יעילות דישון חנקני בתמרים
יבול שיא
הרפת והחלב
הצפה בנהריה צילום משרד לסקר את יעקב

דעה אישית: משרד החקלאות ? חלק שני

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

 בחלקו הראשון של המאמר עסקנו בנושא הקרקע כגורם ייצור והבאנו בסופו את תפקודיה של רשות התכנון בנושא זה במשרד. לפני שנמשיך בנושא הקרקע, כאן המקום לציין בנוסף כי בעקבות החלטת הממשלה לאחר הבחירות האחרונות, הרשות לתכנון נושלה מ- שני אגפים אחרים:

האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב – האגף פעל ברשות לתכנון מזה 7 שנים, ומאז 2017  – עם תקציב של מעל  3 מיליארד ₪ ל-5 שנים. האגף הועבר למשרד הכלכלה. על זאת ניתן לומר: כל המוסיף – גורע, והגיעה העת לקחת מהמשרד נושא זה.

 

האגף לתכנון ובקרה החטיבה להתיישבות, גרעיני משימה 

הממשלה החליטה להעביר למשרד ההתיישבות החדש (עם השר צחי הנגבי) את האגף לתכנון ובקרה המתכלל את עבודת הממשלה מול החטיבה להתיישבות.

מן הראוי היה שנושא זה יישאר במשרד ברשות לתכנון כי הוא חלק אינטגרלי מיעדי המשרד, סמכותו ואחריותו. עצם העברת אגפים וסמכויות למשרד ההתיישבות החדש שעד היום טרם תוקצב, וגם לא בטוח שיישאר לאחר הבחירות, הינה במידה מסוימת הבעת אי אמון ביכולת המשרד להגשים יעד בסיסי, ללא קשר להיבטים הפוליטיים הנובעים מכך.

גרעינים משימתיים: תחום הגרעינים המשימתיים שנכלל בעבר בתוך האגף לתכנון ובקרה, שלמעשה אין לו כל קשר למשרד החקלאות, יקבל במשרד ההתיישבות התייחסות נפרדת וייחודית, מתוך ראיית הגרעינים ככוח משימה המייצר עתודה חברתית איכותית ומנועי צמיחה לחברה הישראלית.

עם כניסת השר אורי אריאל למשרד החקלאות ב-2015, הועברה למשרד החקלאות מינהלת "תנופה" (לשעבר מנהלת סל"ע) אשר טיפלה במפונים עקב ההתנתקות, והסמכויות בנושא הועברו למשרד. לשם כך הוקם ברשות לתכנון אגף חדש: אגף ההתיישבות. אגף זה נשאר במשרד החקלאות ולא הועבר למשרד ההתיישבות החדש, לשם הוא מתאים יותר.

בתוך הרשות לתכנון מסתתרת רשות נוספת שעוסקת אף היא בעיקרה בנושא הקרקע תחת השם : הרשות המוסמכת לחוק ההתיישבות החקלאית. מטרת החוק, בעיקרה, היא מניעת העברת זכויות מתיישב בקרקע ומים לאדם אחר. העברה זו היא בגדר שימוש חורג. החוק הינו כלי ליישום מדיניות לשימוש מיטבי בקרקע ובמים, תוך שמירה על זכויות המדינה והחקלאים.

נושא זה, לענייננו, בהחלט ראוי שיישאר במשרד ולא ינדוד לרעות בשדות זרים.

 

ובהמשך לנושא הקרקע

כאמור בחלק הראשון של המאמר (שפורסם בחודש שעבר), בנושא זה עוסקים 3 יחידות במשרד, והיחידה שטרם התייחסנו לפעילותה היא:  האגף לשימור קרקע וניקוז, או בשמו המתחדש – האגף לתשתיות, תכנון וניהול משאבי סביבה. עם סיום פעילותו של היועץ המשפטי לשעבר של המשרד, ערן אטינגר, הוא קיבל תחת אחריותו את האגף לתשתיות, שימור קרקע וניקוז ושינה את שמו כאמור.

האגף פועל מכוח חוקים ישנים מאד:

חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ז-1957, ופקודת סחף הקרקע (מניעה), 1941.  "מכוח מסגרת חוקית זו פועל האגף, כזרוע המקצועית של שר החקלאות, לשימור כמות ואיכות משאב הקרקע החקלאית ולמניעת נזקי שיטפונות במרחב הכפרי" (אתר משרד החקלאות).

אכן, נושא שימור קרקע, מניעת סחף, אגרומטאורולוגיה וניקוז במרחב הכפרי חייבים להיות במרכז העשייה של האגף. אך מה לאגף זה ולתפקודו כמתווך להעברת כספים מהאוצר לרשויות ניקוז ולרשויות מקומיות לשם מניעת נזקי הצפה. זה לא המרחב הכפרי.

משרד החקלאות הודיע באביב 2020 כי יעביר לרשויות הניקוז תקציב של 146 מיליון ₪ לפרויקטים של ניהול סיכוני שיטפונות, מתוכם כ-96 מיליון ₪ לטובת ביצוע עבודות תשתית  לביצוע עד סוף 2020.

מדוע על משרד החקלאות להמשיך ולתמוך בקידום פרויקטים שונים לטובת הניקוז הכלל ארצי? וגם אם זו חובתו מכוח החוקים דלעיל, האם בכך תמה אחריותו לנזקי ההצפה האדירים שהיו בערי מישור החוף (נהריה כמשל) בשנתיים האחרונות. יש ניסיון לגלגל זאת על רשויות הניקוז האזוריות ועל הרשויות המקומיות שמצדן מגלגלות זאת חזרה לרשויות המדינה.

רק לאחרונה אמר ראש העיר נהריה לתקשורת כי יש להאיץ את הקמת המאגרים ממזרח לעיר, כדי למנוע את עליית הגעתון על גדותיו: "10 שנים התוכנית ישבה במגירה".

מבחן התוצאה הוא עצוב למדי ואין מי שלוקח אחריות.

מים ועובדים זרים

ואנו חוזרים לאגף גורמי ייצור שמלבד קרקע, בה הוא כאמור כמעט ולא עוסק – יש שני גורמי ייצור חשובים מאד  – מים ועובדים זרים – שמעסיקים אותו אך הפעילות בהם, הנראית לעין, אין בה כמעט תוקף וסמכות.

וכדוגמה לכך בתחום העובדים הזרים בחקלאות – כשמשרד החקלאות נאלץ לבקש  מרשות האוכלוסין  לאפשר לחקלאים לבצע ניוד מהיר בין חקלאים המעסיקים עובדים זרים כדין – רשות האוכלוסין הבינה את הצורך וגודל השעה, ופרסמה נוהל ניוד מיוחד לתקופת המשבר הכולל הקלות מנוהל הניוד החל בימים שבשגרה.

הזכרנו כבר במאמר הראשון כי אגף גורמי ייצור זה מוצנע באתר המשרד וכי המנהל שלו, ד"ר אסף לוי המשמש גם כסמנכ"ל בתחום, אינו מוזכר ככזה באתר.

לשאלותיי את דוברת המשרד על פעילות האגף בתחומים אלו נעניתי כי:

"בהתאם לחוק המים, רשות המים היא הקובעת את המכסה הכוללת לחקלאות וכן, בסמכותה להקצות את המים לחקלאים (רישיונות מים). הקצאה זו מתבססת על המלצת משרד החקלאות המבוצעת בהתאם לתקנות המים.

כמו כן, גם עניין הקצאת עובדים זרים נמצאת תחת אחריות רשות האוכלוסין. בשני המקרים, משרד החקלאות מוסר את המלצתו, אך זו אינה תמיד מתקבלת".

מכאן חוזרת ועולה המסקנה שאין סמכות ואין אחריות למשרד בשני תחומים אלו; מקסימום – יש המלצות.

 

מינהלת ההשקעות

המינהלת פועלת מכוח חוק עידוד השקעות הון בחקלאות משנת 1980, ומנוהלת כיום תחת שרביטו של הסמנכ"ל למימון והשקעות – צביק'ה כהן.

לאורך השנים נהנו חקלאי ישראל מתמיכת המינהלת, כל עוד עמד תקציב ראוי לרשותה. ומה קרה בשנתיים האחרונות?

מתקציב של 120 מיליון ₪ ב-2018 – ירידה בפועל ל- כ-20 מיליון ₪ ב-2019 (מתוך תקציב המדינה). פחות ממיליון ₪ ניתנו לפיתוח גידולים חדשים ב-2019. בהשקעות למימון מיכון חוסך כוח אדם – ירידה מ-11 מיליון ב- 2017 ל- 0 מימון ב- 2019. בנוסף, יש החלטת ממשלה מתחילת 2020 על סיוע בגין הפסקת הפעילות החקלאית במובלעת צופר דרך תקציב השקעות של המשרד, אך טרם הוקצה לכך תקציב.

המסקנה: יש ניוון מכוון של האוצר בתקציב המינהלת, כנראה מתוך גישתו הכוללת למעבר לתמיכה ישירה בחקלאים שבאה לידי ביטוי ברפורמה שעמד להגיש שר האוצר בתקציב 2021 שכידוע טרם אושר. וזה מוביל אותנו גם לנושאים הבאים.

נדמה לכאורה כי יש תחומי ליבה במשרד שהממשלה לא נגעה בהם אך לא כך הוא:

כולנו זוכרים עדיין את הכוונה להעתקת מרכז וולקני לצפון מתוך כוונה לנוון את החקלאות במרכז הארץ לטובת פיתוח נדל"ני.

ולאחרונה, אנו עדים לניסיון פגיעה באחד משני הגופים הסטטוטוריים של המשרד – השירותים להגנה"צ ולביקורת.

במסגרת חוק ההסדרים הכולל רפורמות רבות בולטת זו שתוכננה על ידי האוצר במשרד החקלאות לתמיכה ישירה בחקלאים (כמוזכר לעיל). האוצר החליט באופן בלעדי, ללא ידיעת המשרד, ליצור למעשה מנגנון עוקף משרד החקלאות – בהורדת כל החסמים והמכסים של ייבוא המצויים בסמכות השירותים להגנה"צ.

לאחר ויכוח נוקב של המשרד עם האוצר, ניאות האוצר להשאיר את השירותים להגנה"צ על כנם, אך רק לאחר שכפו על משרד החקלאות את שר האוצר כשותף לכל ההחלטות הנוגעות לאישורי הסדרת מכסים לייבוא תוצרת חקלאית צמחית טרייה. אי הסכמות בין השרים יובאו להכרעה בוועדת שרים.

ובמילותיו של שר האוצר בתקשורת:

"אני הולך לעשות רפורמה חסרת תקדים בתחום חקלאות. אני כרגע הולך להביא תכנית לתמוך במגדל ובגידול תוך הורדת כל החסמים והמכסים וכל ההגנות העקיפות. אני אביא חליפה שלמה של רפורמות, של תחרות, של הורדת רגולציה, של הורדת יוקר המחיה ואני הולך לעמוד בכל העוצמה כדי להעביר את הדבר הזה".

ועל זאת נאמר: "אם בארזים נפלה השלהבת….."

לסיכום – ישנם תחומים נוספים, שוליים אמנם, שגם בהם אין די הלימה בין הרצוי למצוי (כגון: צער בעלי חיים, פקיד היערות, פיצו"ח, אתר האינטרנט של המשרד, ריבוי הסמנכ"לים במשרד ועוד), אך על כך בפעם אחרת.

נראה כי אם במרבית תפקודי הליבה של המשרד אין לו מספיק סמכויות, תקצוב ויכולת ביצוע, אזי לכאורה, הוא יכול רק להמליץ (כלשון הדוברות של המשרד), ולהמתין להחלטה שתלויה ברצון משרדים אחרים בבחינת: "אם ירצו יאכלו ואם לא ירצו לא יאכלו".

כל זאת, בנוסף לבדק בית שרצוי שייערך מעת לעת לגבי אופי פעילות המשרד, ובעיקר נוכח מערכות בחירות הפוקדות אותנו לאחרונה ביתר שאת.

 

תגובת משרד החקלאות לשתי הכתבות:

אשר לגורמי ייצור, משרד החקלאות אכן משמש בהקשר הזה כגורם ממליץ. אולם, ללא המשרד, לא הייתה הקצאה מיטבית לחקלאות בעובדים זרים ובמים. בהתאם לחוק, אכן רשות המים קובעת את הכמות הכוללת, אך בפועל, שר החקלאות פיתוח הכפר, הוא זה שקובע את אופן החלוקה של כמות המים בין הצרכנים השונים.

באשר לשם האגף לתשתיות, תכנון וניהול משאבי סביבה, באופן פורמלי שם האגף נשאר כשהיה – האגף לשימור קרקע וניקוז. הגדרת התפקיד של ערן אטינגר, מנהל האגף, נשאר כשהיה גם לפניו. באשר לחוק הניקוז, רשויות הניקוז פעילות בעיר מחוץ לשטחים הבנויים של הרשויות המקומיות, כאשר קהל היעד הוא כלל אזרחי מדינת ישראל, מכל רחבי הארץ. מהות חוק הניקוז וכך גם תפקיד רשויות הניקוז הוא לצמצם את נזקי השיטפונות לתושבי הארץ. המרחב הפיזי שבו הם פועלות הוא מחוץ לערים, אולם תכלית הפרויקטים אינה רק להגן על המרחב הכפרי. רשויות הניקוז פועלות בהתאם ובשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, אשר פועלות בתחום הניקוז העירוני. על כן, האמירה כי ישנו גלגול אחריות כלל אינה נכונה. משרד החקלאות הוא הגורם המנחה, ורשויות הניקוז הן גורם הביצוע. לא זו בלבד, משרד החקלאות העביר בשנה החולפת תקציב של למעלה מ-150 מיליון ₪, כפי שהבטיח, וכך הפרויקט להגנה על נהריה, כבר יצא לדרך והוא יושלם בתוך שנתיים כתלות בתקצוב.

באשר למנהלת ההשקעות, מרבית הטענות אינן נכונות ואינן מדויקות. בהקשר למובלעות צופר, במהלך שנת 2020 מומנה הכשרת הקרקע בסך של 14 מיליון ₪ במלואה על ידי משרד החקלאות וניתנו מענקים למפוני המובלעות בסך של 5 מיליון ₪. במהלך שנת 2021 יושלמו המענקים לגורמי ייצור, בסכום כולל של 9 מיליון ₪ נוספים, וכן תמיכה על סך 6 מיליון ₪ בגין הפסדי העונה. סך כל התמיכה במפוני המובלעות מסתכמת ב-34 מיליון ₪ בשנתיים האחרונות.

בנוסף, בשנים 2020-2018, חולקו תקציבים גדולים גם לחקלאים חדשנים ולמיכון חדשני, וכן בשנת 2020 ניתנה תמיכה של 30 מיליון ₪ לענף התבלינים והפרחים שנפגעו באופן חריג בעקבות הפסקת הייצוא האווירי במהלך הסגרים הראשונים בעקבות משבר הקורונה. לא זו בלבד, במהלך שנת 2021, המשרד יתמוך ויעניק 95 מיליון ₪, לטובת האצת טכנולוגיות חדשניות בצומח והעלאת הפריון.

באשר לרשות לתכנון, גם כאן הטענות כלל אינן נכונות. הרשות לתכנון הינה יחידת מטה, הכוללת בתוכה שני אגפים בכירים, העוסקים במגוון תחומים. האגף לתכנון ופיתוח הכפר אחראי בין היתר על ייצוג שר החקלאות ופיתוח הכפר במוסדות התכנון והבנייה. הוועדה לשמירת קרקע חקלאית הינה רק אחת מהם, ובה חברים שני נציגים מעובדי הרשות לתכנון. מנהל האגף ועובדיו מייצגים את השר ואת המשרד במועצה הארצית לתכנון ובנייה וכן בוועדות המשנה, בוועדה לתשתיות לאומיות והם פועלים להנחיה מקצועית של נציגי השר בוועדות המחוזיות והמקומיות במגוון נושאים תכנוניים. הרשות נמצאת בימים אלה בתהליך של רה-ארגון.

באשר לוועדת הפרוגרמות אשר מנוהלת על ידי מנהלת הרשות לתכנון, ד"ר רותי פרום-אריכא, היא אחראית לאישור פרוגרמות חקלאיות, יישוביות, אזוריות ופרטניות. הוועדה ממליצה לשר החקלאות בדבר תקני הקרקע, בכל ישוב חקלאי מתוכנן. הוועדה גם מאשרת פרוגרמות חקלאיות של מיזמים חקלאיים, המוקמים על ידי חקלאים יחידים, וביניהם גם מתיישבים בודדים. בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל בדבר מדיניות הקצאת הקרקע החקלאית, שלא בדרך של נחלה, מהווה ועדת הפרוגרמות גורם ממליץ לפרוגרמות שמימושן הינו בדרך של הסכם לעיבוד יעיל. באותה ההחלטה צומצמה האפשרות להגדלת משבצות לאזורים ספציפיים ביישובים חקלאיים בקו עימות והמועצות אזוריות אשכול, תמר, הערבה התיכונה, חבל אילות וביישובי פתחת ניצנה. יודגש כי הוועדה איננה מקצה קרקע אלא ממליצה לשר או לרמ"י, בהתאם להחלטות הרלוונטיות של מועצת מקרקעי ישראל.

ביחס לולקחש"פ, הוועדה איננה עוסקת יותר בהכרזת קרקע חקלאית. הוועדה עוסקת בשמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים, שכן מדיניותה נגזרת ממדיניות התכנון הלאומית. לצד זאת, מדיניות התכנון תומכת ומעודדת הרחבת שטחי הפיתוח העירוניים, ולרוב הרחבות אלו יהיו על חשבון קרקע חקלאית.

באשר לוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל), עד לפני כשנה ועדה זו אישרה תכניות פיתוח בהיקפים גדולים ובהליך מזורז של שטחים פתוחים. בעקבות אי הארכת חוק הוותמ"ל, הוועדה ממשיכה את ההליכים התכנוניים לגבי תכניות שהוכרזו בקבינט הדיור או שאושרו להפקדה, טרם פקיעת תוקפו של החוק, על פי תיקון לחוק הנמצא על שולחן הממשלה לאישור.

באשר לאגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב, עם הקמתו סיים האגף את יישום החלטת הממשלה הקודמת, ובהתאם לתכנית אסטרטגית שקודמה בתיאום עם משרד האוצר, אושרה החלטת ממשלה 2397, בהיקף כולל של כ-3.2 מיליארד ₪ במשך 5 שנים. האגף פעל בכל השנים הללו בתוך המשרד מתוך תחושת שליחות עמוקה, החותרת להישגים בתחומים השונים של הפיתוח הכלכלי והחברתי בחברה הבדואית בנגב. התקציבים לפעולות אלו היו במשרדי הממשלה הרלוונטיים וחלקם היו תקציבים תוספתיים באמצעות משרד החקלאות.

באשר לאגף לתכנון ובקרה, שהשתלב במשרד כתוצאה מהחלטת ממשלה, שקבעה את דרכי העבודה של החטיבה להתיישבות מול הממשלה. האגף הוקם ופעל להשבת החטיבה להתיישבות לעבודה סדירה, תחת מדיניות השר, שפורסמה מידי שנה להערות הציבור, ותחת תכניות עבודה שנתיות שתואמו עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. תחומי הפעילות של החטיבה, השתלבו עם כלל הפעולות ברשות לתכנון. העברת האגף והסמכות למשרד ההתיישבות קטעה את השילוב הזה, אך אין בכך לומר דבר על יכולת המשרד להגשמת יעדים, שכן ההיפך הוא הנכון. החלטת הממשלה שקבעה את מנגנוני הבקרה נשענה ונסמכה על עבודת הרשות לתכנון במכלול התחומים שבאחריותה. יודגש כי העברת האגף נבעה משיקולים פוליטיים ושיקולים שאינם נובעים מעבודת האגף.

באשר לאגף ההתיישבות אשר עוסק בהשלמת הפעולות לשיקום מפוני גוש קטיף ובתשלום פיצויים (היקף פעילות מצומצם), הוא נשאר באחריות המשרד ואנו לא רואים לנכון להעביר את המפונים ממשרד למשרד.

באשר לרפורמה בנוגע לשירותים להגנת הצומח ולביקורת במסגרת חוק ההסדרים, התיקון לחוק הגנת הצומח, כך שסמכויות שר החקלאות, בכל הנוגע ליבוא צמחים יועברו לשר האוצר, אינו נדון בין המשרדים ואינו מקובל על משרד החקלאות כלל, נוכח היותו אמצעי חריג באופן קיצוני, המבקש למעשה להפקיע זכות רגולטורית מקצועית המצויה בליבת סמכויותיו של משרד החקלאות, ולהעבירה לידי גוף חדש במשרד האוצר. על כן משרד החקלאות התנגד להצעת ההחלטה שכן אין בה שום היגיון מקצועי או מעשי בהפרדת הסמכויות הרגולטוריות בתחום הגנת הצומח. יוזמת משרד האוצר סוכלה על ידי משרד החקלאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ביום העצמאות יוענק "אות יקיר אשכול" לשמונה תושבי המועצה הדרומית, בשמונה קטגוריות, כהוקרה לפעילות שתרמה ותורמת לחיי קהילת אשכול ומדינת ישראל. אות יקיר אשכול יוענק לד"ר אהוד דיין, ממייסדי מושב דקל, שהתחיל את עבודתו
6 דק' קריאה
רב-סרן אלעד בן-דוד הי"ד, נכד למייסדי מושב ניר-ישראל, היה מפקד פלוגת החוד בצנחנים. הוא נהרג ברצועת הביטחון בלבנון באפריל 1993, בהיותו בן 23. הזיכרונות עליו מעלים דמות של אדם צעיר, שאהב אנשים וטבע. פעמיים
5 דק' קריאה
במלחמת העצמאות אנחנו ניצחנו והערבים נחלו מפלה כואבת. הוקמה מדינת ישראל וחלק מתושביה יושב על כפרים וערים שלפני המלחמה חיו בהם ערבים פלסטינים. נדיבות מסייעת לריפוי הפצעים שעדיין כואבים ומפחיתה את הרצון לחדש את
5 דק' קריאה
עוזרת רשם האגודות: "מנגנון האיזון" הוא הדרך לגשר על הפערים לפי תקנות האגודות השיתופיות – "שיוך דירות בקיבוץ יתבצע לפי קריטריונים שוויוניים, תוך התחשבות בוותק החבר, והכל כפי שייקבע בתקנון". בדרך כלל, הקיבוץ משייך
3 דק' קריאה
זכויות גרוש או פרוד בקיבוץ: לאחרונה הבאנו (גיליון 8/4/2921) את עמדת רשות מקרקעי ישראל בשאלה אם יכולים חברי קיבוץ שהתגרשו או נפרדו מבן זוגם ויצאו מהבית לשייך לעצמם מגרש מגורים נוסף בקיבוץ (מעבר לבית
2 דק' קריאה
שלושה חברים מעמק הירדן חברו להוציא לאור כספר  את מחקרו של אסף אגין ז"ל  מדגניה ב' על קרבות העמק במלחמת השחרור אני יושב עם שלמה מנוח (דגניה א'), עוזי קרן (עין גב) ואילן אשל
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן