו צוות טוב. תמיד עבדנו יחד במשקנו. גם אלינור עבדה במשרות מחוץ למושב. עבדנו קשה". משק כ"ץ – אילן ואלינור מגדלים היום ומתפרנסים ממטע גדול של מנגו. אילן ואלינור שניהם בשנות השבעים שלהם. זהו גיל בו אנשים יוצאים לפנסיה אך לא אילן ואלינור. "יש לנו מטע מנגו של כ-60 שנטענו בשנת 1977. אנו ממשיכים לעבוד אך כמובן בקצב שונה. מטע המנגו מפרנס אותנו ובכך אנחנו ממשיכים להיות חיוניים.

כל צורת העבודה שלנו השתנתה בשנים האחרונות. השינוי הגדול שעשינו הוא בתקופת הקטיף. בעבר קטפנו לבד בעזרת פועלים, כל תקופת הקטיף היתה מאד אינטנסיבית וקשה. גם שיווק הפרי היה הרבה יותר בעייתי. מכרנו בעיקר לשוק הסיטונאי. כיום אנו עובדים עם בית אריזה, המכתיב על פי חוזה, מתי ייערך הקטיף. כשמגיעה עונת הקטיף, בית האריזה אחראי לקטיף, לפועלים ולשיווק הפרי. בדרך כלל פרי המנגו אותו אנו מגדלים הולך לייצוא.

ספר לי על עצי המנגו?

"אני מגדל חמישה זני  מנגו. שמותיהם: מיה, עומר, קיט (הזן הירוק הגדול), שלי ואיה. הזן איה לא עמד בציפיות שלנו. ההחלטה אלו סוגים לגדל נובעת מצרכי השוק בחו"ל. התמקדנו בייצוא. גורם נוסף בהחלטה הוא נושא הקטיף. הזנים בהם קל לנו להשתלט על הקטיף. בעבר כשהגיע זמן הקטיף הוא נעשה ממש עם הבשלת הפרי. כל שיטת העבודה שלנו היתה שונה, היינו קוטפים בשעות הבוקר, ממשיכים אחרי הצהריים, הכל על פי הבשלת הפרי. השוק מאד אהב את זה, התגמול היה נמוך בהרבה ובוודאי סך העבודה שלנו. כיום צורה זו של עבודה מול בית האריזה יצרה שינוי לטובה ברווחיות שלנו ומאד מתאימה לגילנו.

מהי שנה טובה, ומתי אתם בבעיה ?

"שנה טובה היא כשהיבול שלנו שלושה עד ארבעה טון לדונם. בשנה כזו עלות מחיר המים פחות משמעותית. מזג האויר, בחורף בעיקר, הוא המשפיע העיקרי על כמויות ואיכות הפרי. מספיק שיש כמה ימים של קרה התוצאה של כמות הפרי מאד משמעותית. השנה יש הרבה ימי קרה ואנו דואגים". אילן ואלינור מהנהנים שניהם ואומרים את מה שידוע: אנו מהמרים כפייתים. בסך הכל אנו חיים בצניעות, מאד מחושבים ולכן שורדים. ומוסיפים: גם החמסינים בקיץ, יש זנים שהם מאד רגישים".

ספר על השינויים הנוספים שחלו בשנים האחרונות בגידול עצי המנגו?

כל נושא ההשקיה השתנה. ההשקיה נעשית בטפטוף ובפיקוח של בקרי השקיה. אני מהבית יודע אם יש צורך להוסיף השקיה. את המים אנו מקבלים ממי הכנרת, ותלויים ברמת המליחות של מי הכנרת. במידה ורמת המליחות עולה אני מקבל דיווח מתחנת המים המדווחת על איכות המים; במידה ורמת המלחים גבוהה אני מחוייב בהשקיה נוספת על מנת שמליחות הקרקע תרד. בהשקיה נוספת אני שוטף את המלחים לעומק. ברמת נתרן גבוהה עלי העץ נראים כאילו יש בהם כוויות. זוהי פגיעה בבריאות העצים.

לאילן ואלינור שלושה ילדים.

 ומה עם בן ממשיך? ומה קורה בנושא הבנים הממשיכים באלמגור?

"הבן הצעיר שלנו גר במושב אך אינו בן ממשיך במשקנו וכך בהרבה מאד משקים באלמגור. לא ברורה הסיבה מדוע זה כך באלמגור. שני ילדינו הגדולים עזבו, מצליחים ומרוצים בחייהם. הבן השלישי גר במושב, מתפרנס אך אינו במשק.

ספר לי על אלמגור, קצת על העבר שלה, ומיהי היום?

"אלמגור נוסדה כהיאחזות נחל במיקום זה כנקודת אחיזה אסטרטגית מול הסורים. בהמשך הפכה למושב. אוכלוסיית אלמגור היתה מההתיישבות העובדת; ששים אחוז קיבוצניקים וארבעים אחוז מושבניקים. כל המשקים במושב עברו אותו מסלול של גידולים. כיום תשעים אחוז מהחקלאות במושב הם מטעי המנגו. באלמגור מעט מאד בנים ממשיכים רק כ–25%.

אלמגור הוא המושב הצפוני בעמק הירדן והמושב היחידי במועצה האזורית עמק הירדן. הישובים השכנים לאלמגור שייכים למועצה האזורית מבואות חרמון. נתון זה יצר בידוד לאלמגור בהרבה מובנים. הקיבוצניקים לא ידעו ממש איך לאכול אותנו. בין אלמגור והישובים השכנים שהם: כרכום, כורזים, כחל ואמנון לא היה ממש קשר. ילדי אלמגור למדו בבית ירח, ילדי השכנים בבית ספר אחר. המרחק יצר מצב בו ילדי אלמגור היו בבידוד מילדי הקיבוצים, ובנתק מילדי הישובים השכנים. נכון להיום, אלמגור מקיימת את כל מערכת החינוך של הגיל הרך ליישובי הסביבה. זהו חלום שהתגשם. גם פעילות חברתית מתקיימת באלמגור – הרצאות, חוגים שונים, טיולים משותפים וחגים.

אני חוזרת לתחילת הפגישה עם אילן כ"ץ ואלינור, השיחה החלה על החצוצרה של אילן. אלינור אמרה לי כך: "יש רבים שמנגנים בחצוצרה וכפי שאומרים הם תוקעים בחצוצרה, אילן  הוא אחר – הוא מנגן בחצוצרה. ואני רואה באלינור ואילן, איך מתקיים הניגון ביניהם בחייהם בכל עשייתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "יבולים" – מכללה תעסוקתית לצעירים בעלי מוגבלויות, פועלת במשק של שמוליק אמיתי בכפר מלל. החווה הוקמה ביוזמת ענת גלנץ, בתו של שמוליק, המנהלת את המקום ביחד עם מאיה גולדברג. החניכים רוכשים כישורי חיים
6 דק' קריאה
קראתי בעיון את הראיונות עם שלוש מזכ"ליות תנועות הנוער הכחולות – רונית שניר מהשומר הצעיר, לירון אבנת מהמחנות העולים ומיה גבע מהנוער העובד והלומד, שהתפרסמו בגיליונות אחרונים של "הזמן הירוק". אלה שלוש נשים מרשימות
3 דק' קריאה
אדם קרוב אצל עצמו ואצל אזורו הגיאוגרפי ולכן לא יפנה במצוקתו או ברווחתו לבית התנועה הקיבוצית, אלא למועצה האזורית בחדשי החל"ת הארוכים שגזרו  עליי, כמו על רבים אחרים, שהות ממושכת ומשתקת בבית הפרטי, חשבתי
3 דק' קריאה
לא היה זה מובן מאליו להמשיך ולקיים  בעת הקורונה את המסורת של יום העיון לזכרו של אמרי רון. אבל משפחתו, חבריו במשמר העמק, מוקירי זכרו בתנועה הקיבוצית, חברי מעגל הקבוצות, ונציגי המכון לחקר הקיבוץ,
5 דק' קריאה
מרים דרוק (51) חברת קיבוץ יקום, בעלת תואר שני במנהל עסקים, כיהנה במגוון של תפקידי ניהול בקיבוצה, בתעשייה הקיבוצית והארצית. בעברה – מרכזת משק ומנהלת עסקית בקיבוץ יקום, וסמנכ"לית משאבי אנוש במפעלי קבוצת פלסטיב
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן