ייצוא תמרים טריים מישראל לאוסטרליה
יבול שיא
הרפת והחלב
עמנואל מגן הוניגמן 002 1

"גזר בגלבוע" ריאיון עם עמנואל מגן

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

עמנואל מגן (הוניגמן) הוא מהאנשים שהעלו את "גזר בגלבוע" – אגודה שיתופית חקלאית המתמחה בגידול גזר ותפו"א – על המסלול עם הקמתה בשנת 2003. עד לא מכבר וטרם יציאתו לפנסיה נשא עמנואל במגוון תפקידים בחברה המשותפת לקיבוצים הדתיים טירת צבי ומעלה גלבוע ולאחרונה גם לחברת "בננות החוף" שנכנסה כשותף שלישי. במהלך השנים עמנואל תפקד כמנהל תפעול בשדה ומנהל אחזקה בבית האריזה, נאמן בטיחות של החברה ועסק בכל הקשור לבית האריזה ולשדה. ב-17 השנים האחרונות עמנואל כיהן כמנהל השדה של החברה.

 

מה אתה יכול לספר על "גזר בגלבוע"?

"בתחילת הדרך לכל אחד משני הקיבוצים היו כ- 300 דונם גד"ש. היוזמה להקמת השותפות הגיעה משני המשקים ששאפו לאחד כוחות ולהפוך לגוף גדול ובעל יכולות, גזר בגלבוע. הייתה התלבטות היכן להקים את בית האריזה: האם על ההר, במעלה גלבוע או בעמק המעיינות, בטירת צבי; לבסוף הוחלט על הקמת בית האריזה במעלה גלבוע.

ניהלתי את הגד"ש בטירת צבי והשתלבתי באופן טבעי בשותפות החדשה. "גזר בגלבוע" משתפים פעולה עם משקים ומגדלים באזורים שונים בארץ: מכרם שלום בנגב, דרום הר חברון ועד לדן ודפנה בצפון. כל שלבי הגידול על כל פרטיהם מבוקרים ומפוקחים ע"י השותפות. אין פעולה שנעשית בשדה מבלי לתאם איתנו כולל פתיחת מים וכמובן טיפולים שונים.

בהתאם לאזור, אנחנו מגדלים זנים המתאימים לתנאי המקום ולעונות הזריעה. היום בשותפות "גזר בגלבוע" מגדלים כ- 2000 דונם גזר רגיל, 350 דונם גזר אורגני ו-350 דונם נוספים של תפו"א אורגני. מחצית מיבול הגזר הרגיל משווק בארץ ומחציתו בחו"ל. מרבית הגזר האורגני כ-90%, משווק לחו"ל בשיתוף פעולה עם גזר "שלוחות" וכ- 10% בשוק המקומי. את התפו"א האורגני משווקים לחו"ל מלבד תפו"א גדולים שלא מתאימים לדרישות השווקים בחו"ל ומשווקים בארץ".

 

אז "גזר בגלבוע" מתמחה בעיקר בגידול גזר.

"שנים רבות ההתמחות הייתה בגידול גזר; אומנם עם הקמת השותפות, גידלו מעט תפו"א אורגניים (כ- 50 דונם) למעלה בהר- במעלה גלבוע, אך התוצאות לא היו מספקות. בשנים האחרונות נכנסנו שוב לגידול תפו"א אורגניים. כשהגעתי ל"גזר בגלבוע" ראיתי בתפו"א האורגני, גידול נישה פוטנציאלי שלא קיים בצפון בכלל. אומנם בעמק גידלו בעבר תפו"א רגילים ועשו לא מעט עבודה בנושא, אך עבדו עם זרעים מקומיים מרמת הגולן והיבולים לא היו גבוהים. בנוסף, לא היו בתי אריזה לתפו"א בצפון והמשקים נאלצו להוריד את תפו"א לבתי אריזה בדרום.

 


"התעקשתי שנים רבות על גידול גזר במקומות אחרים מלבד מעלה גלבוע כדי להביא להצלחה כלכלית ולא רק אידיאולוגיה וציונות לשותפות ולקיבוצים. לעיתים, גם מופנות אלי טענות שונות, לדוגמא: שגידול התפו"א באזור הביא לאזור ולגידול עגבניות התעשייה את הכימשון. אכן כשמגדלים תפו"א יש סכנה לכימשון, אבל מה לעשות? למרות זאת, אני לא נותן לזה לשבור אותי, זה באופי שלי ואני תמיד דוחף קדימה"


 

"השנה הייתה לנו שנה קשה מאוד בתפו"א בגלל מחלת הכימשון, אך בשנים עברו הגענו בתפו"א האורגני, בזנים מסוימים ליבול משווק של 4 טון לדונם והגידול הרוויח יפה. במקביל, הקמנו בית אריזה לתפו"א בצפון, בבית האריזה להדרים "הדר שאן" – זה השתלב טוב כיוון שבתקופת המיון והאריזה של תפו"א לא מיינו הדרים וכל הצוות והלוגיסטיקה בבית האריזה עמד לרשותנו. מערך האריזה שונה ונפרד ממערך האריזה של ההדרים, בתחילה התחלנו עם מערך פשוט מאוד וכל שנה אנחנו מוסיפים ומשדרגים אותו. בהתאם לכך, קיבלנו משובים טובים על איכות התפו"א וירידה בשיעור הפגיעות המכאניות וכו'.

"למיטב ידיעתי, תפו"א הוא גידול הירקות היחיד בו יש דרישה של המשווק לזנים מסוימים. בתפו"א אורגני המיוצא לגרמניה, הדרישה היא לזנים צהובים בלבד! שלהם רגישות גבוהה יותר למחלת הכימשון, מה שמוביל להתמודדות מאתגרת בגידול זה".

 

מה מייחד את עבודת החברה?

"גזר בגלבוע" עובדת ע"פ תקנים מחמירים, תקן בינלאומי לבית האריזה- BRC, המפוקח ע"י חברה חיצונית הבודקת אותנו לפחות 4 פעמים בשנה ותקן גלובאל גאפ- GLOBAL G.A.P, עליו אני ממונה ובמסגרתו אנחנו נבחנים פעם בשנה לגבי התנהלות החברה וכל שלבי גידול התוצרת. על כל משטח העוזב את בית האריזה שלנו, יש ברקוד המאפשר שליפת כל המידע הנוגע לו ולחלקת הגידול גם שנים אחורה. בנוסף, אנחנו מלווים את כל שלבי הגידול בכל החלקות, מפקחים ולוקחים אחריות עד הסוף. גם היכן שיש מגדלים טובים, הם עובדים ע"פ הנחיות מדויקות שלנו".

 

איך הגעת לחקלאות?

"כשהגענו לכיתה ו', היינו צריכים ללכת לעבוד בחקלאות. אף אחד לא שאל אותנו אם אנחנו רוצים לעבוד או לא. היה ברור שחלק מהזמן אתה עובד וחלק מהזמן אתה לומד. אני נשלחתי לעבוד ב"גן הירק" בו גידלו בעיקר גזר בעבודה ידנית. עם השנים, עזבו המבוגרים את הענף והצעירים שהחליפו אותם הכניסו שיטות עבודה חדשות ומיכון ודברים החלו להשתנות. בשנות ה-60 התחלנו לגדל גם תפו"א וזה זכור לי היטב, כי עם שחרורי מהצבא המבוגרים בענף שהגיעו מגרמניה, שאפו לחסוך בעלויות וחצו את זרעי תפו"א לחצי כדי להגדיל את כמות הזרעים, אך היה צריך לחטא אותם בכספית – היינו יוצאים מהטבילות האלה תכולים וכחולים.. כמובן שאז לא הייתה בכלל מודעות לרעילות הכספית".

 


"כשהגעתי ל"גזר בגלבוע" ראיתי בתפו"א האורגני, גידול נישה פוטנציאלי שלא קיים בצפון בכלל… למיטב ידיעתי, תפו"א הוא גידול הירקות היחיד בו יש דרישה של המשווק לזנים מסוימים. בתפו"א אורגני המיוצא לגרמניה, הדרישה היא לזנים צהובים בלבד! שלהם רגישות גבוהה יותר למחלת הכימשון, מה שמוביל להתמודדות מאתגרת בגידול זה


 

"גדלתי בענף גן הירק, למדתי והתפתחתי בו במשך השנים עד הקמת שותפות "גזר בגלבוע" וההמשך הטבעי בה"

.

מה אתה אוהב במיוחד במקצוע הזה?

"אני אוהב לקום בבוקר, לצאת לשדה ולבחון מה מצב הצמחים ואם הם מחייכים אלי. אם עברה עליהם עקה כלשהיא, אראה את זה ואחשוב מה אני יכול לעשות. אני אוהב מאוד את השדה, אני אדם שרץ קדימה, לא מסתכל אחורה אלא רק קדימה למקום בו אני רוצה לראות את הדברים. אני חושב שבזכות תכונה זו וגם שאני עומד על שלי ולא נותן לדברים לעכב אותי, שיניתי וקידמתי את החברה לממדיה העכשוויים כאימפריה.

"התעקשתי שנים רבות על גידול גזר במקומות אחרים מלבד מעלה גלבוע כדי להביא להצלחה כלכלית ולא רק אידיאולוגיה וציונות לשותפות ולקיבוצים. לעיתים, גם מופנות אלי טענות שונות, לדוגמא: שגידול התפו"א באזור הביא לאזור ולגידול עגבניות התעשייה את הכימשון. אכן כשמגדלים תפו"א יש סכנה לכימשון, אבל מה לעשות? למרות זאת, אני לא נותן לזה לשבור אותי, זה באופי שלי ואני תמיד דוחף קדימה".

 

אתה אכן ידוע כאוהב להיכנס לתחומים חדשים ולא בוחל באתגרים קשים, ספר קצת על הטמעת החיטוי הסולרי אותו הכנסת לצפון, בהיקפים נרחבים לפני מספר שנים.

"חיפשנו דרכים להתמודד עם עלקת ועשבייה בגזר האורגני, אחרת לא הסתמן לו עתיד. עד אז ההתמודדות עם עשבייה טרם הצצה הייתה באמצעות שלהוב יום לפני הצצת הגזר. באזור שלנו, הקרקעות לא מתייבשות מהר כמו הקרקעות בדרום והיה קושי לתזמן את עיתוי השלהוב כהלכה – בעצם לא הצלחנו בזה. התחלנו לבחון את החיטוי הסולרי הרציף, בצורה ניסיונית ובשטחים קטנים בשיתוף פעולה עם חברת גניגר: בחנו כמה סוגי פוליאתילן, עובי מתאים, מידת האלסטיות, עמידה בתנאי הסביבה והחיטוי והתפתחות מידות החום הרצויות תחת הניילון. נכון להיום, אנחנו עובדים עם ניילון 5 שכבות, 45 מיקרון, אנטי דריפ. גם פריסת הניילון השתפרה: הקבלן המבצע למד מה סוג המבערים המתאים להלחמת הניילון, כמות הגז, מהירות העבודה, זמן הפריסה ועוד.. "החיטוי הסולרי הרציף, יקר ועשוי להגיע לכ-2000 ₪ לדונם אם לוקחים בחשבון את איסוף הניילון וההטמנה; לכן גם היום, אנחנו לא מחפים את כל שטחי הגזר האורגני שלנו".

 

יצאתי לפנסיה

"בתחילת פברואר יצאתי לפנסיה. שאלו אותי מה ההבדל בין היום שלפני ליום שאחרי, אז אמרתי להם שהם יכולים לשאול את אשתי.. "עד סוף ינואר, כשקמתי בבוקר, הסדין על המיטה, היה בבלגן – הרבה דברים בראש והרבה עניינים לטפל בהם. מהראשון לפברואר, הסדין היה ישר ומסודר. מתחילת פברואר, אני עובד כיועץ ועסוק בנושאים שמעניינים אותי כמו הטמעת תוכנת גשם בחברה והתאמת ממשק התוכנה לתקנים בהם אנחנו עובדים. "עד יציאתי לפנסיה, התפקיד היה עמוס ולא פשוט, פעמים רבות הייתי יוצא אל השדה בלילה. מתחילת פברואר אני מסיים את היום בסביבות ארבע אחר הצהריים ומתפנה לגדל בשמחה את נכדיי"

"נולדתי בח"י באלול, 22 בספטמבר 1948. בקרוב אהיה בן 72 ובתאריך זה קרו שני דברים: האחד שנולדתי והשני שזהו תאריך החתונה של דינה אשתי.."

 

והיכן אתה היית בתאריך החתונה של אשתך?

"אני הייתי ביום ההולדת, מחייך

"דינה ואני נשואים 49 שנים ויש לנו 6 ילדים, כולם נשואים: 3 בנות ו-3 בנים ו-22+ נכדים. יש לי נכדה דתיה, נשואה המשרתת בצבא – כנראה החיילת היחידה בצה"ל עם כיסוי ראש וכששאלתי אותה מתי תחבוש כומתה ומתי כיסוי ראש, היא ענתה לי: סבא אל תדאג, אני אסתדר".

 

ספר על ילדותך בטירת צבי, מהמקומות החמים בארץ, בתקופה זו גם ללא מזגן.. איך הסתדרתם?

"הוריי ממייסדי טירת צבי ונולדתי בטירת צבי. מקור גרעין ההתיישבות של היישוב, בשלוש הכשרות של הפועל המזרחי: רחובות, כפר יעבץ וכפר רוטגז, הורי הגיעו מההכשרה ברחובות. שלוש ההכשרות התמקמו בבית אלפא והתכוננו להקמת הישוב החדש, בכ"א בתמוז יום העלייה על הקרקע של טירת צבי, יצאה בלילה שיירת משאיות מבית אלפא ואבי הוביל את השיירה. כששאלתי אותו מדוע הקימו את הישוב היכן שהקימו, הוא ענה לי שכשהגיעו לצומת דרכים היה לו קל יותר להושיט את היד ימינה ולאותת בסיבובים על פנייה ימינה מאשר למשוך פיסת ברזל ששלפה את הווינקר שמאלה.. כשהוספתי לשאול: אבל למה כל כך רחוק?? אבי ענה לי שאמרו לו תיסע עד שיגמר הדלק".

"הוריי ושאר המייסדים הגיעו לטירת צבי, שם עמד מבנה בו חיה משפחה ערבית בשם אטירה ואיתם הם חיו כשנתיים. משם המשפחה יחד עם שמו של הוגה הציונות הרב צבי הירש קאלישר, נגזר שם הקיבוץ. בשנת 1952, כשאני פעוט בן 4 נרשמה בטירת צבי הטמפ' הגבוהה בעולם- 54.5 מעלות צלזיוס בצל. בימים אלו שלא היה מזגן, המבוגרים שפכו מים על הרצפה והניחו עליה בדי יוטה עליהם אנחנו הילדים שכבנו כדי להתקרר. בלילה ההורים היו מוציאים את המיטות החוצה, כך שהרחוב קיבל את השם רחוב המיטות."

"גדלתי בלינה משותפת ועבורי זו הייתה חוויה מטורפת. בשעה שמונה בערב ההורים היו משכיבים אותנו לישון והולכים לענייניהם. שמו עלינו שומרת לילה עם פנס לוקס (עששית) שהייתה עוברת בינינו לוודא שאנחנו ישנים. שומרת הלילה חשבה שאנחנו "פראיירים", אבל הנחנו את הראש ועשינו עצמנו ישנים וכשהיא הלכה- חגגנו. עבורי זו הייתה חוויה נהדרת אבל בהמשך נסובו מלחמות קשות על נושא הלינה המשותפת עד שבשנות ה-70, היא נזנחה לחלוטין".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מיטל גבע אוחיון, מומחית לתזונה ומטפלת, עוסקת בטיפול פרטני וקבוצתי לאנשים, בעיקר נשים, לשחרור מאכילה רגשית. לשיטתה של גבע-אוחיון, אנשים לא מקשיבים לגופם. הם לא מקשיבים לתחושת הרעב שלהם או לתחושת השובע, הם לא
6 דק' קריאה
הוא רק בן 35 וכבר מנהל את משק נהרי, המגדל פפאיה, אנונה ואבוקדו אורגניים. עומר נהרי, הנכד של אורה ויורם נהרי, ממושב בן עמי, היה קשור מאוד למושב בו גדל. בגיל 15 כבר עבר
7 דק' קריאה
כשפרצה מלחמת יום כיפור קטף אִיתָי מיכאלי כותנה בשדות של קיבוצו, הזורע. למחרת כבר התייצב בגדוד 890, הגדוד ממנו השתחרר רק כמה חודשים קודם. כעבור עשרה ימים כבר הוביל פלוגה בקרב המפורסם על החווה
15 דק' קריאה
אני יודעת שאתם אוחזים בעיתון של אחרי יום כיפור, אבל אני כותבת את הטור עוד לפניו ואני מלאת מחשבות וחששות, איך ייראה יום כיפור הזה עם הסגר וכל ההנחיות. הקשבתי לתפילה שנקראת הווידוי הגדול
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן