יבול שיא
הרפת והחלב
כיסוי עצי אבוקדו ברשתות קיבוץ כפר הנשיא הגנה על עצי אבוקדו

הגנה על עצי אבוקדו מפני אירועי אקלים קיצוני

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
בחמש השנים האחרונות עומד החוקר ד"ר ליאור רובינוביץ' בראש קבוצת מחקר, שמנסה לאתר פתרון יישומי לבעיית הקרה והשרב – שני פגעי מזג אוויר קיצוניים שפוגעים באופן משמעותי ביבולי האבוקדו. התוצאות הראשוניות מעודדות מאוד

האבוקדו הוא עץ סובטרופי ואזורים בהם הטמפרטורות יורדות בעונת החורף מתחת לאפס או לקרוב לאפס – וודאי שאינם אידיאליים לגידול אבוקדו- הגנה על עצי אבוקדו

ואם זה לא מספיק – שרב קיצוני וארוך יכול להביא לפחיתה דראסטית ביבול מטעי האבוקדו ולעונה של הפסד. בנוסף, ההתחממות הגלובאלית אינה מביאה בשורות טובות בנוגע לאקלים המתאים לאבוקדו.

ההיפך, ככל שחולפות השנים – אירועי האקלים הופכים ליותר ויותר קיצוניים.

יחד עם זאת, אזורי הגידול המיועדים לנטיעות מחדשות מצטמצמים וחקלאים לוקחים על עצמם סיכון מחושב ונוטעים את האבוקדו גם במקומות כאלה, חלקם בישראל.

ד"ר ליאור רובינוביץ' הוא חוקר בתחום העצים הסובטרופיים במו"פ צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל.

בשנים האחרונות שותף ד"ר רובינוביץ' בצוותי מחקר רבים, אבל אנחנו בחרנו להתמקד במחקר שד"ר רובינוביץ' עומד בראשו – מחקר בנושא ההתמודדות של עצי האבוקדו אל מול אירועי אקלים קיצוני.

אני מבין שאחד הדברים שמונעים מחקלאי ישראל לממש את מלוא הפוטנציאל של ענף האבוקדו הוא נושא פגעי מזג האוויר. עצי האבוקדו בישראל רגישים לחמסינים, בעיקר בסוף אפריל – תחילת מאי וכן הם רגישים לקרות.

ליאור: "נכון מאוד. האבוקדו הוא עץ סובטרופי וישנם זנים הרגישים מאוד לקור אבל בשנים האחרונות אנחנו חווים שינויי אקלים לשני הכיוונים, כלומר, גם קור קיצוני וגם חום קיצוני.

ראינו זאת בשנה האחרונה (2020) למשל, כאשר היו בארץ שרבים שלא נראו כאן באמת עשרות שנים."

אני זוכר שהיה שרב אחד גדול וארוך, נדמה לי שארך עשרה ימים?

"נכון, השרב הגדול היה במאי 2020 והוא היה כל כך חזק וחריף ששכחו אחר כך את השרב שהיה ביולי, כאשר היו טמפרטורות קיצוניות שבאמת לא נראו כמותן לפני כן. הוא היה יותר קצר אבל חריף.

"בסוף אפריל ותחילת מאי, חלק מהזנים נמצאים בשלב סוף פריחה/תחילת חנטה ובעצם החנטים עדיין מאוד קטנים."

"בשלב זה הם רגישים מאוד הן לקרינה והחום הגבוהים והן ללחות הנמוכה ולרוחות שפעמים רבות מתלוות לשרב שכזה."

"שרב כזה גורם להפלה של חנטים בשיעור מאוד גבוה ואכן בחודש יולי החנטים כבר פחות רגישים, אמנם הם עדיין לא מסחריים אבל כבר יותר מבוססים, ונשירת החנטים המסיבית שנקראת 'נשירת יוני' כבר עברה. "

"למרות זאת, גם אירוע שרב בשלב זה יכול להביא לנזק לא קטן לעצים."

אתה ערכת וחקרת את הפגעים הללו. מצאתם פתרונות מעשיים לבעיות הקרה והשרב?

"בחמש השנים האחרונות אנחנו עוסקים במחקר להתמודדות עם פגעי מזג אוויר קיצון ויש לנו כמה כיוונים שאנחנו הולכים עליהם. "

"הכיוון הראשון הוא מה שנקרא: אמצעים על המדף ושלא על המדף, והם מיועדים למסלול לטווח הקצר ולטווח הבינוני- כאשר בעצי פרי מדובר על מספר שנים לפחות.

"מסלול נוסף לטווח הבינוני שתיכף אדבר עליו זה פיתוח זני אבוקדו עמידים לעקות שונות ולטווח הארוך, וכאן אנחנו מדברים על עוד הרבה מאוד שנים – זה פיתוח של מערכת עריכה גנומית לשיפור זנים קיימים."

אני יודע שבבננות יש רשתות, זה לא יעזור לאבוקדו?

"נכון. הרשתות הן באמת חלק מהפתרונות שאנחנו בוחנים במסגרת המסלול לטווח הקצר. בשנים הראשונות של המחקר בחנו הרבה מאוד אמצעים שעל המדף ושלא על המדף להגנה בפני קור קיצוני. "

"בחנו מאווררים מסוגים שונים, בחנו התזת מים מעל הנוף וכן בחנו מחממים שנוסעים במטע ומחממים את האוויר בסביבת העץ.

"הפתרון שכרגע נראה לנו כמוביל ביותר הן רשתות ההצללה, כאשר ההיגיון בישומן קובע כי הרשתות מפחיתות משמעותית את הקרינה בבוקר שאחרי הקרה."

"אנחנו יודעים שהשילוב של קור ועצמת קרינה גבוהה הוא שילוב קטלני לאבוקדו, שיכול לגרום נזק מאוד משמעותי לעצים. "

"הרעיון היה שאם נבודד לפחות את אחד מהמשתנים במשוואה נוכל להפחית משמעותית את הנזקים של הקרה."

"במהלך המחקר בחנו רשתות הצללה באחוזי הצללה שונים, החל מ-30% דרך 50% ואפילו 70%-90% הצללה."

"כמו כן, נבחנו רשתות מסוגים שונים ובצבעים שונים – כמו למשל רשתות אלומינט, שחורות וכסופות – ובסוף התכנסנו לכך שרשתות באחוז הצללה גבוה יכולות להקטין משמעותית את הקרינה ולהקטין גם באמת את נזקי הקרה.

"באחד החורפים בו התרחשו מספר אירועי קרה משמעותיים, פרשנו רשתות שונות מעל עצי אבוקדו."

"בעצי הביקורת מעליהם לא נפרשה הרשת התקבל יבול נמוך מאוד של כ-5 ק"ג פרי לעץ ובעצים מעליהם נפרשה הרשת התקבל יבול של כ-45 ק"ג פרי לעץ."

"כלומר, אם מחשבים את ההפרש ביבול לדונם, מדובר על תוספת של כ-1.6 טון לדונם בעצים המכוסים. זה הבדל כלכלי משמעותי למרות העלות הגבוהה בכרוכה בפרישת הרשתות."

אז צריך מסועים כי הרי לא מדובר בפרישה קבועה, לא?

"שאלה חשובה, והתשובה היא שבחורף אנחנו מכסים את העצים ברשתות למשך כל החורף ומורידים אותן בסופו, כאשר יורדת הסכנה לאירועי קור משמעותיים. "

"מהניסיונות שערכנו, ראינו שגם כאשר אנחנו מכסים את העצים באחוז הצללה מאוד גבוה – אין פגיעה בעצים.

"לאחר הניסוי המקדמי המוצלח הזה בחנו את השפעת הרשתות בהגנה מפני קרה בחלקות אבוקדו מסחריות רבות מאוד, ואני יכול לבשר לך שלא היה לנו אפילו עץ אחד שנפגע מאז בקרה – אבל זה מכיוון שבשנים האחרונות לא התרחש אירוע קרה משמעותי….."

נזקי צינה

"יחד עם זאת, מעניין שלמרות העובדה שלא היו אירועי קרה משמעותיים במטעי האבוקדו בשנים האחרונות, עדיין ראינו שבחלק מהזנים יש יתרון בכיסוי העצים ברשתות במהלך החורף, כאמור גם כאשר לא מתרחשת קרה."
"כעת אנחנו בודקים במסגרת קבוצת המחקר את השאלה: האם האבוקדו סובל לא רק מקרה, אלא גם מנזקי צינה? כלומר, האם גם כאשר הטמפרטורה לא יורדת מתחת לאפס וגם כאשר לא רואים נזק גלוי בעצים – האם בכל זאת נגרם איזשהו נזק לעצים? ואם כן, מהו בדיוק אותו הנזק?

"ההיפותזה שלנו במחקר אומרת שכן, במספר פרמטרים פיזיולוגיים אותם אנחנו בודקים לאורך השנה אנחנו אכן רואים שקיימת פגיעה בעץ, גם בעקבות אירועי צינה – והאמת שנתון זה אינו מפתיע אם זוכרים שהאבוקדו הוא למעשה עץ סובטרופי. "

"הוא מגיע מאזורים הרבה יותר חמים ובארץ יכול להיות קר מאוד."

" רק לפני כמה ימים היה אירוע קור משמעותי בו הטמפ' ירדה קצת מעל האפס, כלומר אירוע צינה. ולמרות שלא התרחשה קרה, עדיין אנחנו רואים שיש פגיעה בעצים.

"מה שמעניין הוא שאותם עצים שכוסו ברשת נפגעו פחות מהצינה. בחלק מאתרי הניסוי גם ראינו שהיבול בעונה העוקבת שאחרי החורף גבוה יותר בצורה משמעותית בעצים שכוסו ברשתות ביחס לעצי הביקורת שלא כוסו.

"את נזקי הצינה אנחנו מכנים 'הרוצח השקט', זאת מפני שהחקלאי לא רואה את הנזק בעין. בעקבות אירוע קרה משמעותי הנזק לעצים ברור מאוד לעין – אבל בנזקי צינה יתכן שיש נזק שאינו נראה לעין בלתי מזוינת."

"כרגע השערת המחקר שלנו היא שישנה פחיתה באיכות הפרחים, כלומר אברי הפרח החיוניים ליצירת הפרי נפגעים ובסופו של דבר מתקבלת פגיעה ביבול."

"עם זאת, נראה כי הכיסוי ברשתות מסוימות יכול להגן מפני נזק זה וכתוצאה מכך היבול עולה. כמובן שאלה תוצאות ראשוניות בחלק מהזנים ואנחנו עוד צריכים לבסס אותן."

נזקי חום וקרינה

"מכיוון שהקור הוא רק צד אחד במשוואה של פגעי מזג האוויר, ובשנים האחרונות נגרמים נזקים גדולים גם מאירועי שרב קיצוני, אנחנו בודקים את יעילות אותן הרשתות גם לנזקי חום."

"אני מדגיש שאנחנו לא רוצים להשתמש ברשתות אחרות, מאחר והמשמעות לחקלאי תהיה החלפת הרשתות במהלך השנה, מצב העלול להיות מורכב לחקלאי וברור לחלוטין שגם יגדיל את העלויות.

"אנחנו מבינים כי קיים צורך להביא פתרון מחקרי יעיל ומעשי ובסופו של דבר – שהחקלאים יאמצו אותו – זו המטרה שלנו, למצוא פתרונות אמיתיים לחקלאים.

"אז אנחנו רוצים לבחון את אותן רשתות באחוז הצללה מאוד גבוה ולבחון את היעילות שלהן נגד נזקי חום ושרב. מעניין שגם באירועי חום קיצוני – הקרינה היא גם חלק בלתי נפרד מהנזק. היא למעשה גורם מכפיל נזק."

"כלומר, במחקרים רבים הראו כי הנזק הנגרם לצמחים מחום בלבד, נמוך ביחס לנזק הנגרם מחום בשילוב עם עצמת קרינה גבוהה."

"לכן, על אותו עקרון כמו בחורף, המגמה במחקר היא לצמצם בצורה משמעותית את הקרינה במהלך אירוע חום קיצוני ועל ידי כך אולי לצמצם את הנזק הנגרם לעצים."

"בשנה האחרונה כבר ערכנו תצפית הקדמית וראינו שפרישה של רשתות באחוז הצללה גבוה הורידה את הטמפרטורה והעלתה את רמת הלחות. כמו כן, נראה היה שיותר חנטים שרדו תחת הרשתות.

"אז לסיכום, יש לנו מספר כיוונים מאוד מעניינים שאולי יביאו לכך שרשתות יוכלו להגן פעם אחת מפני אירועי קור קיצוני ופעם שניה מפני אירועי חום קיצוני ושרב.
"השנה אנחנו מתחילים שני ניסיונות מאוד גדולים – ביחיעם, שבגליל המערבי, בזן 'האס' ובמחניים, בגליל העליון, בזן 'פינקרטון' לבדיקת נושא זה.

תמונות של עצי אבוקדו לאחר אירוע קרה משמעותי. משמאל ביקורת לא מכוסה מימין עץ שכוסה ברשת
תמונות של עצי אבוקדו לאחר אירוע קרה משמעותי. משמאל ביקורת לא מכוסה מימין עץ שכוסה ברשת- הגנה על עצי אבוקדו

"בניגוד לחורף, באביב ובקיץ לא ניתן לפרוש רשתות באחוז הצללה גבוה מאוד באופן רצוף לאורך כל העונה. התכנון הוא לפרוש את הרשתות בתחילת אירוע הקיצון ולגלול אותן בסופו."

"אנחנו עובדים כמובן בשיתוף פעולה עם חברות מסחריות, גם עם חברות הרשתות וגם עם חברות העוסקות בפיתוח מערכות של גלילה מהירה."

ויש הבדלים בין הזנים בעת קרה?

"כן, בוודאות! הזן 'אטינגר' הוא הרבה יותר עמיד לקור מאשר הזן 'האס'. ה'אטינגר' יודע לעמוד בטמפרטורות נמוכות יותר באופן משמעותי. גם יש זנים ירוקים שנקטפים הרבה לפני הקור ולכן העצים פחות רגישים."

"למשל הזן 'גליל' שנקטף כבר באמצע אוגוסט הוא הזן הראשון שנקטף, כך שלמעשה אין כבר פרי על העץ כשמגיעה הקרה."

"אז גם העץ פחות רגיש. מן הסתם, במצב בו יש פרי על העצים ומגיעה קרה – צריך לעשות 'קטיף הצלה', כלומר לקטוף במהירות את כל הפירות שנפגעו מהקור, פעילות מורכבת לחקלאים ומצב הפוגע מאוד במחירים."

"בזנים המקדימים לפחות אין פגיעה בפרי כי אין פרי בשלב הזה וגם העץ – כשהוא לא נושא פירות הוא קצת פחות רגיש לקור."

דיברנו על פתרון לטווח הקצר. מה לגבי פתרונות לטווח הבינוני?

"נכון. לטווח הבינוני אנחנו מפתחים במקביל זני אבוקדו עמידים לקרה. בסריקות שערכנו לפני כמה שנים במספר משקים בגליל המערבי מצאנו עצי 'האס' בודדים, שנראה שלא נפגעו בקרה משמעותית שהתרחשה בעונת החורף."

"מה זאת אומרת לא נפגעו? מסביבם כל העצים כמעט ללא פרי, בעוד שאותם העצים הבודדים נשאו יבול רב, חלקם במשקל של עשרות ק"ג.

"השאלה היא כמובן, האם זה אירוע נקודתי? האם שומר הלילה בדיוק החנה את הג'יפ שלו מונע ליד העץ, הכין קפה וחימם את העץ? את זה אנחנו לא יודעים כי לא היינו שם."

מטע אבוקדו
מטע אבוקדו – הגנה על עצי אבוקדו

"אפשרות שניה היא שיש משהו בגנטיקה של העץ שגורם לו להיות עמיד יותר לקור. זאת בדיוק השאלה המחקרית שאנחנו שואלים את עצמנו היום."

"כדי לבדוק זאת, הכנו שתילים מורכבים מאותם עצים וחשפנו אותם לעקת קרה מלאכותית במעבדה."

"במסגרת בדיקות אלה איתרנו כמה טיפוסים שאף שרדו שלוש לילות בהן הטמ"פ ירדה לכמינוס שלוש מתחת לאפס במשך כשש שעות."

"לקחנו את השתילים האלה, גידלנו אותם במשתלה ומהם הכנו שתילים מורכבים נוספים אותם ונטענו אותם בחלקת מודל לבחינת עמידות לקרה בחוות המטעים שבלב עמק החולה, במקום בו לא מגדלים אבוקדו בדיוק בגלל התדירות הגבוהה של אירועי הקרה."

"בתקופה זו אנו ממתינים לקרה אמיתית, לא במעבדה אלא בטבע – ואז נוכל לראות האם העצים האלה אכן עמידים יותר לקור.

"חשוב לציין, לא מדובר בפיתוח של זן חדש במובן המלא של המילה. זה סוג של מוטנט, כלומר, מבחינת השיווק זה 'האס' לחלוטין."

"כלומר זה לא פיתוח של זן כמו ה'אטינגר' שהוא אכן עמיד יותר לקור, אבל מכיוון שאינו דומה ל'האס' השיווק לא נותן לו מחירים גבוהים כמו ב'האס'."

מה לגבי הכנות?

"יש מחקר גם לגבי נושא הכנות. לאחרונה נטענו בחלקת המודל לבחינת עמידות לקרה בעמק החולה עצי 'האס' על כנות שונות, חלקן מערב הודיות, חלקן מקסיקניות ואנחנו מחכים לקרה משמעותית, שבעקבותיה נוכל לברר האם ישנה כנה מסוימת המקנה עמידות לקור לרוכב, כמובן בתנאי אמת."

"במקביל, אנחנו בודקים זאת גם במעבדה – חושפים את שתילי ה'האס' המורכבים על הכנות השונות לעקת קרה מלאכותית ובודקים באמצעים מתוחכמים כאלה ואחרים, גם ברמה הפיזיולוגית וגם ברמה הגנטית – את התגובה של העצים. בסופו של דבר, התשובה הטובה ביותר תבוא לאחר קרה משמעותית אמיתית בשטח.

פתרון לטווח הארוך

"הטווח הארוך הינו מסלול שהתחלנו לחקור – פיתוח מערכת של עריכה גנומית באבוקדו. אמנם זהו פרויקט שנמצא כרגע על אש קטנה אבל אנחנו כבר עובדים עם תרביות רקמה של עצי אבוקדו."

"תוצר אפשרי של המסלול לטווח הבינוני יהיה למפות גנים המקנים עמידות לקור ואולי אף לעקות נוספות.

"עכשיו, אם יש לנו את גן המטרה, אנחנו יכולים ללכת לזנים אחרים או לכנות ולנסות לעשות מניפולציות גנטיות כאלה ואחרות כדי באמת לשפר זנים קיימים. "

"המוטנט הפוטנציאלי שלנו כרגע נמצא ב'האס', אך אם נאתר את גן המטרה, אנחנו יכולים לנסות לשנות אותו בזנים אחרים, כמו למשל ב'פינקרטון', או לנסות לשנות אותו באחת הכנות הנפוצות שעמידות למליחות או לגיר גבוה ולהקנות לה גם עמידות לקור ולעקות נוספות."

אתם לא נכנסים פה לשדה מוקשים בהתחשב שהיעד העיקרי שלנו בייצוא הוא השוק האירופאי המתנגד להנדסה גנטית?

"ראשית, הנושא הזה מאוד מעניין מבחינה מדעית מחקרית. שנית, אחרי שמזהים גנים המעורבים בהגנה מפני עקות ניתן לשלב ידע זה בפרויקט השבחה קלאסי, לעשות סריקה מאוד רחבה ויחסית פשוטה בעשרות אלפי תוצרי הכלאה – ולחפש את אותם אלה שיהיו עמידים לאותן העקות."

"כך שלמעשה הביולוגיה המולקולארית יכולה לשרת אותנו בתוכניות השבחה קלאסיות, ושם כמובן שאין בעיה עם רגולציה.

"מבחינת העריכה הגנומית – אנחנו קודם כל מדברים על פרויקט שיש לו פוטנציאל להתממש רק בעוד שנים רבות ועד אז הרגולציה יכולה להשתנות, כך שעד שנפתח משהו קונקרטי, יארך זמן."

"כמו כן, יש שווקים בעולם שהעניין של עריכה גנומית פחות מעניין או מטריד אותם ואין להם רגולציה המגבילה תוצרים של עריכה גנומית. מלבד זאת, ישראל יכולה להיות גם יצואנית של טכנולוגיה ולא רק של פרי.

"לסיכום, יש לנו שלושה מסלולים עיקריים בהם אנחנו פועלים, והמחקר שהתחיל למעשה בעיקר בנושא הקור התפתח והתרחב ועכשיו אנחנו חוקרים את התמודדות עצי האבוקדו מול נזקי האקלים הקיצוני באופן כללי יותר.

"לסיום חשוב לי להודות ולהזכיר את השותפים שלי למחקר. בכל מחקרי האבוקדו אנחנו עובדים בצמוד למדריכים המקצועיים בעיקר עם מיקי נוי, ניצן סנש והדר כהן וכמו כן, בנושא האקלים הקיצוני, בשיתוף פעולה הדוק עם מרק פרל, אגרו-מטרואולוג של משרד החקלאות."

"בפיתוח הקלונים העמידים לקור אנחנו עובדים במסגרת מיזם האבוקדו, אותו מובילה ד"ר ורד יחימוביץ, ממכון וולקני."

"חשוב להזכיר גם את הגורמים המממנים של המחקר – קק"ל, משרד החקלאות ומועצת הצמחים – שולחן האבוקדו, ובסופו של דבר את המשקים בהם אנו עורכים את הניסיונות הרבים, וכן את הסטודנטים והטכנאים החרוצים שמוציאים את המחקר לפועל הלכה למעשה.

לעמוד הפייסבוק של יבול שיא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתי אגודות שיתופיות ('המדגרה' ו'המשתלה') מקיבוץ בית העמק, הואשמו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהעסקת עובדים זרים ללא היתר, ובניגוד לחוק "עובדים זרים". גם שני 'המנהלים הפעילים' של שתי האגודות הללו – הואשמו בעבירה
2 דק' קריאה
סדקים שהתגלו בבתים שנבנו בהרחבה של קיבוץ גבת, הוליכו בעלים של שניים מהם ("התובעים") לבית המשפט בתביעה לפיצוי כספי כנגד שורה של נתבעים: החברה המנהלת, הקבלן הבונה, מתכנן שלד הבתים, מפקחי הבנייה ויועץ הקרקע
2 דק' קריאה
מועצת התנועה הקיבוצית השנייה לשנת 2021, התקיימה ביום חמישי שעבר (10.6) באמצעות הזום בהשתתפות כ-180 צירים ונוספים, ואושר בה מינויה של מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה, לפי המלצתה של ועדת הגיוס
2 דק' קריאה
בעקבות הקמת הממשלה החדשה, תישבע נעמה לזימי כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. לזימי, "אדומה", פמיניסטית,  חברה בחוג יסו"ד, צפויה לתת בראש לחסידי הנאו-ליברליזם ולהוסיף טעם של שמאל לרשימת העבודה בכנסת. ריאיון   "אני מתרגשת
4 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן