קנט וחקלאות המחר: קנט מבטחת 24 ענפי חקלאות שונים כולל צאן ובתי אריזה
יבול שיא
הרפת והחלב
דר אולגה רז מנהלת התחום הקליני במחלקה למדעי התזונה אוניברסיטת אריאל

האם בעתיד נאכל חרקים?

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ד"ר אולגה רז, ראש תחום תזונה קלינית, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל

האם בעתיד נאכל חרקים ? לפי התחזיות העולמיות אוכלוסיית העולם צפויה להגיע ב-2050 לכ-9 מיליארד אנשים. לצורך הזנת כמות כזו נדרש להכפיל את כמות המזון ביחס לכמות הנצרכת כיום. לשם כך דרושים מקורות מזון נוספים וחדשים. כמות האדמה הנדרשת לגידול בעלי חיים המיועדים לאכילה, האפשרות המתמעטות להשגת דגים ופירות ים והשינויים באקלים – לצד הגידול באוכלוסייה לא יאפשרו לייצר את הכמות הדרושה. יש צורך במציאת פתרון להגדלה משמעותית של המזון הנדרש ונעשה ניסיון למצוא אוכל חדש כדי לספק את הצרכים.

חרקים עשויים להיות מקור חיוני לצורך זה. ידוע כיום, שכשני מיליארד אנשים ברחבי העולם צורכים סוגים שונים של חרקים, תולעים, עכבישים וכדומה כמזון יום יומי. השם המדעי לאכילת חרקים אנטומופגיה (entomophagy).

מה הסיבות לאכילת חרקים?

בריאותית: הרכבם התזונתי דומה להרכב בע"ח שאוכלים כיום – עוף, בקר ודגים. רבים מהם עשירים בחלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה, שומנים "בריאים", ויטמינים ומינרלים וע"פ מחקר שפורסם לאחרונה גם בנוגדי חמצון.

סביבתית: רוב החרקים כמעט ולא מפרישים גזים שפוגעים באטמוספירה (גזי חממה), בניגוד לבע"ח שאנו ניזונים מהם היום. כמות המזון הנדרש לחרקים כדי לייצר חלבון, קטנה משמעותית מזו הנדרשת לבע"ח שנאכלים כיום. לדוגמה, כדי ליצור אותה כמות חלבון, צרצר צריך פי 12 פחות מזון מפרה, פי 4 פחות מכבשה ומחצית מעוף.

כלכלית וסוציאלית: גידולם אינו מצריך טכנולוגיה גבוהה – נחשב ל low-tech, דורש מעט השקעה, אין צורך בהשכלה גבוהה ובכך מאפשר תעסוקה לשכבות סוציואקונומיות נמוכות יותר בעולם. הגידול נעשה בתנאי שדה או בגידול מתוחכם יותר בתנאים מיוחדים בהתאם להשקעה כספית.

האם אכילת חרקים תמצא את מקומה במערב? שאלה טובה. בין הראשונים שקיבלו את הרעיון הייתה אנג'לינה ג'ולי, שאכלה בעצמה והאכילה את ילדיה בחרקים ועקרבים.

אחד החסרונות למזון זה מכונה "איכס פקטור", תחושת גועל שעולה בנו מעצם המחשבה על אכילת חרקים. כדי להפחית ככל הניתן בתחושה זו, נעשים ניסיונות לשינוי הצורה הטבעית של מזון מחרקים; לדוגמה, קמח מחרקים, הוספת קמח חרקים לאורז וכדומה. כבר היום נפתחים עסקים מסוג זה בהיקפים קטנים בארה"ב ובאירופה ומספר הצורכים מזון מחרקים עולה באיטיות.

בטיחות באכילת חרקים: קיימת הסתייגות בעיקר בשל אפשרות לזיהום בכימיקלים, רעלנים וחיידקים וכן בשל תגובות אלרגיות אפשרית. ייתכן ומגבלות בטיחות אלה לא תהיינה רלוונטיות כשגידול החרקים יבוצע בצורה מכוונת ומתורבתת.

סוגי החרקים הפופולריים ביותר לאכילה: חיפושיות (31%), זחלים (18%), דבורים, צרעות ונמלים (14%), חגבים, ארבה וצרצרים (13%) ועוד.

הערת המערכת: מן הראוי להזכיר כאן כי חרקים כמו חגבים וארבה כשרים גם לציבור הדתי. אז האם בעתיד נאכל חרקים?

מחלת צהבון הגזר בגידול סוככיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן