על חודו של קול - כך נבחר ירון בלחסן לתפקיד מנכ"ל ארגון מגדלי פירות
יבול שיא
הרפת והחלב
סלה פייגנבאום

ד"ר סלה פייגנבאום – לשעבר כימאית במחלקה לקרקע ומים בוולקני

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ד”ר סלה פייגנבאום חקרה-בחנה דישון קרקע והזנת צמחים בשלושים ותשע שנות עבודתה במכון וולקני. כשהגיעה לישראל ממולדתה פולין בשנת 1957 כבוגרת הטכניון של העיר וורוצלאב ובאמתחתה תואר שני בכימיה, היה ברור לה שאת חייה המקצועיים היא תעשה בתחום שהוא מאד קרוב לליבה.
“באתי לישראל כבר כאימא לילדה בת חודשים אחדים; זה היה בשנת 1957. לא ידעתי מילה אחת בעברית. חיפשתי עבודה ובסיוע חבר התקבלתי לעבודה בתחנה לחקר החקלאות ברחובות ככימאית לבורנטית. אלכסנדר פורת היה אז כימאי שעבד בתחנה ודיברנו בינינו רוסית. המחקר הראשון שלי היה בחינת קרקעות לכרמים. שנה לא דיברתי עברית אך הסתדרתי עם הסובבים אותי במחקר במחלקה לחקר קרקע ומים”.

סלה אמנם סיימה את הטכניון בפולין אך נאלצה לשוב אל ספסל הלימודים בטכניון בחיפה שם סיימה את הדוקטורט שלה.
“הדוקטורט שלי היה בנושא של שחרור אשלגן מטיפוסי קרקע שונים. זה לא היה קל ולא פשוט. הייתי נשואה ואם. גרנו בבת-ים אני, בעלי והבת. פעם בחודש החלפתי שלושה אוטובוסים ביום כדי להגיע ללימודים בטכניון. כשנולד הבן בשנת 1963 עברנו לגור בראשון לציון, וזה היה הרבה יותר קל להגיע באוטובוס אחד למקום העבודה”.

ד”ר פייגנבאום מגלה לנו כי המיוחד בשחרור אשלגן הוא בכך שהקרקע ניזונה מדשן אך לא כל קרקע זקוקה לדשן – חנקן ואשלגן. “בקרקע יש חול, חרסית. בחנתי מקורות חנקן שהצמח קולט מהקרקע ויש חנקן ממקורות שונים”.
לדוקטור הכימאית היה גם פרק עבודה בוועדה לאנרגיה אטומית בוינה “שם למדתי הזנת חנקן בעזרת איזוטופים שאינם מעבירים קרינה”.
עבודת השטח היתה בנגב, ליד באר שבע ובתחנת הניסיונות גילת. “גידלנו קטניות בחממת מיקרו ובחנו הזנה בצמח – כמה הוא קלט מהחנקן”.
ד”ר סלה פייגנבאום יצאה לגמלאות בגיל 65 בשנת 1996. עוד שנתיים עבדה בהתנדבות ועזרה לילדים בכיתות שבהן למד בנה.

בשנת 2014 נפטר בעלה של סלה, יהודה פייגנבאום בן 87, כלכלן בהכשרתו, שהיה שנים אחראי על הרכש במכון הווטרינרי בבית דגן. סלה לא יכלה להישאר לבדה בביתה בראשון לציון ומאז היא מתגוררת בדיור מוגן “עד 120” בראשון לציון, שם פגשתי בה ערנית וצלולה וזוכרת אירועים משנות עבודתה הרבות בשרות החקלאות והמדינה.

היא זוכרת עד מאד לטובה כמה מהדמויות שליוו אותה לאורך שנות עבודתה בוולקני: ראש מינהל המחקר החקלאי פרופסור עזרא סדן יבל”א וראש מינהל המחקר החקלאי יואש ועדיה ז”ל “שבא לישראל עם שיטת עבודה אמריקנית מעניינת”. ימי עבודה טובים זכורים לה עם פרופסור עוזי כפכפי יבל”א שהיה מנהל המחלקה לקרקע ומים ועם פרופסור גד לובנשטיין ז”ל, וירולוג, שהיה מבכירי החוקרים של וירוסים תוקפי צמחים.

מומחית לאנליזות של עלים, צמחים וקרקע

ד”ר סלה פייגנבאום נולדה בשנת 1931 והיא היום בת 88. נישאה בפולין בשנת 1955 ליהודה פייגנבאום שעבר את מלחמת העולם השנייה כנער ואיבד את כל משפחתו בשואה. היה פרטיזן. סיימה את הלימודים בטכניון בוורוצלאב בעודה בהריון. “לאקדמאים היתה פריוולגיה”. סלה ובעלה התגוררו בפנסיון של הסוכנות היהודית ברחוב סירקין בתל-אביב.
ב-1957 עלתה לישראל והתקבלה לעבודה ככימאית במחלקה לחקר הקרקע והצומח בניהולו של פרופסור רביקוביץ בתחנה לחקר החקלאות שלימים היתה למכון וולקני.
בראשית דרכה במחלקה עסקה בפרויקטים בתמיכת הסוכנות בנושאים: הכלורוזה של כרמי גן ודישון יערות אקליפטוס. את עבודת הדוקטורט סיימה בשנת 1969 בטכניון בחיפה בנושא: הערכת רזרבות של אשלגן זמין וקצב שחרורו בטיפוסי קרקע שונים בהדרכת הפרופסורים הגין ופולמן.
סלה פייגנבאום היתה שותפה לפרויקטים שבהם נבחנה שיטה מעבדתית לקביעת אשלגן זמין בקרקע ועל פי הבדיקות שנעשו ניתנו המלצות למעבדות של שירות שדה. עסקה בנושאים שבחנו תערובות קרקע לגידול שתילים, ברור כנות של אבוקדו עמידות בקרקעות גיריות, היחס בין אשלגן זמין ותכולת אשלגן בעלים בשדות כותנה שהייתה נגועה במחלת השחמת.
במסגרת הפוסט דוקטורט השתלמה בסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית במעבדה לאיזוטופים בנושא: שימוש בחנקן 15 כסמן לאוריאה בקרקע.
ד”ר סלה פייגנבאום הייתה מומחית לאנליזות של עלים, צמחים וקרקע, בבדיקות איזוטופ של חנקן 15 בשיטות ספקטרוסקופיות מתקדמות.
סלה אימא לשני ילדים, ארבעה נכדים וחמישה נינים. הבת הבכורה רות (62) נולדה שבוע אחרי שסלה עלתה לישראל. נשואה לטייס בדימוס בחיל האוויר בדרגת סגן אלוף. לרות, שנולדה בחג השבועות, ארבעה ילדים וחמישה נכדים. מורה בבית ספר תיכון באשדוד, מתגוררת ביבנה. הבן משה (56) עובד בחברת “המשקם”, גר בכפר עידוד.
סלה היתה נשואה לבעלה כמעט 60 שנה. “הוא מעולם לא חלה, מעולם לא הלך לרופאים ונפטר ממחלה קשה”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רכבת ישראל תוכל להקים מסוף מטענים גדול מצפון למעבר ארז, רק בכפוף להתחשבות בקיבוץ ארז רכבת ישראל תקיים מסוף מטענים : הוועדה המחוזית מחוז דרום,  קיבלה את מרבית ההתנגדויות של קיבוץ ארז, של המועצה
2 דק' קריאה
משרד האוצר גנז את התכנית להקים אשכול כליאה חדש בשטח קיבוץ מגידו אשכול כליאה: כלא מגידו היה אמור לעבור לאשכול החדש  ובאזור הכלא תוכנן להקים מרכז תיירותי גדול, על בסיס הפסיפס העתיק שנמצא שם.
2 דק' קריאה
דגנית ורד, יושבת ראש הדירקטוריון ומנהלת הפיתוח העסקי של  VIAQUA  "המוצר הראשון של החברה החדשה הוא תוסף תזונה שמשפר את בריאות השרימפס ומחזק את מנגנוני ההגנה שלו" הידעתם שלחסילון (שרימפס בלע"ז) אין מערכת חיסון מפני
3 דק' קריאה
מי שנכנס בשערי כפר-סילבר, שבפיקוח מנהל החינוך ההתיישבותי, חש מיד באווירה פסטורלית, שנוצרת בזכות העצים הגבוהים והעבותים, מרבדי הדשא ופינות החמד הירוקות בין הבניינים. המורה שולה שפר התגוררה עם משפחתה במשך 42 שנים בתחום
7 דק' קריאה
ארז רגב, ממושב מעלה גמלא, הוא בעל מסעדת "מושבוץ" ודוגל בהסעדה והגשה ממוצרים מקומיים בלבד.  זה כולל את הכל – הבשרים, הבירות, שמן הזית, היינות והגבינות – הכל מתוצרת רמת הגולן, כאשר את הירקות
9 דק' קריאה
מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה, מכון אאורה בבינתחומי הרצליה, קבוצת ארליך ופירמת עמית, פולק, מטלון ושות' ערכו וובינר מיוחד שעסק בפודטק, יזמות בתחום המזון והשפעות הקורונה ומגפות על תחום זה. במסגרתו התארחו
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

דילוג לתוכן